אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קסא

תשובה קס

עוד להנ"ל

ומה שהקשה עוד מעלתו נ"י על מאי שאמרו במגילה דף ה' דבטכריא קורין בי"ד ובט"ו והקשה הא אמרינן לעיל מגילה דף ב' ע"ב כמחמתן לטבריא מיל וחמת הא הוי מוקף חומה כדמייתי הש"ס שם במגילה דף ה' וא"כ יש לקרות בטבריא ביום ט"ו כיון דהוא סמוך לחמת. ואפילו אינו נראה הא סמוך אעפ"י שאינו נראה. וכ' דיש לתרץ דלכך קראו גם בי"ד משום הכפרים הסמוכין לטבריא: שלא יטעו לומר דטבריא מוקפת חומה בוודאי ועי"ז יקראו גם הם בט"ו בברכה עכ"ל בקצרה ותי' זה אינו מספיק דהרי במגילה שם פריך על רבי דנטע נטיעה בפורים ותי' דרבי נטע בי"ד וקרא בט"ו ופריך מהא דחזקי' דקרא בי"ד ובט"ו. ולפי תי' הומ"ל דחזקי' עשה כן. רק שלא יטעו בני הכפרים הסמוכים ויסברו שיום ט"ו הוא עיקר פורים באמת. ויקראו בט"ו בברכה. אבל האמת דעיקר פורים בטבריא בט"ו ולכך בי"ד נטע ר' נטיעה וכ"ת דקושית הש"ס הוא דהי' לו למנוע לנטוע נטיעה משום דגם הכפרים הסמוכים ילמדו ממנו. מנ"ל דיש לחוש לזה. ומאי קושיא:

ולכך. נראה דאפילו נימא דחמת וחמתן הוא שם עיר אחת דלפי הנראה לי. חמת הוא מקום אחר וחמתן הוא מקום אחר דבשבת דף ק"ט ע"א תנא מי גרר ומי חמתן ומי טבריא ובמגילה דף ו' יש שם דיעות על חמת. דח"א דחמת היינו טבריא וחד אמר דחמת הוא מי גרר וכיון דבשבת מונה חמתן למקום אחר. ממי גרר וטבריא א"כ ע"כ מקום אחד סמוך לטבריא הוא שנקרא כן ואין אנו יודעין דהי' מוקף חומה אמנם אפי' נימא דחמתן וחמת חדא נינהו אפי"ה נראה לפענ"ד פשוט. דווקא כפרים הסמוכי' לכרך דינו ככרך אבל ב' עירות גדולות מכ"ש אם שניהם מוקף חומה. כל אחת נידונת לעצמה וכן משמע מלשון הטוש"ע בסי' תרפ"ח. דכ' בלשונו כפרים הסמוכים וא"כ נראה. דכפרים דווקא בטליה לגבי עיר כן נראה לפענ"ד נכון וא"כ לא קשה קושיא הנ"ל אפילו אי חמתן מוקף חומה מימות יהושע ב"נ מ"מ כיון דטבריא ג"כ מוקף חומה ומסתפקא לן אי גם מימי יהושע היתה מוקף חומה וודאי נידונת לעצמה:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה