מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה קלג
בדין שיעורי דשבת:
כבר ביארתי לעיל דנראין הדברים דהמבשל טהע"ע בשבת. אין השיעור במבשל גרוגרת אלא הוא בכלל סממנים שכ' הרמב"ם בפ"ט משבת דין א' דהשיעור לפי מה שראוי לאותו דבר שמבשלין אותו: וראיתי בעלי שצ"ה מכתב צ"ג שהרב מהר"י אבדק"ק נייאשטאט כ' ג"כ כן, אמנם הרב הגאון מהרי"ע אבדק"ק אלטונא השיג עליו ולפענ"ד האמת דלטעה"ה אין שיעורו בכגרוגרות אלא דמי לתבלין שישיעורו כדי לתבל וראיתי שהרב דק"ק נייאשטאט נ"י הג"ל כ' כדי לתבל בו רביעית וכמו שאמרו בהוצאה לתבלין כדי לתבל גרוגרת מביצה קלה ובאמת התוס' בפסחים דף ס"ה ד"ה החולב כ' דם שיעורי שבת שוון, וכ"כ תוס' בשבת דף ע"ו ר"פ המוציא ד"ה המוציא והביאו ראי' לזה וכ"כ הרמב"ן שם בחידושיו וכן כ' הראב"ד פ"ח משבת דין ז' דילפינין מהוצאה וכן מוכח מהרמב"ם עצמו שם בפ"ח דין ט"ז ודין ט"ו גבי מרקד וגבי שוחק ועיין במ"מ שם דיליף מהוצאה ומה שלא כתב בשוחק תבלין שיעורו כדי לתבל הרי גם סממנים נקט התם ואפי"ה סתם ובוודאי בסממנים השיעור כדי לצבוע. ושוב ראיתי בתוספתא סוף פ' י' דשבת דמבואר בהדיא דבורר ומרקד ושוחק ואופה אם לאוכלין כגרוגרות ואם לבהמה כמלוא פי הגדי ואם לצבוע כדי לקבוע בגד קטן ובשאר כל הדברים כשיעור טומאתן וכן לענין הוצאה:
ובאמת נראה שיש שם ט"ס דמה ענין טומאה להתם ואם אינו ט"ס צריך לומר דכוונתו דכמו בטומאה משערין כל חד לפי מה דחזי למלאכתו בגד גע"ג ושק דע"ד. ועור הע"ה ה"נ כל חד וחד שיהא ראוי לאותו דבר שעומד והיינו שכ' הרמב"ם שיהא ראוי לאותו דבר שמבשלין אותו. עכ"פ מסיים וכן לענין הוצאה מבואר דשיעורין שוה ואין הכוונה דאם בהוצאה חייב בכ"ש כגון בבשמים שיהא ג"כ חייב במבשל בכ"ש דזה אינו דאיכ"ל דאין אדם טורח לבשל כ"ש וכמו שאמרו בשבת דף ע"ט אלא אזלינין בתר דשכיחא כדמסיק שבת דף ע"ח ע"א וה"נ לפי מאי דשכיח לבשל לאותו דבר שראוי ועומד ומטעם זה ג"כ אינו נכון מ"ש הרב הנ"ל מה דהשיעור כדי לתבל רביעית חדא דהרי בטעה"ה שהוא לרפואה אין השיעור ברביעית כמבואר ר"פ המצניע ותו בלא"ה לכאורה קשיא לי לפי מ"ש דגם הרמב"ם סובר דילפינין מהוצאה. וא"כ קשה למה כ' בחולב ובמוציא דם השיעור בכגרוגרות וגם כ' שם דין י"ד גבי משמר ובורר שבין ביין בשמן ובמים. השיעור בכגרוגרות ואמאי הא במים השיעור ברביעית:
ולכך. נראה דהרמב"ם סובר כעין תי' התוס' שבת דף ע"ו ד"ה המוציא דדווקא אם כבר הדבר נגמר ועושה בו מלאכה אן יש חילוק בין אוכל למשקה אבל מלאכה דבאה לשוי' אוכל. אין אדם טורח בפחות מכגרוגרות וגם חשוב מלאכה אם תוקן ועשת מלאכה כשיעור כגרוגרות וא"צ יותר ולכך לשוי' אוכל השיעור גם במשקין כגרוגרות כן נראה לפענ"ד טעמו דהרמב"ם ולפי"ז יש לדון גם במבשל אפשר דאפילו במשקין השיעור כגרוגרות וצ"ע: מ"מ אין צריך שיהא בטעה"ה עצמו גרוגרות אלא כדי לתבל גרוגרות או כדי שיהא ראוי לאותו דבר שמבשלין אותו ולפי"ז בטעה"ה סגי במעט ובפרט שטעה"ה ותבלין לא מקרי אוכלין גם לענין טומאת אוכלין וכדפסקינין בפ"א מטומאת אוכלין דין ו' ודין ז' וק"ל: