אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קעד

תשובה קעג

בעזהי"ת פה חוסט עש"ק פ' תצא ח' אלול תרל"ד לפ"ק:

כשמוע קול שופר יוחק לחיים בספר. הרב המאוה"ג המופלג מוהרר אהרן ווילהיים ני' אבדק"ק פעזונג יע"א.

מכתבו מיום ב' פ' תצא קבלתי וביקש ממני לחוות דעתי. להשיב לו מיד. בענין תיקון מבוי אחת בעירו שהותה מתוקנת ע"י שראנקי"ן. עומד מאחורי המבוי והי' לנעול על ידה את המבוי ועתה עשה הנכרי הדר שם גינה. והשראנקי"ן עומד בתוך הגינה. ואי אפשר לנעול אלא אם כן פותחין הגינה ע"י מפתח מאי דקי"ל באו"ח סי' שס"ד ס"ב דבעינין ראוי לנעול ואם יש שם המתוקן לכך שם והמפתח ביד הנכרי ועל זה שאל מעלתו לפי עפר צריך לפנות משם העפר וה"נ א"כ אפשר דהמפתח של ראוי לנעול. ועוד אפשר שהמחיצה מבטל את המחיצה מחיצת הגן הגינה שהוא ביד גוי ובפרט בלילה שהוא ישן אפשר דזה הוי אינו מבטל מחיצות השראנקי"ן עכ"ל בקצרה:

והנה לפיענ"ד פשוט דאין המפתח מבטל השראנקי"ן שיהא נחשב עי"ז אינו ראוי לנעול ועיין בעירובין דף ל"ד ע"ב בנתן עירובו במגדל ואבד המפתח וכו' ואם אין מחוסר לעשות מלאכה מהני העירוב אע"ג דבעינין שיהי' ראוי לאכילה ובש"ע סי' שצ"ד סעי' ג' ובמג"א שם. סק"ב באם מחוסר מלאכה גמורה. ועיין בפלפול המג"א שם. ועכ"פ מבואר דכל דבר שאינו מחוסר. אלא דבר שמותר לעשותו בשבת ויו"ט מקרי עדיין ראוי והכי נמי דווקא אם היו הדלתות שקועים בעפר שאסור לפנות העפר. ואין ראוי לטלטל בשבת מקרי אינו ראוי אבל חסרון פתיחת המפתח. ואפילו הי' צריך טרחא בזה. כמ"ש שם ואפילו נאבד המפתח. וצריך לחפש אותו מקרי ראוי וה"נ הרי אפשר בלא מלאכה האסורה בשבת לנעלה ואי משום דהגוי ישן בלילה הא אמרינין בגיטין דף ע' ע"ב דישן לאו מחוסר מעשה. וא"כ אי מטעם זה הי' נראה. דחשיב שפיר ראוי לנעול:

אמנם גוף הדין של השראנקין. שיהא מתיר למבוי ויהא חשוב כדלת. שיהא ראוי לנעול הוא היתר מפוקפק ואינו נודע מקומו ומקורו של ההיתר הזה וכבר פקפק על זה בס' דברי ר"ש ואינו עתה בידי ובמקום אחר כתבתי (עיין לעיל תשובה קע"ב) שתמהתי על מקצת מקומות שנוהגין מחמת דוחק שאין הגוים מניחים לעשות צוה"פ עושין שראנקון של פץ אחד שאפשר לנעול בו אבל מן הארץ עד השראנקי"ן יותר מג' טפחים ואין השראנקי"ן גבוה עשרה ושאלתי את פי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל מאין היתר זה. שאין לו שום שורש. בגמרא בפוסקים וש"ע ומרן זצ"ל השיב לי ג"כ שאינו יודע שום שורש רק שאולי למדו כן מלשון הרשב"א. המובא בב"י סי' שס"ד (ובאמת גם משם אין שום ראי' וסמך ככתוב בתשובה הנ"ל) ולכך ההיתר הזה. הוא מפוקפק ואעפי"כ. כיון שנהגו כן במקצת קהלות וחזותא לדעת מרן הגאון זצ"ל. שהניח להם מנהגם. שיהא מועיל שראנקין כעין שמועיל קורה וצ"ל הכוונה. כיון שחוסם העוברין ואין לו רשות הרבים. וסגי בלחי או קורה וקימ"ל דקורה משום הכירא. א"כ כ"ש. ששראנקין אע"ג שלא נעשה כקורה שתקנו חכז"ל. מ"מ מהני להכירא מכח ק"ו דאם קורה של מעלה. הוי היכר. כ"ש קורה שיוכל לחסום העוברין. וא"כ הא דנידון דידן. שהשראנקין עומד בגינה ואין היכר כלל למבוי לא מבפנים ולא מבחוץ ועומד ברשות בפ"ע. נראה לפענ"ד פשוט דאינו מועיל:

ואפילו בלחי דמהני בשביל מחיצה קי"ל סי' שס"ג סעי' ט' וכן בסעי' י"ב דבעינין שיהי' היכר ג"כ וכיוצא בזה כ' המחצה"ש סק"ה. בלחי הרחוק מדופן הכותל ומכ"ש בשראנקין כדלעיל ועכר"ח בוודאי השראנקי"ן שעומד דינו כרשות בפ"ע. ואיין לו שייכות כלל למבוי. אינו יכול להתיר לטלטל במבוי. כן נראה לפענ"ד שצריך המבוי הזאת להיות מתוקן כראוי. או בצוה"פ ואם אי אפשר לפעול כזאת. אצל שרי המקום ישתדלו אצל הגוי. להעמיד השראנקין חוץ לגינה כדי שיהא מותר מדינא. וטוב לעשות השראנקי"ן כעין דלת. דהיינו מג' לאטי"ן ( וכמבואר לעיל בתשובה קע"ב) ויהי' ראוי לנעול בו כדלת ואם המבוי רחבה. אפשר שיעשה השראנקי"ן ע"י צירים. שיהא אפשר לכופלן זו ע"ג זו שכשיתפשט יהי' דלת אחת ארוכה ואם הגוי מקפיד על ההידור יכול לעשותה נאה ומהודר. זהו עצתי ומעלתו ני' יתאמץ בזה וה' יגמור בעדו. ואחתום בברכת השנים ויהי ה' עמו. ויברך אותו ויכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים דברי ידידו הד"ש: ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה