אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה עו

תשובה עה

בעזהי"ת יום ה' ואתחנן תרל"ה לפ"ק פק"ק חוסט יע"א

החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג בתורה כש"ת מו"ה משה הלוי פאלאק אבדק"ק באניהאד.

מכתבו קבלתי ושם נאמר שאלה בקיצור גדול וכתב מעלתו שהי' נראה לו ממכתבי העבר שאין רצוני שיאריך איך מצא זה בדברי בוודאי אריכות שלא לצורך אינו מעלה אבל אריכות לצורך מעלה ובוודאי טוב ויפה לברר הדברים כל הצורך והנה לפי הנראה ממכתבו שכ' דהקהל רצו להתנות ומעלתו לא הסכים עמהם ועיקר שאלתו לפי הנראה אם הבית הסמוך לבית הכנסת אם הוא גבוה יותר מביהכנ"ס אם אין שום חשש ויש היתר לדור שם. והנה מה דפשיטא לי' דלא מהני תנאי ע"כ היינו לפי מה דפסק באורח חיים סי' קנ"ד סעי' י"א דלא מהני תנאי אלא להשתמש בחורבנו מיהו כבר הביא שם הא"ר בשם הב"ח סי' קנ"ג דאם הותנה הקהל רק להתפלל לזמן בוודאי מהני ורשאין לעשות בו אח"כ מה שירצו דדוקא אם רוצין להניחו לביהכנ"ס להשתמש בו בזה אינו מועיל תנאי אבל אם מתנין דרק לזמן ההוא יתפללו בו בוודאי מועיל תנאי והב"ח בסי' קנ"ג ביאר באריכות וגם יש ראי' מהא דאמרינן גבי ר"א דכ"ע לתנו אדעתא דידי' וכ' הטור שם דה"ה על דעת יחיד ולפי מ"ש מעלתו דגם במקומכם לא קבלו מעות ממקומות אחרים אלא בסמך אקציען אדעתא דלבנות ויכול לשאול ולעשות עפ"י דעתן וכל מילי דקדושה בעינין צר בי' ואזמני' ולא מבעי' לדעת הרמב"ן מובא בפרק בני העיר בר"ן דס"ל דקדושת ביהכנ"ס לא הוי רק תשמישי מצוה וודאי דמהני ומועיל תנאי אלא אפילו לדעת הר"ן שם דס"ל דחכמים עשאוהו כתשמישי קדושה הרי גם בתשמישי קדושה פסקינין כן דבעי דווקא צר ואזמני' כדקי"ל גם גבי תפילין סימן מ"ב סעי' ג' דבעי' צר ואזמני' לעולם.

ובאמת לשון הר"ן שם משמע דתנאי לא מועיל עיי"ש אבל באמת נראה שכוונתו אם הותנה על דרך דמיירי בסי' קנ"א הנ"ל אבל אם מעיקרא לא אזמני' כלל רק לזמן מעולם לא חלה עלה קדושה ומהני תנאי כמ"ש הב"ח והנה בבהכנ"ס דקהלתכם לפי הנראה ממשמעות דבריו שיש באותו חצר חדרים שהם גבוהים הרבה יותר מן הביהכנ"ס א"כ בלא תנאי נ"ל דבוודאי אסור דהרי קי"ל בסי' ק"נ דביהכנ"ס צריך להיות גבוה יותר משאר בתי העיר והוא מהש"ס שבת דף י"א. ונהי דהמג"א שם סק"ב מיישב שם מנהגינו שאין חוששין לזה משום דבלא"ה יש בתי נכרים שהם גבוהים מביהכנ"ס ולכך גם על בתי ישראל לא קפדינין ולפי הנראה זה שייך בעיר אבל אם באותו חצר עצמו יש בתים גבוהים יותר מביהכנ"ס דמינכר מילתא נראה דבוודאי גם לדידן אסור א"כ בלא תנאי לא ידעתי היתר לזה ועל כרחך צריכין להתנות תנאי ע"ד שכ' הב"ח הנ"ל ואם אינו נבנה לקביעות לביהכנ"ס לא חל עליו קדושה חמירא. ואז אינו צריך שיהי' גבוה משאר בתים: וכ"כ בהגהות ר' אלי' ווילנער בסוסי' קנ"א דמש"ס שבת הנ"ל משמע דעיקר קפידא שלא יהי' שימוש גבוה מביהכנ"ס וא"כ ה"נ באותו חצר גם לדידן פשיטא דאסור בלי תנאי וכל זה אם אינו מתנה משא"כ אם מתנה נהי דבסוף סימן קנ"א קי"ל דאפילו אם נבנה מתחלה לכך ע"ד להשתמש בעליות ביהכנ"ס אפי"ה שומר נפשו ירחק מזה כמ"ש המג"א וטו"ז שם היינו על גבה ממש והטעם כמ"ש מהרי"ק סי' קס"א דביהכ"נ יש לדמות לגג ההיכל שנתקדש גם העלי' עיי"ש. ומשם עצמו מוכח דדווקא על גבה ממש. אבל מן הצד אין איסור שהרי גם עליות ועזרה היו מצד ההיכל ואפי"ה גג העזרה לא נתקדש אע"ג דהוא אצל גג ההיכל א"כ ה"נ כן דמן הצד אין חשש כלל אלא משום הא דאמרינין לעיל דצריך הביהכנ"ס להיות גבוה מכל הבתים ועל זה כבר כתבנו שמועיל תנאי שמתנין קודם הבנין ולכל הפחות קודם התפלה שהיא רק לזמן כמ"ש הב"ח והא"ר הנ"ל ואז ליכא חשש במה ששאר בתים גבוהים יותר וא"כ נראה דאין חשש כלל כה"ג. כן נראה לפענ"ד נכון דברי ידידו הדוש"ת. ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה