אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה עה

תשובה עד

עוד להרב הנ"ל:

עוד, שאל בס"ת שנשבר העץ חיים של ימין ולאחר התיקון נתקטן ואין אפשר ליתנו עוד בימין אי רשאין להחליף של ימין לשמאול ושמאול לימין אי יש לדמות זה למ"ש בפסיקתא על והקימות את המשכן כמשפטו קרש שזכה להנתן בצפון לא ינתן בדרום עכ"ל הנה באמת בדין דקרשים הנ"ל יליף המג"א בשם של"ה באו"ח סי' ח' סק"ו לענין טלית אע"ג דהם רק תשמישי מצוה דנזרקין מ"מ בשעת מצותו דחייבין עליהן שלא לבזותן כמבואר באו"ח סי' כ"א ס"ל דדינו כתשמיש קדושה כדיליף הירושלמי בשבת פ' הבונה ה"ג גם לענין שאר מילי דכבוד דאין לשנות וא"כ כ"ש בעמודי עץ חיים שהם תשמישי ונוי הקדושה דנוכל ללמוד מקרשים דאין לשנות וכן בריש פרק בני העיר קא מבעי' לי' אי שרי בשווין למכור זה כדי לקנות אחר ופסקו ביו"ד סי' ע"ר להחמיר. מכל מקום נראה לפענ"ד בנידון הנ"ל להתיר. דכבר מבואר בירושלמי פ' הבונה ה"ג בנשתנה הענין אין כאן חזקה ובמג"א סי' קנ"ג ס"ק י"ט ובסי' שס"ז סק"ז דאם יש טעם גדול לשנות משנין והירושלמי דימה דין זה לשנות אדם מן מעלתו לקרשים ותו דהרי פסק הרמב"ם בפ"א מכלי מקדש דין י"ג דכלי שרת שניקב מתיכין אותו. ואע"ג דנתהפך פנים לחוץ וסתם דמשמע אפילו בכלי יבש דפסק שם דין י"ט דתוכו דווקא נתקדש ובירושלמי שם אמר בקרשים דאין רשאי להפוך חוץ לפנים וע"כ כיון דלצורך תיקונו ואי אפשר להניחו כמו שהי' רשאין לשנותו: וא"כ הימין שנתקלקל רשאין לשנות ועל של שמאל ליתן לימין נראה דמעליותא הוא ורשאי לשנות:

באמת מהאי דין דקרשים שאין לשנות מצפון לדרום נראה דגם משמאול לימין יש קפידא מיהו הקרבן עדה בירושלמי שם כתב משוה דשלחן בצפון ומנורה בדרום וק"ק שחיטתן בצפוו. ולפי"ז י"ל דווקא התם יש קפידה מצפון לדרום. אבל לענין תורת ה' תמימה והמחובר לימין מחובר לכל וכן השמאול מחובר לכל התורה וכך תיקונו ואין קפידא ויש קצת ראי' ממ"ש המחה"ש בסי' ח' סק"ו דאם הפירוש בכתבי האר"י שלא הי' מקפיד להפוך החיצון לפנימי אין ראי' נגד השל"ה ואמאי אכתי אם מהפך חיצון לפנימי מהפך שמאול לימין וימין לשמאול. וע"כ דאין קפידא. וכן כ' הב"י באו"ח סי' ל"ג שאם נקרע מה שמסבב הראש יתפור ויהפכנו לתוך המעברתא וא"כ בא של שמאול לימין או בהיפוך אלא וודאי שאין קפידא וכן מוכח לכאורה ממה שפלפל המג"א בסימן מ"ב סק"ג אי רשאי לקשור חלק הנקרע למעלה. ומשמע להפוך עליון לתחתון אין קפידא וכן פסק שם בא"ר בשם זקינו וע"כ כיון דנשאר באותו חתיכה עצמו אין קפידא וא"כ ה"נ כיון דנתקשרו ונתחברו העמודים לתורה הם חלק אחד ואין קפידא מיהו גוף הדין של תפילין הנ"ל קשיא לי דהרי בירושלמי הנ"ל מבואר דאסור להפוך הקרשים זהו פשוט יותר ממה דאסור לשנות מצפון לדרום ובאמת דברי הירושלמי הם תמוהים דמאי קשיא לי' דלמה יהפוך הא איכא שתי ידות לכל קרש בצד התחתון ואפשר שזה באמת תירץ הירושלמי אבל הקרבן עדה לא פירש כן וצ"ע וא"כ איך יתיר זה בתפילין. מיהו גם בשערי תשובה מפקפק עליו שם ולא התיר אלא באם אינו אפשר בענין אחר עיי"ש. מכל מקום בנידן שלנו משמאול לימין נראה דשרי מטעמים הנ"ל. וגם בטלית אם צד העליון נקרע ואין ראוי להניחו על ראשו התיר בא"ר סי' יוד ס"ק י"ד להפוך עיי"ש וה"ה הכא כן נראה לפענ"ד.

ובאמת דברי הא"ר תמוהים לי למה הוצרך להתיר היכא דנקרע צד העליון משום דסמך על הפוסקים המתירין ת"ל הרי כבר כתבתי דתשמישי מצוה קשה איך נילוף מתשמישי קדושה דהרי תשמישי מצוה נזרקין רק משום דבשעת מצותו גם תשמישי קדושה אסור לבזות וכל זה כל זמן שראוי אבל אם נקרע ואין ראוי למצותו אז כיון דרשאי לזרקו פשיטא דמותר להפכו ולעשות ממנו טלית וצריך לומר דהאלי' רבא מיירי דאכתי הי' ראוי למצותו כנ"ל ידידו הדו"ש: ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה