אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה צב

תשובה צא

עוד להרב הגדול הנ"ל

ומה ששאל מעלתו ני' באותן מקומות שרחוק הב"ע מוציאין המת בעגלה. ולפעמים גם העגלון יושב על העגלה ומסתפק למעלתו אי כדין עבדי. דאם מותר לעשות כן למה נושאי המטה וחילופיהן פטורין מק"ש ומתפלה. הא אפשר לקיים שניהם שישאו המת בעגלה עכ"ל בקיצור הן אמת הדבר שדבר קדוש הקפידה התורה לשאת בכתף כמו שצונו בארון שנאמר עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו. ובברכות דף י"ח ע"א מביא המוליך עצמות ממקום למקום. מדמה שם עצמות לענין כבודה לס"ת לדעת התוס' והרא"ש הם שווים שם לדינא לגמרי ואפילו להרי"ף ורמב"ם דס"ת חמיר יותר מכל מקום כיון דמבואר דדבר קודש ישאו בכתף הוא מכבוד המת וגמילות חסד הוא לישא בכתף. וכל הנושא זוכה שעוסק במצות גמילת חסדים ולכך פטור ממצות ק"ש אבל אם אינו נושא אינו עושה מצות גמילות חסדים. וכיון שזה מכבוד המת הם מצווין ועומדים לעשות כן. ולכך פטורים משאר מצות:

ומכל מקום אף דזה הוא מכבוד המת אם הדרך רחוק מבית הקברות והאנשים טרודים על המחיה וקשה עליהם לבוא ולישא. ועי"ז לא יהי' כלל כבוד להמת אדרבה יש לחוש כי לא די שלא יעשו לפי כבודו אלא יהא מוכרח להיות מונח זמן מה עד אשר בקישוי יזדמנו איזה אנשים לעשות צרכיו לכך זה הוא כבודו שיוציאוהו בעגלה. ולזאת הנהיגו כן בקהלות קדושות לפני גדולי ישראל להוציא המת על עגלה למהר קבורתו. והעגלון יושב שם על מקום מושבו דזה מצורך המת וכבודו. וכדקי"ל ביו"ד סי' ת"ד דמותר להפשיל עצמות המת לאחוריו ומסתמא יש הפסק בין העגלון והמת. ובקהל קודש פ"ב יע"א המנהג דקודם בואם לב"ע רחוק בערך עשרה בתים מורידין את המת מהעגלה ונושאין כדי לזכות במצוה זו וכמו שאמרו חכז"ל דדלו ידלוני' ומנהגי בנ"י כלם מיוסדים על אדני האמת ומה שהעיר דהברייתא פי"א משמחות מתיר לישב ע"ג עצמות כדי לגנוב מכס אין לו פירוש. ולי נראה דשם מיירי בכלי של עץ וראי' לנקוה"כ סי' רפ"ב סעי' ז' דפליג על הטו"ז. ועיין בככור שור בעירובין דף למד שכ' גם כן להתיר אפילו לצורך עצמו וא"ש. דברי ידידו: הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה