אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קפז

תשובה קפו

עוד. העיר מעלתו נ"י בקונטרסו בענין חשבון השנים. דאיך אפשר לחשוב במוליד בהר"ד שהוא לשנה אחת קודם הבריאה. הרי שנות העולם לא נודע לנו אלא מימי הדורות המבוארים בקרא. א"כ עכר"ח מזמן בריאה. עד היום הוא מנין היצירה. שאנו חושבין ה' אלפים ות"ר מאות שנה. ואיך אפשר לומר דעוד שנה אחת קודם לזה. הי' מוליד בהר"ד. א"כ ניתוסף לנו על מוליד שלנו שנה אחת. ועוד אינו מכוון. אי בתשרי נברא העולם או בניסן ויש לן תוספת או מגרעת חצי שנה ומעלתו האריך עפ"י חשבונו. ואני בתומי אלך ואומר מנ"ל ששנות יצירה שאנו חושבין בו מנין שנות העולם עפ"י סדר עולם ועד עתה הוא נלקח מקרא. ממנין שנות אנשים אני אומר בהיפוך מסורת הי' בידינו מאבותינו: וקבלה היא בידינו. וע"י הקבלה אנו מבארים אח"כ הפסוק שיהא מכוון לקבלתינו. אבל אי רק מקרא יליף לה. אין להכריח בדיוק: דמנ"ל דבאותו יום עצמו שנולד האדם ודורות שאחריו. שבו ביום מתו ואדרבה אמרינן בפ"ק דר"ה: דשלשים יום כשנה חשוב שנה:

ומנ"ל דאדם הוליד את שת באחד בתשרי ביום שנתמלאו לו ק"ל שנה דלמא הא דכתיב שאדם הי' בן ק"ל היינו או שהי' באותו שנה בסופו או בתחילת השנה שלאחריו. וכן בשת כשהוליד את אנוש בן ק"ה וכן ביתר הדורות ועי"ז יש למעט הרבה משנות הדורות ולמלאות שיהיו שווין וכבר האריך בס' מאור עינים בסי' מ' בקושיות כאלו. וגם מבנין ביהמ"ק שהי' בנינו בחודש השני ונחרב בחודש אב ואנו מונין לבנינו ת"י שנה. ומכח זה מפקפק שם מנין שנות יצירה וגם מוליד בהר"ד והטיבו אשר דברו לא טוב על המחבר ההוא. והכו על קדקדו הגאון מהר"ל מפראג בספרו באר הגולה והגאון מהריעב"ץ מ"מ העולה בידינו שנראה ששונת היצירה הוא מסורת בידינו מאבותינו ועל פיהם נפרש המקראות הסתומות וא"כ אין כאן קושית שהקבלה שלנו עם שנות בהר"ד. אנו מונין היום ה' אלפים. ת"ר שנה לבריאת עולם ועדיין צ"ב הקושי' הנ"ל ועיין לקמן (סי' קפ"ה) שם ביארתי ביותר ביאור:

אמנם הסידור הנכון המוסכם לתורתינו הקדושה וקבלתינו נראה לפענ"ד דנתיסד כך. דהנה התוס' כתבו בר"ה דף ח' ד"ה לתקופות וכו'. להקשות בסופו איך פליגו ר"א ור"י אימתי נברא העולם. הא אפשר לברר עפ"י המוליד עיי"ש. שהניחו בצ"ע. אמנם עפ"י מ"ש התוס' בר"ה דף כ"ז ע"א בד"ה כמאן כר"א וכו' בסופו מיושב ויש להסביר דכ"ע מודים דעד היום שהוא שנת ת"ר לאלף הששי. לא הקיפה החמה כי אם ה' אלפים. ותקצ"ט פעמים עד ר"ח ניסן העבר ועוד איזה חדשים עד חודש אב שאנו כעת חיין בו. ולר"י הי' נמשך שנת ת"ר עד ר"ח ניסן הבעל אבל לר"א השנה מתחלת מתשרי והנה אנן קי"ל כדמסיק הש"ס בר"ה דף י"ב לתקופת כר"י ולשנים כר"א. והטעם הוא עפ"י התוס' הנ"ל בר"ה דף כ"ז דוודאי הבריאה היתה בניסן אמנם כמו שאנו רואין ביום ולילה דמעיקרא הי' ערב והדר בוקר. ה"נ קיי"ל שקודם זמן הקייץ שהוא בדוגמת הבוקר הי' חצי שנה קודם לו דוגמת ערב והוא כל זמן החורף בריאה מה שמובן כמו שמובן שהי' האור נברא ערב ובוקר ראשון (עכ"פ לפי מ"ש התוס' דהמחשבה היתה בתשרי. ולפי דברי הי' בריאה בלי סדורה על מכונה. כל חצי שנה) ולכך אנו מונין השנה מתשרי שאז היתה התחלת המחשבה:

אמנם האדם. נברא בפועל בניסן וכשבא תשרי וחי האדם חצי שנה. כבר נמנה לו שנה שלימה. כמבואר בפרש"י בר"ה דף י"ב. וכן הדין. דבתחילת מנין וסוף שנה אמרינן מקצת שנה. ככולה כדאיתא בר"ה דף י' אבל בסוף ימיו. לא מונין מקצת שנה. ואם מת אדם בניסן תתקל"ח לב"ע. מ"מ אנו מונין לו שחי רק תתק"ל שנים ותחילת שנה וסוף מנין לא אמרינן מקצת ככולו. דוגמא שאמרו בנדה. שסוף היום עולה לה בתחלתו ואין תחילת היום עולה לה בסופו ועיין ר"ה דף י' ע"א ובתוס' שם. וא"כ אנו שמונין כעת שנת ת"ר לאלף הששי מבריאת האדם. הי' בר"ח ניסן העבר. רק שנת תקצ"ט רק ששנים מונין מתשרי שקודם ניסן ההוא. מעת שעלתה במחשבה ואז הי' המוליד בהר"ד וא"כ הכל אחד (אמנם לר"א נראה. מלשון הגמרא דף י"ב בר"ה דפליג וסובר דאדם נברא בתשרי ולכך הניחו התוס' בר"ה דף ח' הקושיא הנ"ל דאפשר לברר ע"י המוליד בקושיא עכ"פ לדידן. לפי מאי דקי"ל א"ש מנין שלנו) ועד"ז הולך מנין התורה. והוא נכון וברור בעזהי"ת.

אמנם זה יש לומר לדידן או לר"י אבל לר"א. תי' זה. עדיין אינו מעלה ארוכה. ועיקר דבר זה ביארתי לקמן ביותר ביאור. בסי' שאח"ז דלאו כ"ע שווין בזה. אם אמנם שבקבלה עצמה. אין פלוגתא. מ"מ נמשך מזה פלוגתא בשנה אחת. והיינו לדעת הרמב"ן וסייעתו דקי"ל כר"א אבל לדעת התוס' הנ"ל אים למימר דלכ"ע מונין מנין שנות העולם עם שנת תהו כדלעיל ולמ"ד לא שמשו המזלות. בשנת המבול. עיין במדרש רבה פ' נח פ' ל"ב דלר"י שנת המבול. אינו נחשב למנין שנה א"כ ג"כ לא הקופו המזלות אלא ה' אלפים ותקצ"ט פעמים כדלעיל אע"ג דלדידי' הוא טפי מ"מ הקבלה הנ"ל אחת הוא:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה