אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה עט

תשובה עח

בעזהי"ת חוסט יום ג' פ' נצבים תרל"ה לפ"ק

כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר הרב המאוה"ג מוה' שמואל ליטש ראזענבוים אבדק"ק יערגען יע"א:

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי על דבר אשר בחצר ביהכנ"ס בקהלתו נטעו אילנות בלי ידיעתו. ומסתפק מעלתו ני' אם מחוייבים לעקרם ששמע שבק"ק סערדאהלי נעשה מעשה שג"כ נטעו אילנות בחצר ביהכנ"ס ושלחו הלומדים היראים בלילה לעקור את האילנות ומעלתו צידד צדדים להתיר והאריך מאוד ואני אשיב בקצרה הנה גוף האיסור דלא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' פסק הרמב"ם בפ"ו מה' ע"ז ובמנין המצות ל"ת י"ג דאסור לנטוע שום אילן במקדש או אצל המזבח. והיינו כראב"י אבל רש"י בחומש והרמב"ן שם וספר יראים כלם פסקו דגם בהר הבית אסור וכתב הרמב"ן בחומש שכך הי' דרכי עובדי ע"ז לנטוע על פתחי ע"ז. ולכך אסרה התורה לנטוע אילן על פתחי בית אלקים יעויי"ש וכבר האריך בס' סדר למשנה על הרמב"ם שם אמאי פסק כראב"י עיי"ש היטב ולפענ"ד פשוט דאם גם השהי' בלי לעקור הוא בכלל האיסור כמו דאמרינן במכות דף כ' דהלובש כלאים דחייב על השהי' וכן קי"ל דהמקיים כלאים בכרמו והברכת אילן חייב על השהי' ואפילו לדידן דקי"ל לאו שאין בו מעשה אין לוקין. מכל מקום כיון דההתחלה הי' על ידי מעשה. גם השהי' חשוב כמעשה וכמש"כ הכ"מ בפ"י מהלכות כלאים דין ל'. ועיין במל"מ סוף פ"ג מה' ביאת מקדש דין כ"ג ובגליון ספר מצות השם מצוה ער"ב הארכתי בזה:

ובזה מיושב קושית התוס' במכות דף ד' ע"ב על רע"ק דסובר המקיים כלאים לוקה ואע"ג דסובר דלאו שאב"מ אין לוקין וכן נראה ממה שאמרו בירושלמי פ"ק דמגילה דף ג' דהקהל מאחרים ולא מקדימין ואמרו בירושלמי דאי אפשר לעשות מע"ש דכתיב לא תטע אשרה כל עץ. נראה הכוונה דהשהי' ג"כ אסור ולכך כל מה שיוכל למעט באיסורו צריך למעט. וא"כ ה"נ נראה פשוט דאם נטע אילנות סמוך למקדש דצריך לעקרם. ובפרט לפי מ"ש הרמב"ם במנין המצות והרמב"ן בפי' החומש דהאיסור הוא משום שהי' זה חק לע"ז להיות לפני בית ע"ז שלהם אילנות להראות להם הדרך לבית ע"ז א"כ עיקר האיסור הוא השהי' וזה מבואר לענין ביהמ"ק אמנם לענין ביהכנ"ס אינו מבואר בש"ע אבל בהגהות ר' עקיבא איגר זצ"ל באו"ח סי' ק"ן הביא בשם ר' דוד ערמאה שאסור ליטע אילנות בחצר ביהכנ"ס וכן הי' נראה לי פשוט קודם שראיתי דברי הגאון הנ"ל (עיין תשובה הקודמת) דהרי קי"ל לענין אתנן זונה ומחיר כלב סוסי' קנ"ג דאסור גם לביהכנ"ס ובמהרי"ק שורש קס"א האריך להביא ראיות לזה דבהכנ"ס דינו בהרבה דברים כביהמ"ק ומשמע שם דמדינא קאמר ובב"י סוסי' קנ"א הביא דברי מהרי"ק אלו ופסקו בש"ע ולפענ"ד דגם להרמב"ם דס"ל דדוקא בעזרה או אצל המזבח נאמר האיסור. מכל מקום גבי ביהכנ"ס דהוא כמזבח דתפלה נגד תמידין תיקנו וכתיב ונשלמה פרים שפתינו. ולענין כמה דברים חשבינן לתפלה כעבודה וא"כ כיון דתפלה כעבוד' הוי ביהכנ"ס כמזבח ולכך גם להרמב"ם נראה דיש לאסור אצל ביהכנ"ס וא"כ ממילא לפי מ"ש לעיל גם השהי' אסורה ונכונים דברי הגאון הנ"ל מכ"ש לדעת הפוסקים דפסקו כת"ק דגם בהר הבית אסור:

ונראה לי ראי' גדולה לזה מדברי מהרי"ק המובאים בב"י סוסי' קנ"א דכתב דגג ביהכנ"ס דינו כגג ההיכל ומנ"ל לומר זה. וע"כ משום ונשלמה פרים שפתינו וכו' והרי אומרים בביהכנ"ס פיטום הקטורת שהוא במקום הקטורת הנעשה בהיכל ולכך גג ביהכנ"ס דינו כגג ההיכל ומטעם זה הביהכנ"ס ג"כ דינו כעזרה וכמזבח שהתפלות כנגד תמידין תיקנו ותפילת ערבית כנגד אברים ופדרים שלא נתעכלו ועוד אנו מקיפים בסוכות הבימה שיש עליה ס"ת דוגמת המזבח שהקיפו בביהמ"ק והוא מטעם דתורה שקורין על הבימה ואמרינן זאת תורת העולה כל העוסק וכו' ולכך דמיא הבימה בשעה שהס"ת מונח עליה למזבח. וה"נ נוכל למילף לענין לנטוע אילנות משם. כן נראה לפענ"ד:

ובמקום אחר כתבתי דבלא"ה נראה דאין ראוי לנטוע שם אילנות להסתופף בצלם דדבר זה מרבה וממשיך לשם ישיבות יושבי קרנות וכל מידי דממשכו בעדן ביהכנ"ס אסור. וחז"ל אסרו אפילו לקרות בכתובים בריש פרק כל כתבי משום דממשכו ומבטלו בה"מ וכ"ש הא דידן וגם יש לחוש לתערובת אנשים ונשים שם. ופריצות עכ"ל שם ולכך גם בלאו האיסור מדינא אין ראוי לנטוע שם בחצר בית הכנסת אילנות להסתופף בצלם וא"כ בוודאי ישתדל לעקור אותם ובטוח אנכי בקהל הקודש עם ה' בני ישראל מסתמא יעשו כמצוה עלינו וכתיב שמעו ותחי נפשכם דברי החותם באמירת כתיבה וחתימה טובה הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה