אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קנו

תשובה קנה

בעזהי"ת חוסט עש"ק פ' מצורע י"א ניסן תרל"ה לפ"ק

שלום וכו'. מה ששאלת על צורבא מרבנן אחד שבשבת קודש היתה דליקה אצל חנותו שמתפרנס ממנה בצמצום הוא ואשתו ובניו התלויים בו. ובבהילתו כבה אש מחמת שהי' בהיל על ממונו שחרד שלא ישאר לו דבר לפרנס ביתו. והעם מרננים אחריו. וגם לבו דוה עליו ושואל אם צריך לקבל תשובה הפסוקה באו"ח סי' של"ד. ובמחהש"ק שם משמע דאין מורין לו לקבל תשובה אפילו כיבה עבור ממונו והנה אין אני יודע כוונתך. מה שאתה שואל זה ממני. שהרי לפי דבריך שהעם מרננים אחריו ואיכא חילול השם שצורבא מרבנן יעשה כזאת ואם כן הן צריך לקבל תשובה. והן לא צריך הוא צריך להביא הדברים לפני הב"ד שבעירו ויאמר אנא חטאתי ויורו לו הב"ד. כפי הנראה בעיניהם שרק על דרך זה יועיל התשובה. שאז לא יהא חילול השם דמילתא דעבודי לפני ב"ד מתפרסמא ובפרט שבכל תשובה. אמרו רז"ל שצריך שיהי' באותו מקום. מכ"ש במלתא דיש לחוש לחילול השם וכאשר יורו לו ההורים. ככה הוא מחוייב לעשות. וממנה לא יסיר:

ובלא"ה אין אני מבין. מאי צריך לפלפל בזה אפילו במקום שאמרו שאין מורין לו שצריך לקבל תשובה משום דיש לחוש שמא יבוא מכשול לעתיד לבוא. שגם במקום חשש סכנה מנעו לכבות. נהי דאין מורין לו כן. אבל האדם בעצמו בוודאי צריך לעשות תשובה במה שחטא נגד בוראו. שהרי הוא לדבר עבירה נתכוין וכמו שדרשו רז"ל מקרא אשה הפרם וה' יסלח לה וכדמביא בסוף קידושין. ואפילו במקום שהתירו בריש סי' של"ד איסור דרבנן כגון לטלטל מוקצה. וכיוצא משום דאדם בהיל על ממונו ויש לחוש שאם לא יתירו לו איסור דרבנן משום הפסד ממונו יש לחוש שיעבור איסור דאורייתא. אע"ג דמתירין לו היכא דיש לחוש מ"מ בוודאי הוא צריך לעשות תשובה וכמו שאמרו גבי יפ"ת נהי דהתורה התירה לו משום דמוטב שיאכל בשר תמותת שחיטות ואל יאכל בשר תמותת נבלה. מ"מ למדו חכז"ל מסמיכת הפרשיות. דלבסוף יוליד בן סורר ומורה שיבוא ממנו צער ומכשול וכמו שאמרו רז"ל על דוד המעה"ש בברחו מפני אבשלום בנו. מדוע לא דרשת סמוכין. ולקחת יפ"ת אפילו באיסור דרבנן.

ונהי דהדגול מרבבה שם מקיל בתענית שני וחמישי ושני. אבל מ"מ תשובה בעי. ומכ"ש בכיבה שלדעת הרמבים וסייעתו הוא מלאכה דאורייתא ואם דבמקום דאיכא למיחוש משום סכנה. וגם איכ"ל דבנידון כה"ג שייך לומר דמקרי סכנה ומשום הכי כתבו ופסקו דאין מורין לקבל תשובה. כמבואר כל זה בסוסי' של"ד מ"מ היודע בעצמו וודאי צריך לעשות תשובה. וכבר אמרו דעיקר התשובה אינו התענית לחודא אלא בחרטה ווידוי ותפלה לפני ה'. ולהרבות בתורה ובמעשים טובים. כל האדם כפי האפשרי לו ועכ"פ לאיש הנ"ל צריך שיביא הדבר לפני הב"ד שבעירו. והיוצא מפיהם יעשה וה' יכפר לו עוונו ובזה אחתום יהי ה' עמך דברי רבך הדורש שלומך: הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה