אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה קט

תשובה קח

בעזהי"ת יום ה' ואתחנן תרל"ה לפ"ק חוסט יע"א:

החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג בתורה כש"ת מו"ה משה הלוי פאלאק אבדק"ק באנהאט יע"א:

מכתבו קבלתי ואשר שאל מעלתו בענין שביתת בהמה באיש שמחייתו ע"י סוסים וא"א לו למכור בכל עש"ק אותם אם יש למצוא לו היתר לעשות שותפות עם עכו"ם. הנה דין זה מבואר באו"ח סי' רמ"ו סעי' ה' והוא מדברי הריב"ש כמבואר שם ומשם מוכח דגם בשותפין אית בי' משום שביתת בהמה. ובמקום אחר כתבתי שקשה לי מריש פרק ראשית הגז דמבואר שם היכא דכתיב בהמתך ממעטינין שותפות אם לא דריבה הקרא בפירוש: וא"כ ה"נ למה יהא בבהמה אם הוא בשותפות איסור שביתה הרי כתיב למען ינוח שורך ובהמתך. ומכל מקום אם מתנה עם הגוי דבשבת יהי' שלו. וביום א' תהא של ישראל דהיינו שמוכר לו על שבת ויהי' בשבת הן שכרו והן האחריות מהבהמה על הנכרי נראה לי דמועיל כיון דמוכר לו על יום השבת. לא מבעי' בהתנו קודם שעשו השותפות דמהני כמבואר בש"ע. אלא אפילו לאחר שנשתתפו. אם מתנה כן דבשבת יהי' לגמרי של הנכרי כמבואר שם בש"ע וגם האחריות יזקוף עליו במלוה זה מועיל כעין דמבואר באו"ח סי' ת"ן ובמג"א שם סק"ג דאם מוכר לו התנור מותר. ה"נ אם מוכר לו על השבת כדלעיל מועיל:

אלא דלכאורה קשה לי על זה. לפי מ"ש בר"ן בנדרים דף כ"ט דמכירה לזמן הוי רק קנין פירות והגוף נשאר לבעלים וא"כ אכתי עובר משום שביתת בהמתו ולפענ"ד ראי' גדולה לזה מע"ז דף ט"ו דלענין שביתת בהמה מועיל והעיקר תלוי במי שהפירות והשימוש הוא שלו עליו המצוה שתשבות הבהמה. ולכאורה קשה שם בע"ז דמפלפל שם אי אמרינין שכירות קניא אם ישראל שוכר לנכרי אינו עובר עיי"ש בתוס'. ואמאי אינו עובר הא הוי רק שכירות לזמן. ולפירות ואנן קי"ל דק"פ לאו כקהג"ד וצ"ע שם. וע"כ דלענין שבת תליא העיקר במי שפירות שלו היינו שכר השימוש ובלא"ה הרא"ש בתשובה הביא בשם רבינו אביגדור בכלל ל"א דגם במכירה לזמן מועיל לענין אתרוג וכיוצא בו וגם מרן הגאון החת"ס בתשובה כ' דמועיל ודווקא לענין ביכורים בעי' האדמה אשר נתת לי אבל בשאר דברים אפילו קנין לזמן מועיל וא"כ ה"נ:

ובזה אמרתי לישב מה שהקשה מרן החת"ס זצ"ל על הא דכתב הטור בשם ר' פרץ דאם מפקיר על שבת לחוד מועיל והקשה מרן דהא בנדרים מ"ז מסיק דהפקר לזמן לכ"ע בעי' דווקא שיבוא לידו ואמאי מועיל כאן. ולהנ"ל אמרתי דבוודאי אם בעי' שיהי' כולו שלו גם הגוף: א"כ אם מפקיר לזמן אינו הפקר גמור ולכך בעי' שיבוא ליד זוכה. אבל לענין שבת דהוכחנו לעיל דבעי' רק הפקר לזמן וא"כ אם מפקיר לפירות מועיל ולכך כ' רבינו פרץ דאם מפקיר לשבת לחודא מועיל. וה"נ לענין מכירה מועיל אם מוכר רק לזמן וה"ה בנשתתפו ועשו תנאי כזה וקנין עליו: שבשבת יהי' של הגוי באחריותו מועיל. ומ"מ בעי שיפקיר בפני ג' בני אדם. וגם צריך שלא יצא מרשות ישראל בשבת קודש ואז מותר כן נראה לפענ"ד נכון ידידו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה