אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קפד

תשובה קפג

בעזה"י חוסט יום ו' עש"ק פ' במדבר שנת כת"ר טו"ב לפק:

החיים והשלום וכל טוב לחתני הרב המאוה"ג המופלג כש"ת מוהרר יעקב סג"ל פראגיר הלוי האבדק"ק אדא יע"א: מכתבך קבלתי וע"ד הד"ת אשר כתבת. ע"ד המנהג שאומרים בשנת העיבור בר"ח בתפילת המוסף ולכפרת פשע דכ' האלי' רבה בסי' תכ"ג. דלפי הנראה הי' ראוי' לאומרו. בכל השנה כולה. ומנהג העולם לאמרו רק ששה חדשים וכ' הפמ"ג שם דקושיתו דאנן אמרינין רק עד ר"ח ניסן. והי' ראוי לאומרו גם אח"כ ומזה נראה דהפמ"ג מפרש קושית הא"ר דגם אח"כ ראוי לאמרו ואנו אין נוהגין כן. וזה תימה בעיניך דלפי דעתך קושית הא"ר הוא לאומרו מניסן עד ניסן. דהרי ניסן ראש לחדשים עכ"ל ואני תמה על תמיהתך שהרי אמרו בר"ה דף י"ב דחכמי ישראל מונין למבול כר"א. ולתקופה כר"י. וביאר רש"י ז"ל הטעם. וז"ל רש"י בד"ה חכמי וכו' מונין שנות נח ובריאת העולם. ושנות דורות כר"א ע"כ דבאמת אנן קי"ל כר"י אלא אפי"ה מונין למבול ולבריאת העולם ולשנות הדורות כר"א משום דתשרי ר"ה לשנים עיי"ש ברש"י:

וזה גופי' תימה וטעמא בעי. למה תשרי ר"ה לשנים כיון דבניסן נברא העולם ותוס' כתבו הטעם משום דאז עלה במחשבה כן כ' בר"ה פ' ראוה ב"ד. ונראה לפענ"ד הביאור שיש ב' הנהגות. הנהגות הטבעיית והנהגות ההשגחה כמ"ש הבעל עקידה. והנהגה הטבעיית הוא ע"י הבריאה. והנהגה ההשגחיות הוא ע"י התורה. וע"י ישראל המקיימים התורה ועיקר קיום התורה. הוא בגוף ובנפש. דהיינו במחשבה ובשכל שהרבה מצות שא"א לקיימם אלא במחשבה והיינו דאמר קרא בראשית ברא אלקים. ומפרש התרגום בחכמתא. וזה הוא כדי שלא יטעו דהעולם כמנהגו נוהג ולכך הסכימו ישראל. שלא למנות השנים מניסן שבוא נברא העולם. שעי"ז יטעו לומר דהעולם כמנהגו נוהג ובאמת כי העולם נוהג בההנהגה השגחיית. ולכך קבע הקב"ה בר"ה את יום הדין. על כל השנה ומרומז ג"כ בתורה בפסוק. עיני ה' אלקיך בה מרשית בלא א' עד אחרית השנה דמרומז שם תי' תשרי כמובא בספרים. שאז הוא עת רצון לסליחה ומחילה וכמו שדרשו על פסוק דרשו ה' בהמצאו:

עכ"פ השי"ת קבע מנין השנים עפ"י הנהגה השגחיית. לדעת חכמי ישראל המאמינים בזה והחדשים והתקופה שהם מעת הבריאה. והנהגה הטבעיית וכאלו אנו בני ישראל נבראו אז מחדש. ע"י הנהגה ההשגחיית מיציאת מצרים ועכ"פ מבואר דהשנים אנו מונין מתשרי ואז נגמר הגז"ד על כל השנה וביום ההוא תלויים כל הענינים של כל השנה והוא ענין המעמיד של כל השנה והכל הולך בתר המעמיד ועכ"פ מ"ש הא"ר דהי' ראוי לאמרו כל השנה הכוונה עד תשרי שאז צופה ומביט הקב"ה. כל הענינים עד השנה הבאה:

והנה ב' הנהגות דלעיל כם כחולקים ומתנגדים זה לזה לפעמים כשם שמתנגדים שנות החמה עם שנות הלבנה ושלא יסתרו זה לזה ושלא יפול שנת הלבנה ניסן דידי' בחורף ולא יהא השנה דוגמת שהי' בעת הבריאה. שנבראו חמה ולבנה בניסן כפרש"י שם. וכדי שתהא השוואה ביניהם החדשים של החורף ובפרט חודש העיבור הוא העושה השלום בין החמה והלבנה דהיינו חדשי חשון וכסליו באו להשלים ע"י שלפעמים הם חסרין ופעמים שלמים ופעמים כסדרן. וחודש העיבור שהוא סוף זמן החורף. וא"כ התחלת החורף וסופו באים לעשות שלום. בין החמה וההלבנה שהם המנהגים הטבעיים וכיון דהשנה ההוא ובפרט חדשי החורף המה מיוחדים להתאחד שנות החמה והלבנה ולעשות שלום ביניהם לכך ראויים ג"כ לעשות שלום בין הנהגה הטבעיית לההנהגה השגחיות: ולכך חדשי העיבור. מיועדים ומיוחדים לעשות בהם תשובה. כמו האריך השל"ה הקדוש בדרוש על פרשת שובבים ת"ת. שרק ע"י התשובה אפשר לעשות שלום בין הגוף והנשמה:

ועל ידי זה נעשה שלום בין ב' ההנהגות. וכמו שהאריך שם. דהנשמה כיון שהיא חלק אלק ממעל היא מיוחדת לההנהגה השגחיית. והגוף הוא ג"כ מיועד להנהגה הטבעיי. וע"י שעושין שלום בין הגוף להנשמה והגוף מתנהג עפ"י רצון ותשוקת הנשמה. גם הגוף ראוי להשגחה ולהנהגה השגחיית. ע"כ לכך נקבע. שנת העיבור לתשובה יותר משאר השנים כמ"ש השל"ה. ולכך אם אמנם שבש"ע. ובדברי הראשונים. לא נמצא מקור לזה. דבשנת העיבור ואמרו ולכפרת פשע. הנהיגו האחרונים. והוא מנהג כל ישראל לומר ולכפרת פשע ומבואר בספרים דתיבת פשע מרמז על חטא שז"ל ר"ל שהעבירה הזאת מרחיק את האדם מבוראו והפרשיות שקורין בשובבי"ם וי"א גם בת"ת וי"א גם וי"פ. הם מסוגלים לתקן חטא הזה. כמבואר בשל"ה ובשאר ספרים. ולכך נוהגין להתענות אז:

וגם באלו החדשים מרמזים בהוספות של ולכפרת פשע שהחטא ההוא נקרא פשע. וזה היא כוונת הא"ר שכיון דשנת העיבור: בא להשוות ולעשות שלום. א"כ ראוי לומר בכל השנה אלא שאין אנו נוהגין לומר כי אם עד ר"ח ניסן. שאז כבר נשלם השלום בין החמה והלבנה וממילא ראוי ג"כ שתשלם עד אז. שלום הגוף עם הנפש. ע"י תיקוני תשובה להעבירה הנ"ל. כן נראה לי להסביר לענין הזה ומצד שהפרשיות האלו הם מסוגלים לזה כמבואר כל הנ"ל ומקורו בשל"ה הקדוש. וכל מנהגי אבותינו יש להם טעם אלא שאין אנו יודעין על בורי' הטעמים. ולכך עכ"פ אין לשנות שום מנהג והנראה לפענ"ד כתבתי דברי החותם בברכה המשולשת. יהי ה' עמך ויברך אותך ואת ביתך דברי חמיך הדורש שלומך: ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה