מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה עז
בעזהי"ת יום ג' לסדר נצבים תרל"ח לפ"ק פה חוסט יע"א:
כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר אהובי תלמידי הרב הגדול המופלג בתורה וביראה כש"ת מו"ה וכו' אבדק"ק פלוני וכו':
מכתבך קבלתי והשם יחזקך וישלח לך רפואה שלימה במהרה וברכה והצלחה בכל ענינך והרי נתקיים בנו אם ראית דור שמתמעט וכו'. קוה לו וכו' וגם מה שאמרו בכתובות בדור שבן דוד בא קטיגוריא בין ת"ח וכו' והנה מה שאתה שואל שפריצי העם אשר בקהל פלוני עד עתה היו חנותיהם סגורין בשבת קודש. ועתה איזה רשעים שלחו יד להרוס בעזרת נשים דבר המפסיק בין עזרת נשי' לעזרת אנשי' שלא תהא סגור לגמרי בקרשי' רק בעמודי' ויוכלו לראו' ולהראות ורבי' אומרי' אשר בעזה"י ביד חזקה אוכל ללחום כנגדם. והרשעים אומרי' שיפרשו עצמן מהקהל ותיכף יפתחו חנותם. ויהי' פתוח אף בשבת ומתוך כך נקל הדבר שגם אחרים יחללו שבת קודש וע"כ לא ידעת לשום עצות בנפשך כדת מה לעשות אם ללחום כנגדם והם ילכו לעזאזל הלעיטהו לרשע וימות. או לפי שגם אחרים ילמדו וילכדו בעוה"ר ברשתם טוב השתיקה עכ"ל בקצרה והנה חלילה לכם להכשרים לשתוק ע"ד הפריצות שעשו החצופים ההם כי מדינא אנו מחוייבים לעשות הפסק בין עזרת אנשים לעזרת נשים כמו שהי' בביהמ"ק עזרת נשים לחוד ועזרת אנשים לחוד ובאותן הימים שהי' שמחת בית השואבה עשו שם תיקון גדול כדאיתא במס' סוכה בפ' החליל דף נ"א וילפינן שם מקרא דצריך לעשות תיקון שלא יראו אנשים לנשים מפני שמביא לידי קלות ראש ושאר עבירות ועיין שם בתויו"ט והפורצים עוברין ג"כ משום לא תעשו כן לד' אלקיכם ובהכ"נ הוא מקדש מעט ועיין בחת"ס זצ"ל חלק או"ח סימן כ"ח. וחייבים למחות על זאת ולהוכיחן לעוברי עבירה והכשרים שיש כח בידם למחות עוברין על עשה דהוכח תוכיח. וכל מי שיש בידו למחות עובר על עשה הנ"ל. וגם קי"ל ביו"ד סי' קנ"ז דהוי כאלו הוא עשה ונתפס בעון ההוא ואפילו אם הי' האמת כדברי הרשעים הנ"ל שעי"ז לא יפתחו החנות בשבת. מכל מקום הרי קי"ל דאין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך היכא דפושע כמבואר במג"א סי' ש"ו ס"ק כ"ח וכ"ט וכל שכן בנידן דידן שיאמרו מדשתקו רבנן ש"מ דניחא להו ויהי' חילול השם ובפרט בדור הזה אשר הפריצים מתאמצים בעבירה ההוא ויש לדמות לערקתא דמסאני דחייבים למסור עצמן:
וגדולה מזו אנו קי"ל לפי הסכמת רוב הפוסקים כהרמ"א ביו"ד סי' של"ד סעי' א' דמי שמחוייב נידוי יש לנדותו אפילו אם יש לחוש שע"י זה יצא מן הדת ואם הי' לנו רשות לנדות היינו מחוייבים לנדות הפריצים ההם כמבואר ג"כ בש"ע סימן של"ד הנ"ל שזה הוא מכ"ד דברים וכו' המבזה אפילו דברי סופרים. וכ"ש שאין אנו רשאין להסכים עמהם דשתיקה כהודאה דמיא ואם יפרשו יפרשו: כל זה כתבתי לפי דעת מעלתו ני' אבל באמת אנו יודעים שזה הוא התחלה לפרוץ דברי תורה ועבירה גוררת עבירה כמו שארז"ל כך הוא דרכו וכו' היום אומר לו עשה כך וכו' עד שילך ויעבוד ע"ז או חילול שבת שהוא כמו ע"ז. ואשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר כתיב. ואם יתפרדו הרי פיזור נאה להם ונאה לעולם ואם שיתמעטו עי"ז הכנסות הקהלה אין מעצור לה' להושיע ברוב או במעט וד' יתן הברכה למחזיקי תורת ה' כרצונו ויתן שנה טובה וברכה והצלחה בכל הענינים לו ולביתו ולכל אשר לו:
ומתוך כותלי מכתבו נראה דמתחרט על מה שלא עזב אותם בעת אשר רצו לקבלו בקהלות אחרות יאמין לי שטוב ויפה עשה שאם הי' הולך הי' תולין כל עבירות הפושעים בו באמרם אולי הי' נשאר אצלם היה הכל בטוב ולא היו עושין מעשים כאלו והיו דנים אותו שעבר על לאו דלפני עור לא ת"מ ומסייע לעוברי עבירה ועובדא ידענא דמרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל נתקבל לרב לקהל פיורדא במדינת אשכנז וקיבל שטר הרבנות משום שהי' ניחא לי' להיות במדינתו וקהל פ"ב התאמצו לבקשו כי לא יעזוב אותם וישמעו אליו את כל אשר יבקש מהם ושאלו ממנו טעמו ונימוקו שרוצה ליסע מהם והוא השיב שעיקר טעמו שצר לו על המדינה ההוא שנתקלקלה והוא מצפה ומקוה שאם יהי' שמה ישיב לב הבנים לאביהם שבשמים ואמר לו ע"ז הראש הקהל מו"ה הירש יפה זצ"ל הדבר ידוע שאם יסע רבינו מפ"ב יתקלקלו הרבה דברים ויתרבו עושי רשעה ולזאת הוא שואל מה יותר טוב אם יש לפני אדם דרך לעשות מגוים יהודים אבל עי"ז יהיו נעשים מיהודים גוים וכו' והשיב הגאון בעל חת"ס זצ"ל ח"ו אפילו לענין יהרג ואל יעבור אמרינין מה חזית דדמא דידך סומק טפי וכו' וכ"ש לענין דיני נפשות ונשאר באמת בפ"ב:
וכן הוא בענין מה שנשארת בקהלתך והגליל ולפי מה שכתבו לי אז הכשרים שבקהלתך ועכשו שרואין למפרע שגם מה שנשארת שם לא הועיל ראוי הי' לך לשמוח שאין יכולין לתלות בך ולומר אתה גרמת להם זאת שהרי מסרת נפשך עבורם וקיימת דברי תורה. וד' וודאי יעזור לך ורוח והצלה יעמוד לך ממקום אחר והפריצים ילבשו בושת וכלימה ועליך יציץ מרו הקודש: ומחיה חיים יתן לך חיים טובים ארוכים ומתוקנים לך ולכל אשר לך: דברי רבך הדו"ש החותם בברכה המשולשת: ה"ק משה שיק מברעזאווע: