אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קסה

תשובה קסד

בעזה"י חוסט יום ו' עש"ק פ' ואתחנן תרל"ו לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב להרבני המופלא ומופלג בתורה כש"ת מוה' אברהם צבי יונג נ"י בק"ק בערגאויפאלא יע"א:

מכתבו קבלתי ואם אמנם שאין אני מכיר אותו מכל מקום על דברי תורה בא ואעפ"י שאין לי פנאי להשיב ולפלפל אשיב לו מפני הכבוד בקצרה. הנה מעלתו נ"י הקשה ע"ד רש"י בכריתות דף ג' ע"א בסופו דפי' על זדון שבת ושגגות מלאכות. שידע ששבת היום. רק שאינו יודע שהמלאכות הללו אסורות הן אבל ידע מצות שבת בדבר א' שאסור לצאת חוץ לתחום ע"כ והקשה מעלתו בשבת דף ע' ע"ב. דתנן התם ארבעי' מלאכות חסר אחת וכו' היכא משכחת לה. ע"כ בזדון שבת ובשגגות מלאכות. הניחא אי סובר כר' יוחנן. דאמר כיון ששגג בכרת וכו'. אלא לר"ל מאי איכ"ל. ותי' אליבי' דרע"ק בתחומין ולפי"ז קשה למה נקט רש"י תחומין דהוא רק אי אמרינן כר"ל אבל אי אמרינן כר"י. שפיר משכחת לה ששגג בכרת ולמה נקט רש"י תחומין דהוא שלא אליבא דהלכתא עכ"ל:

הנה גוף הקושיא אפשר לישב בפשיטות דהנה בעירובין דף ל"ו ע"א לחד תי'. רצה שם לומר דר"י סובר דתחומין רבנן. ולפי תי' רבא שם דאיכ"ל. דר"י סובר תחומין דאורייתא ועיין בנוב"י מהדו"ק חאה"עז סי' ב' בסופו בד"ה וא"ת וכו' דכ' שם. דרבא אליבא דר"י ס"ל תחומין י"ב מיל דאורייתא עיי"ש. וברייתא זו אחת מהנה שעלי' קאי פרש"י. הוא ברייתא בת"כ בשם ר' יוסי וכן הובא בשבת דף ע' וא"כ א"ש דשם בשבת ס"ל כת' קמא בעירובין דתחומין י"ב מיל נמי רק מדרבנן לזה הוכרח לומר כרע"ק דלא קי"ל כוותי' בזה ולכך קאמר דלר' יוחנן יש לאוקמי' שהזיד בלאו: אבל רש"י בכריתות כאן ס"ל כהרי"ף. דתחומין די"ב מיל דאורייתא וכדס"ל לרבא שם בעירובין אליבא דר' יוסי לכך שפיר כ' רש"י אבל ידע בתחומין:

ועוד נראה יותר לבאר דהרי גוף הדבר דרצה לאוקמי' שם בידע בלאו ולא ידע בכרת הוא לכאורה תמוה הא הוי מומר ואין מקבלין ממנו לאותו דבר. ואם עשה בפרהסיא. נראה בכה"ג דכיון דידע באיסור לאו וס"ד דרק זה איסור שבת שהוא אות למעשה בראשית בסתמא נעשה מומר לכה"ת כולה. אם עשה בפרהסי' כמ"ש הפמ"ג והתבו"ש בסי' ב' אפילו באיסור לאו בפרהסיא הוי מומר לכה"ת כולה ואין מקבלין ממנו קרבן (בוודאי אם עבד רק מלאכה אחת בשבת. שפיר איכ"ל דבפעם אחת לא נעשה מומר או לכל הפחות דבאותה עבירה עצמה לא נעשה מומר כמ"ש התוס' בחולין דף י"ד וא"כ בשלמא אי איירי בחד עבירה. איכ"ל דלא נעשה מומר. אבל במתניתן שם דמיירי בכל הל"ט מלאכות א"כ עשה יותר מפעם אחת והוי מומר. וא"כ נימא דלא מהני תשובה. אלא דאם נדחה אידחי. ולכך אצטרך לומר איקומתא אחריתא באופן אחר) ותו הא הוי זבח רשעים תועבה. ואין מקבלין מרשע. וצ"ל דמיירי בשעשה תשובה אח"כ:

מיהו במל"מ בפ"ג מהלכות שגגות פלפל בזה אי אזלינן בתר שעת עשיי' ואפילו עשה תשובה אח"כ. אין מקבלין. והאריך בזה עיי"ש והנה בשיטה מקובצת בכתובות. ובכמה דוכתי כתב. דכל היכא דאמרו בגמרא בשלומא אין התירוץ ברור. רק דאפשר לדחוק אליבי'. והפירוש בגמרא בשלמא אליבי' דהך איכא לדחוק ולשנויי עיי"ש. וא"כ א"ש דשם בשבת דף ע' הנ"ל הפי' בגמרא גם כן על אופן זה בשלמא לר' יוחנן איכא לדחוקי שהזיד בלאו ואף דא"כ הוא רשע ואין מקבלין ממנו. איכא למימר בעשה תשובה ולא אזלינן בתר שעת עשי' ויהא נפשט ספיקו של המל"מ הנ"ל דמועיל תשובה אבל לר"ל אף לדחוק לא מצינו שום אוקימתא: וצריך לשנויי אליבי' דרע"ק ובתחומין. וא"כ כיון דאשכח הגמרא תי' זה. דיש לאוקמי' בתחומין. א"כ גם לר"י מיירי ג"כ בתחומין ולא צריך תו לדחוקי לר"י ג"כ בהזיד בלאו דדלמא הוי מומר ודלמא אזלינן בתר שעת מעשה ואין מקבלין אלא אליבי' דר"י ג"כ מיירי בתחומין והוי תי' זה דבתחומין. אליבא דר"י ג"כ ושפיר נקט רש"י בתחומין ולכ"ע. כן נראה לי לישב:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה