אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קסב

תשובה קסא

עוד להנ"ל

עוד שאל מעלתו נ"י דלפי הנראה. דחפיפה בחמין דבעינן לאו דווקא בגיגית. כמו שנוהגין אלא גם במקוה עצמה. אם המים שבתוכן חמין. רשאין לחוף בתוכה. ועפי"ז כ' מעלתו דבמקוה שיש שם נשים הרבה ואין להם כלים כל הצורך לחפיפה לכל אחת ואחת. טוב יותר שיחפפו במקוה דאם תמתין כל אחת על חברתה תמשך החפיפה עד הלילה ויש לחוש שתהא מהומה לביתה ואם ניחוש דעל דרך זה תשתכח תורת חפיפה יש לתקן דתצא לחוץ להלביש כתונת ולברך בין חפיפה לטבילה עכ"ל. בקצרה. והנראה לפענ"ד בוודאי גיגית מאן דכר שמה ועזרא תיקון חפיפה ופליגו הראשוני': אי חפיפת הראש או חפיפת כל הגוף ועכ"פ המנהג לחוף בחמין. ובש"ע סי' קצ"ט. איתא דתשתטף בחמין ושטיפה הוא פחות מרחיצה. (כמ"ש הב"י באו"ח סי' שכ"ו:

איברא דלכאורה הנה בשבת דף ל"ט איתא מחלוקת בכלי. אבל בקרקע ד"ה מותר. ופרש"י שם דבקרקע בטל שם חמין מיני'. וא"כ כאן דתיקנו בחמין נהי דכאן במידי דמנקה תליא מלתא. מ"מ איכ"ל כיון דאין שם חמין עליהן. אינם רשאים לחוף בהן. דשמא נמי גרם. אמנם הא אנן לא קי"ל כן. אלא כמ"ד דמחלוקת בקרקע וקי"ל כר' יהוד' בחמין אסור. וא"כ מוכח דעדיין שם חמין עליהן וא"כ רשאין לחוף בהן. וממילא גם במקוה חמין רשאין לחוף דלא מצינו שאסרו חכמים זה מ"מ היינו מצד הדין אבל מצד המנהג הנשים חופפות בכלי. ומנהגן של ישראל תורה הוא. ואפשר דמדינא הוא דהרי צריכה לעיין בכל גופה מה"ת ואיך תעיין בגופה במקוה וגם שמא ישתכח תורת חפיפה. וכמו שאמרו בעירובין דף ע"א ע"ב. דאין סומכין על עירוב במקום שותף. דלא לשתכח תורת עירוב. ומ"ש מעלתו נ"י דתצא לחוץ לברך. מנהג זה לא שמעתי. דנשים שלנו נוהגין לכרך במקוה. לאחר טבילה וכדאיתא ביו"ד סי' ר' והמדקדקים כ' אדמ"ו הגאון זצ"ל בחת"ס חאו"ח סי' י"ח. דמברכין קודם שיכנסו לבית הטבילה דמקוואות שלנו דינם כמרחץ. ואסור לברך שם:

וכ"ש שיש לדון לפי מ"ש הסדרי טהרה בסי' קצ"ז סעיף קטן. דיש לומר דמקוה שלנו. לא מקרי חמין משום שיש בה הרבה מים צוננים. וכ"ש אם יש שם מעין הנובע. ותו אפשר דיש לחוש דמהומה לביתה. דמי המקוה מתקררין עד מהרה. ויש לחוש שתמהר לצאת. ומצד כל החששות האלו יראה כי טוב ויפה הוא מנהג אבותינו ואל תטוש תורת אמך כתיב וראו את גדיותיך על משכנות הרועים. כי רק דרכי ומנהגי אבותינו הם בטוחים. מכל חשש ותקלה. ועם כל זאת התרתי פה לאשה אחת נכה רגלים והי' קשה לה לישב באמבטי ע"כ התרתי לה שתחוף על המדרגות שבמקוה ששם אינה מקום מקוה לטבול וגם אם תדחוק עצמה לישב בצער בכלי תמהר יותר. ותהי' מהומה לצאת יותר. ולכך בכה"ג במקום חולי וצער או במקום שאין כלי כאן לרחוץ בו צריך שנעמידהו על עיקר הדין דבמקום חולי ושעת הדחק לא הנהיגו. כן נראה לפענ"ד ואחתום בברכה ידידו הדורש שלומו: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה