מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה קס
עוד להנ"ל
ואשר שאל על דברי מהרי"ט המובא בש"ך חו"מ סי' ר"ח דלכך בשוחט בשבת שחיטתו כשרה. ולא אמרינן אי עביד לא מהני. הואיל ואפילו אי לא מהני מ"מ לא הוקל עבירה וחילול שבת. ובכה"ג לא אמרינן לא מהני. והקשה מעלתו נ"י לפי מ"ש התוס' בשבת דף ק"ו ע"א בשם הר"ת דלכך בצריך לכלבו מקרי מקלקל הואיל ואין התיקון בא בשעת קלקול וא"כ אם נימא דלא מהני ולא יהא שחיטתו שחיטה כלל א"כ יהא דווקא במיתה תליא מלתא דהרי הא דבגוי נמי יצא מידי אבמה"ח ע"י שחיטה הוא רק מטעם דאמרו בחולין דף ל"ג ע"א מי איכא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור. וא"כ אי שחיטתו לא מהני משום דאי עביד לא מהני. נהי דאמרו בפסחים דף ע"ג. דתיקון להוציא מידי אבמה"ח ופרש"י שם לב"נ מ"מ כיון דהשחיטה לישראל לא מהני א"כ לא יצא מידי אבמה"ח לבן נח עד שתמית ולא הוי תיקונו בשעת קלקולו ולא מקרי מתקן לר' יהודא. ולכך נימא דלא מהני.
והנראה לפענ"ד פשוט. דשוחט הוא מל"ט מלאכות דילפינן בשבת דף ע' ע"א מקרא דאלה הדברים. או מהלכה לממ"ס. א"כ שוחט בוודאי חייבין עליו. וכמו דמוכרח לומר בשבת דף ק"ו לעלין הבערה לפרש"י דסובר דכל הבערה הוא קלקול לר"ש. ואפי"ה פשיטא דחייבין עליו כמבואר התם. וע"כ היינו מאלה הדברים או מהלכה לממ"ס. ורק קושית התוס' הוא דמשוחט מוכח דלא כר' יהודא. אלא דגם בכה"ג חשוב תיקון. ועל זה שפיר תירצו התוס' דשוחט בא בשעת קלקולו תיקונו ואין למילף מהתם. אבל אם נימא דלא מהני ולא יהי' תיקונו בשעת קלקולו באמת יהא מוכח דאפילו בכה"ג יהא חייב וכיון דהעבירה אתעביד בכל אנפין שוב אמרינן דמהני וא"ש סברת מהרי"ט איברא דלכאורה יש לדחות על זה דהא לכאורה בלא"ה הקושיא לא קשה. דתוס' בביצה דף י"ב ע"ב ד"ה הכא נמי. כ' כיון דדעתו ליהנות ממנו אע"ג דאסור מ"מ לפי מחשבתו נקרא צורך יו"ט. וה"נ ע"כ צ"ל לענין מקלקל דאם דעתו לאכול ממנו. אע"ג דלפי האמת הוא אסור מ"מ לא מקרי מקלקל. דאל"כ אכתי תקשה במבשל גיד הנשה בחלב ביו"ט. אמאי חייב משום יו"ט הא הוי מקלקל וע"כ כיון דרצונו לאכול לא מקרי מקלקל. וא"כ ה"נ בשוחט בשבת:
אמנם זה ליתא דזה ניחא במזיד. אבל בשוגג לא אמרינן דמחשבתו משוי לי' תיקון. דהרי התוס' בשבת דף ק"ו ע"א ד"ה בחובל כ' אם סובר שהוא מותר בהנאה. ובאמת הוא אסור חשוב מקלקל. וא"כ ע"כ כי היכא דלא יסתרו דברי התוס' אהדדי. ע"כ לחלק בין מזיד לשוגג וא"כ ליתא לתי' זה דאכתי תקשה למה בשוחט בשבת ושוגג שחיטתו כשרה נימא אי עביד לא מהני דכבר כ' הנוב"י מהדו"ת חיו"ד סי' ט' והבאתיו (לעיל סימן קצ"ה) דגם בשוגג אמרינן אי עביד לא מהני אמנם לפי מ"ש התוס' בשבת דף ע' ד"ה דהשתא דכתיב קרא לחלק מוכח מאלה הדברים דחייב על ל"ט וכו' ואינו חייב על תולדה במקום אב וזה שייך רק בשוגג דבמזיד אטו בתרי קטלא קטלינן לי'. וכדאיתא בשבת דף ע"ג ע"ב וא"כ הרי ביאר לן קרא דגם בשוגג מחוייבין על שלשים ותשעה מלאכות אשר אחת מהם שוחט וא"כ שוחט חייב בכל אנפין וא"ש תי' הראשון: