אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קיז

תשובה קטז

שלום וכל טוב לתלמידי הוותיק וכו' כה' זלמן נ"י:

ע"ד תורה אשר כתבת לשאול ולפקפק על חזרה לתוך הרערי"ן בשבת והנה כתבת ג' ספיקות חדא אם מניחו ע"ג קרקע ועדיין אוחזו בידו אי חשיב כמו עדיין בידו כיון שלא פסק ידו ממנו או לא: וכתבת דיש לדייק מדברי רמ"א בסי' רנ"ג סעי' ב' שהגיה ועודה בידו קודם ולא הניח ע"ג קרקע. ואיפכה הו"ל למינקט אלא וודאי כיון לאסור אפילו אוחז בידו והניח ע"ג קרקע עכ"ל ויפה כתבת. והספק הב' הא דרעהרי"ן שלנו דינם כגרוף וקטום דמחזירין. שורשו הוא מדברי הגמ"ר המובא בש"ע שם בסי' רנ"ג סעי' ג' וכמ"ש המג"א שם סקל"א ואיכא למימר דווקא התם שנותן עתה הכיסוי עליו ואיכא הכירא במילתי' משא"כ בתנורים שלנו שדרכן בכך אפילו בחול וה"נ בתנורים של ברזל דמקום ההסקה בפנים יש לחוש טפי לחיתוי ואע"ג דהה"מ בפ' כ"ב משבת כ' שאם הי' קדירה נתונה עפ"י הכירה נותן עליו תבשיל בשבת וכו' כתבת דנראה דט"ס הוא וצ"ל נתונה ועוד הארכת והספק הג' דלתוך הרערי"ן חשוב כמו לתוכו והא קימ"ל דלתוכו אסור להחזיר ובתוך הרערי"ן פעמים מתבערין ניצוצות וגם מתלבנות כמו אש ולחשוב כמו תוכה עכ"ל בקיצור:

והנראה לפי ענ"ד מנהגן של ישראל בכל זה תורה הוא ובתחילה נקדים הנה הנחה לכתחילה ע"ג כירה אסור אפילו גרוף וקטום. ולקמן בסי' שי"ח סעי' ז' הביא ב' דיעות בזה אי רשאי להניח לכתחילה בשבת ע"ג קדירה העומדת על האש ע"ג כירה ושם סעי' ח' הכריע הש"ע להקל להניח דבר רק דלית בי' בישול: והמג"א שם הקשה על זה למה לא הכריע כן בסעי' ז' ותי' דווקא בדבר יבש התיר משא"כ בסעי' ז' דמיירי בלח רק שהוא חם והמחהש"ק שם סקכ"ד כ' לדעת הרי"ו שהוא מרא דהאי דינא צריך לומר דמיירי שכבר הניחה ע"ג קרקע יעויי"ש ואני ראיתי בקרבן העדה בשבת פרק כירה סוף הלכה א' הביא בשם הרי"ו דבאמת סובר דאסור להחזיר מכירה לכירה שהבלה מרובה וא"כ הרי"ו לטעמי' א"ש אבל להש"ע דסובר בסי' רנ"ג סעי' ב' דמכירה לכירה שרי צ"ל כדברי המחצהש"ק) ולפענ"ד לפי מה דמבואר בב"י סי' רנ"ח דטעמא דמאן דשרי בהפסק קדירה הוא מטעם דאין דרך בישול בכך כמ"ש הר"ן ומטעם זה לא הבנתי דברי הדגמ"ר בסו' רנ"ג במג"א סקל"ג שכ' לחלק בין דינו דהר"ן להך דסימן שי"ח: דהרי בב"י סי' רנ"ח מדמה שני הדינים להדדי יעויין שם ועכ"פ כיון דהטעם משום דאין דרך בישל בכך י"ל נהי דאין דרך בישול בכך אבל יש דרך חימום בכך ולכך אפשר לומר דוקא דבר קר יש היכר בנתינה זו שהוא נותן ע"ג קדירה שאין כוונתו שיתחמם טובא. שהוא בישול דידי' ולכך כיון שיש היכר אין לחוש לחיתוי אבל בנותן דבר חם רק להעמיד חמימתו אין היכר בזה שנותן אותו ע"ג קדירה: וא"כ יש לומר דדבר קר ויבש דלית בי' בישול שרי דאין דרך בישול בכך אבל דבר חם אסור להניחו כדי להעמיד חמימתו:

ואין זה תימה דהרי קדירה חייתא שרי ובישול אסור וא"כ ה"נ בסעי' ז' דמיירי בקדידה חמה יש ב' דיעות ולא הכריע חבל בסעי' ח' דמיירי בדבר קר הכריע כדבריו דיש היכר מדנותן ע"ג קדירה והנה בסי' רנ"ג בסעי' ה' התיר ליתן פנאד"ש ע"ג קדירה מטעם דאין דרך בישול וא"כ אפי' הנחה לכתחילה שרי משא"כ שם בסעי' ג' בנותן קדירה רקנית התיר דווקא חזרה. משום דשם הוי דרך בישול בכך כמ"ש התו"ש שם דבקדירה רקנית מקרי דרך בישול או לפי מ"ש אני דבחם רק להעמיד חמימתו מקרי דרך חימום ולכך התיר רק בלא הניחה דהיינו חזרה וא"כ אין מדברי הה"מ דמיירי מדין דהר"ן דאין דרך בישול בכך ענין כלל לדינו דהגמ"ר ומה שנרשם במג"א סקל"א הה"מ פ' כ"ב הוא ל"ד דאין דברי הרב המגיד שייכים לכאן כלל.

ועתה נבוא לדין דחזרה והנה בגרוף וקטום קי"ל דחזרה שרי ומאי נקרא גרוף וקטום עיין בר"ן ריש כירה ובבעה"מ שם והנה הגהמ"ר חידש דין זה דה"ה במכסה הקורה בקדירה מקרי גרוף וקטום ובהה"מ הגירסא שאם הי' קדירה נתונה וכבר כ' דהה"מ מיירי מדין דהר"ן דהיינו קדירה מלאה ואין ענינו לכאן וגם אם יהי' ענינו לכאן. ע"כ הגי' נתונה דלכאורה הה"מ לטעמי' שהביא המג"א בשמו לקמן סי' תק"ח דסובר אפילו בישנה יש בו משום חיסום. וא"כ אפילו קדירה ישנה אסור ליתן וע"כ שמיירי שהוא מונחת כבר מע"ש ועפי"ז קשה לכאורה על הש"ע שנראה מדבריו לקמן סי' תק"ח דסובר דאפילו בקדירה ישנה אית בי' חיסום. וא"כ קשיא איך פסק כאן לדברי הגהמ"ר ואע"ג דקי"ל לקמן סי' ק"ב דבקדירה לית בי' חיסום ע"כ כיון דסובר דאפילו בישנה שייך כה חיסום טעמא דבקדירה הואיל ואית בי' תבשיל לית בי' חיסום. דליכא למימר כאידך טעמא שהביא המג"א והטו"ז שם הואיל ומצרפן בתנור כיון דסובר אפילו ברעפין ישנים לית בי' חיסום. א"כ הרי כבר נתלבנו כמו קדירה בתנור. וע"כ הא דקדירה חדשה שרי לבשל היינו מטעם שהיא מלאה. או כמ"ש המחהש"ק בסי' תק"ח הואיל ושניהם באים כאחד עכ"פ קשה כאן על הש"ע איך התיר קדירה ישנה ודוחק לחלק בין קדירה ישנה לרעפין ישנים וצ"ע:

ולכאורה הי' ראי' דהפירוש בהגהמ"ר דווקא אם נתנו הוא דהרי הטור כ' הא דשרי להחזיר בגו"ק היינו דווקא ע"ג או שמניח על כיסוי של ברזל המונח על חללה וקשה לדברי הגהמ"ר. הא מטעם כיסוי מקרי גוק"ט ולמה לי תו גרוף וקטום. וע"כ לכאורה כדבריך לחלק שהטור מיירי שמונח כבר הכיסוי ואין כאן הכירא אמנם באמת אין מזה ראי' דאיכא למימר דהטור מיירי באינה ממלאה הכיסוי כל החלל. והנה המעיין בלשון הגהמ"ר יראה דלא תלה ההיתר משום היכר שהניח עליו אלא טעמא דידי' הוא: מטעם שהכירה מכוסה. וכוונתו דלא גזרו חכמים אלא א"כ יש לחוש לחיתוי שם במקום עמידתה. אבל לא חששו אם יש לחוש לחיתוי במקום אחר וכיון שחכז"ל לא גזרו אין לנו לגזור כמ"ש המג"א סי' י"ג ס"קז וכ"ש שבוא וראה ברוך שבחר בהם ובדבריהם. ומעולם לא שמענו מי שטעה בזה ובא לידי חיתוי וא"כ ברערי"ן שלנו אין לגזור ולא חשובה ג"כ כתוכה דגם בתוכה. הוא מטעם שכ' רש"י דחשוב כהטמנה וזה דווקא בנוגע בדופן הכירה כדקי"ל בסי' רנ"ז ואפילו אי הטעם משום חיתוי נמי דווקא בחיתוי דבמקומה: או שממילא יחתה בנתינת קדירתו לשם. אי דבר שאינו מתכוון אסור או דהוי פסיק רישא:

ובלא"ה. הרי כ' הרמ"א דהעולם סומכין על דברי הר"ן דדווקא בנוטל מע"ש ונותן בשבת מקרי חזרה ובחזרה כזו נאמרו כל התנאים. אבל בנוטל בשבת ומחזירה שרי ולדעת הד"מ אפילו לתוכה בכה"ג שרי. ומשום כיבוי מתכת המלובנת עיין בשבת דף מ"ב ע"א ועכ"פ יש להעולם על מה לסמוך ברערין שלנו אמנם דין הראשון בנתן עג"ק אף שאוחז עדיין הכלי בידו הדין עמך דאסור: דכן מבואר בירושלמי דהתיר בתלוי ביחד ודווקא כגון שלא נטל ידו ממנה וא"כ מבואר דעג"ק אפילו לא העביר ידו ממנה אסור וגם מהא דאבעי' לן בפינה ממיחם למיחם נראה כן. דוודאי מיירי דאוחז המיחם בידו דאם המיחם שמריק מתוכו הוא ע"ג קרקע הוא פשיטא. דהרי נתן ע"ג קרקע. והרי אפילו המיחם הראשון אסור לו להניח עג"ק. וע"כ דהוא אוחז בידו וא"כ מבואר דבקרקע אפילו אוחז בידו עדיין אסור להחזיר ובוודאי הראי' בהא דשפינה ממיחם למיחם יש לדחות דמיירי בעומדת עג"ק ואוחז בה ידו ואיכ"ל לעולם דשרי. אלא דקמבעי' לי' כיון דאיכא תרתי עומדת ע"ג קרקע. וגם מפנה למיחם אחר איכא למימר דגרע טפי. ולא מהני אוחז בה. אבל לאמת לדינא. הדין מבואר דאסור מהירושלמי וכמ"ש וזה ברור לפענ"ד דברי הדוש"ת: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה