אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קכב

תשובה קכא

שלום וכל טוב להרב וכו' מוה' ישראל דוד האבדק"ק פעזונג יע"א:

בשבוע העבר קבלתי נועם מכתבו לחזק ולאשר דבריו הראשוני': וגם אנכי חפץ בהצדקו ולא באתי כי אם בדבר הנוגע לדינא הנה מעלתו נ"י רצה לומר לדעת הרמב"ם דתחומין י"ב מיל מה"ת איכא למימר אפילו בתוך רה"י הוא מה"ת. ואף דקי"ל דרה"י נחשב כמו ד' אמות. מ"מ אותן ד' חמות. אי מצרפין לשיעור י"ב מיל אסורין מה"ת. ומעלתו רצה להביא ראי' מדברי הלבוש בסי' ת"ד דנראה מדבריו דבעמוד גבוה י' ורחב ד' הוי איסור תחומין מה"ת ועוד האריך מעלתו דגם בכרמלית שייך תחומין מה"ת. ולבסוף הניח הדבר בספק:

והנה לפענ"ד פשוט ומבואר מלשון התשובה של הרמב"ם המובא בב"י סי' ת"ד ובכ"מ פכ"ז משבת דברה"ר מקורה כשם דלית בי' איסור הוצאה משום דאינו דומה לדגלי מדבר ה"נ לית בי' איסור תחומין הואיל ואינו דומה לדגלי מדבר וא"כ מכ"ש אם יש ג"כ מחיצות מן הצדדין פשיטא דאינו דומה לדגלי מדבר ולית בי' איסור תחומין וראיתי במבי"ט בספרו קרית ספר בפכ"ז משבת כ' כן בפשיטות. דברה"י לית בי' איסור תחומין. כדקי"ל בסי' ת"ה ובוודאי דלכאורה קשה. האיך אמרינן בעמוד גבוה י' ורחב ד'. דאיסור תחומין מה"ת. וביותר תמוה דהרי גם מעלתו מודה בעמוד דלא ניחא להילוך לית בי' איסור תחומין מה"ת. ואיך אמרינן בעמוד פחות מד' וגבוה י' קי"ל האיבעי' להחמיר. כמבואר מלשון הרמ"ח בסי' ת"ד וקשה הא הוי מקום פטור ועדיפא מכרמלית דכל כרמלית מה"ת מקום פטור הוי. ובכרמלית הא כ' הרמב"ם דאין תחומין מה"ת ובוודאי מלשון הרמב"ם בפ' כ"ז משבת דין ב'. דמסיים אפילו בעמוד רחב ד'. דהוי רק איסור תחומין משמע דבכה"ג אין לוקין ולא הוי מה"ת. אמנם על הרמ"א וביותר קשה על קרית ספר הנ"ל. שכ' בהדיא דעל העמודים הוי תחומין מה"ת וברה"י ובכרמלית לית בהו תחומין מה"ת. וא"כ קשיא טובא מ"ש עמודים.

אמנם נראה דהרי השי"ת צוה לנו אל יצא איש ממקומו דהיינו חוץ ממחנה ישראל כמ"ש הרמב"ם שם ויבואר אי"ה לקמן ואסר להו יציאה זו בכל אופן שאפשר. אפילו ע"ג עגלה או עמודים. ולזה פשיטא לי' לש"ס דע"ג עמוד רחב ד' דהוא בכלל הציוה דאל יצא דמהיכא תיתי למעוטי הא כארעא סמיכתא הוא וניחא להילוכא ובוודאי מקרי יציאה כה"ג יציאה. ואיך סתם הכתוב ואסר וע"כ באמת גם בכה"ג אסור אבל יציאה בעמוד פחות מד' דלא ניחא להילוך. ואינו בכלל אל יצא סתמא. מבעי' לי' לש"ס אי גם יציאה כי האי בכלל או לא ובזה שפיר פסקו: דאי הוי יציאה בכה"ג חוץ לי"ב מיל הוי ס' דאורייתא. אמנם כל זה אם המקום דומה לדגלי המדבר רק היציאה הוא ע"ג עמודים שפיר אפשר לכלול בכלל הציוה. אבל אם המקום ההוא אינו דומה לדגלי מדבר שפיר כ' קרית ספר הנ"ל דליכא למילף מקרא לאיסור כשם שמחלקין לענין הוצאה ואין לזה טעם דברה"ר מקורה יהא פטור. רק גזה"כ ה"נ לענין תחומין. דהואיל והנך מלאכות גרועות. לכך בעי' דומיא דמחנה ישראל וכעין שכ' התוס' ריש פ"ק דשבת. ועכ"פ לפי דעת הרמב"ם ולפי מה שביארתי. בוודאי מבואר דה"ה בכרמלית לית בי' תחומין כמו דממעטינן לענין הוצאה הואיל ואינו דומה לדגלי המדבר וה"ק לענין תחומין וכמו שכ' הרמב"ם סתמא וכ"כ הה"מ פכ"ז משבת והקרית ספר הנ"ל דבכרמלית לית בהו איסור תחומין. ולכך נקט בעירובין דף מ"ב דלר' עקיבא גזרו הילוך בספינה אטו הילוך דבקעה דשווין הן:

אמנם דבאמת דברי הרמב"ם תמוה ם לכאורה. דמה ענין תחומין להוצאה בשלמא לענין הוצאה דנאמר להוציא לתוך למחנה כדאיתא ר"פ הזורק מאיש ואשה או כדאיתא בפ' במה טומנין מ"ט ע"ב דומיא דעגלות. עכ"פ לכך אמרינן דצריך להיות דומה כמו שהי' שם. אמנם בתחומין דכתיב אל יצא איש ממקומו דהיינו דאסור לצאת חוץ למחנה והרי אותו מקום חוץ למחנה אין אנו יודעים צורתו דהרי סתמא נאמר אל יצא אפילו אם יהא לפניו כרמלית או רה"י אל יצא וביותר תמוה דאיך אפשר לפרש כמו שכתב הרמב"ם דאסור לנו לצאת חוץ למחנה ישראל דהרי קי"ל בעירובין דף נ"ה ע"ב דמחנה ישראל חשוב כד' אמות. וכבר מצאתי שהרמב"ן בחי' סופ"ק דעירובין הקשה כן ובוודאי גוף דברי הש"ס צריכין ביאור לפי דברי בנו של הרמב"ם ר"פ יו"ד דשבת דמדבר בזמן שישראל שרויין בתוכה הוי כרמלית א"כ מאי פריך בעירובין דף נ"ה ע"ב דלמא לעולם הי' לישראל דין יושבי צריפין אפי"ה רשאין לילך לפנות ואין אסור משום איסור תחומין י"ב מיל (דזה עיקר כוונת קושית הש"ס כמ"ש השעה"מ בפ' כ"ז משבת וכן ראיתי ברמב"ן בחי' הנ"ל) דהואיל והי' ככרמלית כל המחנה. ובכרמלית אין דין תחומוו: בשלמא הא לא קשיא לדבריו. הא דילפינן בריש הזורק מויכלא העם להביא דאסור להוציא דמשה הי' במחנה לוי' דהוי רשה"ר. דנראה כ' כן לאחר שנקבעו הדגלים כמבואר מלשונו. אבל קודם הקמת המשכן שפיר הוי רה"ר והא נמי לא קשה. הא דפרק במה טומנין דף מ"ט ע"ב. דאמרינן דילפינן ממשכן שהורידו והעלו מקרקע שהוא רה"ר על העגלה. שהוא רה"י דשם כיון שכבר נסעו הדגלים שוב הוי רה"ר אבל הא דפריך בעירובין דמיירי בשעת קביעות הדגלים והמחנה קשה. מאי פריך:

מיהו גם זה לא קשה מודי וא"ש הכל דלפי הס"ד דלמחנה ישראל הי' דין יושב צריפין. א"כ כיון שאינו נקרא מקומו רק אהלו. וה' אמר אל יצא איש ממקומו וע"כ דנאסר להם לצאת חוץ למחנה ישראל. שהיא י"ב מיל. ואע"ג דהוי כרמלית. באמת יהי' מוכח דגה בכרמלית יש איסור תחומין: שהרי עיקר הטעם שבכרמלית. אין דין תחומין. דבעינן שיהא דומיא דמחנה ישראל. וא"כ לדידי' הא דומיא והרמב"ם אמר כן לפי האמת דדין עיר הי' למחנה. והי' כל המחנה כד' אמות ונקרא מקומו וע"כ אל יצא איש ממקומו היינו ממחנה לחוץ לא ילך י"ב מיל. ושם שפיר י"ל דרה"ר הי' לאפי' לפי דברי בן הרמב"ם ולכך שפיר כ' הרמב"ם דבכרמלית. לית בי' איסור תחומין:

ולפי. האמור יש לישב דברי הרמב"ם הנ"ל דהנה בעירובין דף נ"א ע"א ילפינן מקרא דישבו איש תחתיו ד' אמות של אדם. והנה הא דמחנה ישראל הוי כד' אמות. היינו הואיל עפ"י ה' יחנו חשיבא חנייתן. כמבואר בעירובין דף נ"ה ע"ב ופרש"י ולפי"ז להרמב"ם יש לפרש פי' הקרא דאמר משה דממנ"פ עברו עבירה גדולה. דבאמת דהמחנה כולו כד' אמות שהם תחתיו של אדם. אבל זהו רק אם רוצים לישב כאן. ולסמוך על ד'. אבל אם רוצים לצאת וליסע מכאן ולא לסמוך על ה'. א"כ הרי הם רק יושבי צריפין ואסורין לצאת חוץ למחנה שהוא י"ב מיל וזה שאמר שבו איש תחתיו. היינו אם תשבו איש תחתיו. אז כל העיר כד' אמות: אבל אל יצא איש ממקומו. דבאם יהא רוצה לצאת. ולא לקבוע ולסמוך על ה'. אסור לו לצאת ממחנה ישראל וא"כ ממנ"פ עברו עבירה ולזה הוכיח אותם. עכ"פ שפיר אמרינן וילפינן מכאן תחומון י"ב מיל וא"ש נמי דכ' הרמב"ם דבעינן דומיא דדגלי מדבר דווקא רה"ר דבשעת המן עדיין הי' רה"ר. כמו שהכחתי לעול וא"ש:

אמנם. אם אמת הדבר דלדעת הרמב"ם בתשובה אין תחומין ברה"י ולא בכרמלית אבל מדברי שאר מפורשים לא משמע לחלק בין כרמלית לרה"ר לענין תחומין. א' מהא שהקשה הרמב"ן בחידושיו מפ"ק דעירובין. וכן הוא בשעה"מ בפכ"ז מה' שבת. מהש"ס דיומא דף ס"ו ע"ב דפריך עתי בשבת למאי הלכתא וכו' והקשה הא ר"מ סובר דעד הצוק הוי י"ב מיל והוי תחומון מה"ת ומאי קושיא שהרי מבואר בדף ס"ח ע"ב במשנה דעד תחילת המדבר הי' ג' מיל. והמדבר הא קי"ל בשבת דף ו' דהוי כרמלית בזמן שאין ישראל שרויין בתוכה וא"כ הרי בכרמלית אין תחומין אלא ע"כ גם בכרמלית הוי תחומין ואין לומר דהקושיא להרמב"ם לשיטתו דמשמע בפי"ד דסובר דמדבר הוי רה"ר דלא הזכירו זה ועוד דגם ברמב"ם אינו מוכרח ועיין בב"ח סי' שמ"ה שכ' דגם להרמב"ם מדבר דונו ככרמלית. ותו דמדברי רמב"ן בחי' לשבת דף ס"ט ע"ב גבי מי שהולך במדבר: דאפילו למ"ד תחומין מה"ת מותר לילך והמג"א סי' שד"ם הביא זה בשם הה"מ אע"ג דהה"מ כ' בפ' י"ד משבת דמדבר דין כרמלית יש בו ויותר ראי' מהא שכ' המהרי"ק בשורש מ"ו דבספינה לית בי' חשש תחומין מה"ת. אפילו למ"ד תחומין מה"ת משום דמיא הוא דממטו לי' וקשה ת"ל דים כרמלית הוא. ועוד יותר ראי' מוכרחת מסוף סי' תקפ"ו וסי' תרנ"ה דאסרו לילך חוץ לי"ב מיל אפילו לצורך מצוה למ"ד מה"ת ולא אשתמיט שום פוסק לחלק בין אם אפשר לשלוח לגוי ע"י שדות ובקעות דאז שרי. ולרע"ק דיליף לה בסוטה דף כ"ז ע"ב מקרא דומדותה מחוץ לעיר דהמדה הוא לתחומין. נראה בהדיא דאפי' המגרש שהיא כרמלית. עולה לחשבון התחום ובלא"ה לרע"ק כיון דלא ממחנה יליף לה מהיכא ילפינין דבעי' דווקא דומיא דדגלי מדבר (ובאמת שצריך לי עיון הא דמוכח בסי' תקפ"ו דגם ביו"ט תחומין י"ב מול מה"ת ומנא לן לפימ"ש הרמ"א בסי' רמ"ו דביו"ט אין אדם מצוה על שביתת בהמתו וא"כ ע"כ סובר כדעת הפוסקים המובאים בב"י סי' תצ"ה. דכל איסור הנאסר בשבת ואינו בכלל ל"ת מלאכה אין יו"ט בכלל וא"כ מנ"ל לאיסור תחומין הנאמר בקרא דאל יצא איש ממקומו ביום השביעי דגם ביו"ט נאסר תחומין וצ"ע:):

עכ"פ הדרינין למה שכבר כ' לעיל דאין ספק דאסור לילך בשבת לחוץ לתחום למנין. דלא מבעי' לדידן דלא קי"ל כלל דבכרמלית לית בי תחומין מה"ת ואפילו להרמב"ם הרי פסק בפי"ד בשבת דגם בזה"ז יש רה"ר דלא בעי' דיהא דומה לענין זה לדגלי מדבר. ועוד כמו שהוכחתי לעיל ועוד נראה דפשיטא דאי יכול לערב אסור לילך בלא עירוב כיון דאפשר לקיים שניהם וממילא הוא הדין אם פשע איכא למימר שוב דאין עשה דפשיעה דוחה ל"ת. וכמ"ש התוס' בעירובין דף ק' ואע"ג דהתם יש מפקפקים. מ"מ הכא לכ"ע י"ל כן וע"כ דפלפול הנ"ל הוא אם הוא רחוק מד' אלפים אמה. וגם בכה"ג אומר אני הרי כמו שהוא רוצה לילך בשבת הרי הי' יכול לילך מע"ש וע"כ משום שלום ביתו והנאתו או הפסד מה וא"כ לא משום מצוה דרבים אנו באין לדחות השבת אלא משום הנאתו ואיך יביא המתיר ראי' מר"א ששחרר עבדו ולזאת דבריו בטלין ומבוטלין וכמו שהארכתי לעיל דברי הכותב והחותם בברכה. ידידו הדוש"ת: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה