אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה עב

תשובה עא

שיל"ת יערגען אור ליום ב' י"ב שבט תרי"ט לפ"ק:

יתענג על רוב שלום הרב המופלא ומופלג בתורה וביראה החרוץ מו"ה זוסמאן סופר הא"בדק"ק האלאש יע"א:

מכתבו קבלתי זה איזה שבועות והואיל וראיתי שאין בו צורך שעה הנחתיו ואישתהה עד עתה ועתה באתי להשיב ע"ד שאלתו בענין מכירת ביהכ"נ ישנה לאחר שיבנו החדשה ובית הכנסת הישנה לא נבנה מעיקרא לצורך ביהכ"נ הנה מעלתו ני' סתם מאוד ולא אדע מה מספקא לי' הרי הדין מבואר באו"ח סי' קנ"ג ואם עירו מקום משכן כבודו אינם באים שם מעלמא באופן שכ' המג"א שם סקי"ז דהיינו שאינם באים שם בקביעות א"כ דינו כביהכ"נ של כפרים דמבואר שם סעי' ט' דיכולין ז' טובי העיר היינו העוסקים בצרכי הציבור ברצון כל אנשי העיר למכור. ואז מותר לעשות מזה אפילו ד' דברים של גנאי ובוודאי לכתחילה יש להחמיר למכור על מנת ואופן שלא יהא נעשה בו דבר של גנאי וכמ"ש בתשובת מהר"מ לובלין סי' נ"ט ומובא במג"א שם סקל"ב דהרי לדעת הרמב"ן המובא בר"ן ר"פ בני העיר אינו מועיל מכירת ז' טובי העיר לענין ד' דברים ולדעת הראב"ד דפסקו בש"ע או"ח סי' כ"א סעי' ב' דאפילו בתשמישי מצוה אסור לעשות תשמיש מגונה לאחר מצותן ובנוב"י מהד"ת סי' י"ט כתב למכור לבית דירה ובמעות ישלמו מה שנתחייבו מן בנין החדשה.

ואם בעירו באים בני ישראל מעלמא ויש שם מקום שווקים והוי דינו כביהכ"נ של כרכים ואינה נמכרת ואע"ג שכ' המשאת בנימין המובא במג"א שם סקל"ז דהאידנא ז' טובי העיר עדיפן והם כחבר העיר ואם בנו משל עצמן רשאין למכור והסכים עמו ג"כ בספר א"ר שם מיהו נראה דזה הי' בזמנם בפולין אבל האידנא אין להם כח כולי האי כדמוכח מדברי תשובת האחרונים תשובת מהר"מ לובלין והנוב"י הנ"ל ובתשובת מרן זצ"ל בחת"ס חאו"ח סי' ל"א החמיר מאוד ולי נראה שחשש שם ככל קהלה נאה דהוי כביהכ"נ של כרכים ואין רשאין למכור ובכל זה אין חילוק אפילו אם לא נבנה מעיקרא לביהכ"נ אלא קנו אותה לאחר בנין כדאיתא בירושלמי ר"פ בני העיר ופסקו בש"ע שם סעי' ח' והנה באמת הטו"ז שם ס"קו התיר למכור אפי' בשל כרכים אם יהי' להם ביהכ"נ אחרת ונראה דהיינו דוגמא הנ"ל שבנו אחרת תחת הראשונה:

ולכאורה. נ"ל ראי' ברורה להטו"ז דהרי אמרו בבבא בתרא דף ג' דאין סותרין בית הכנסת עד שיבנו החדשה ופסקו בש"ע סי' קנ"ב ומסתימת הש"ס דבזה אין חילוק בין של כרכים לכפרים וכן כ' המג"א בסי' קנ"ב ס"קב בשם המ"ב וקשה אמאי לאחר בנין רשאין לסתור הא קי"ל כל דבר קודש אסור לסתור כמבואר שם סוסי' קנ"ב אלא א"כ הוא ע"מ לבנות והפרמ"ג שם רצה לומר דהוי איסור דאורייתא וכאן אין ע"מ לבנות דהרי אפילו עומד באמצע בנין החדשה עדיין אינו רשאי לסתור הישנה לדעת המג"א שם ס"קה: וכן דעת המאורי ריש פרק בני העיר. וכן הסכים מרן זצ"ל בחתם סופר חאו"ח סי' ל"ד ואפילו אי אמרינן כדעת הב"ח דבעומד באמצע בנין מותר לסתור הישנה היינו למ"ד משום פשיעה אבל למ"ד משום אצלויי גם הב"ח מודה דאסור לסתור הישנה עד שנגמר לגמרי החדשה. וא"כ אז אין צורך ע"מ לבנות ואפי"ה מבואר מלישנא דש"ס דרשאין לסתור ועל כרחך משום דקדושת הישנה אזלא לה והלכה על החדשה עפ"י ז' טובי העיר וכמ"ש המ"ב המובא במג"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ז דרשאין לשנותו בכה"ג ולא הוי קדושה על האבנים והלבנים. וכן הסכים עמו בזה בא"ר שם ס"ק י"ח וכיון דרשאין לשנותו על כרחך גם למכור מותר ותימה על המג"א דלענין לסתור הסכים עם המ"ב דאפילו בשל כרכים מותר לאחר שבנו חדשה ולענין למכור כתב במג"א סי' קנ"ג ס"ק י"ו דאפילו בבנו להם חדשה אסור למכור בשל כרכין. וקשה דא"כ דלא אזדא הקדושה אמאי רשאין לסתור דבר קודש. אלא וודאי כטו"ז הנ"ל דהיכא דבנו להם חדשה טובה ויפה מן הישינה מאי איכפת להו לאנשים דעלמא ולמה יעכבו ומותר למכור:

ומה שהקשה המג"א איך יוכלו למכור של חברו בלא דעתו. לפי ענ"ד דטבא לי' עבדינן להו. ובקידושין דף מ"ב ריש ע"ב פריך יכולין למחות במאי. ומשני ברוחות אבל לולא שיש ליתומים נפ"מ אינם יכולין למחות אע"ג שהאחים שחלקו לקוחות הם וכן קי"ל בחו"מ סי' קע"ה דאם אין נפ"מ רשאין לחלוק בלא דעת חברו. אף על גב דאחין שחלקו הוין כלקוחות אין יכולין לעכב חלק שותפין אחרים שיהא חלקם מונח עד שיבוא אליהו וזה נהנה וזה לא חסר כופין עלה. כ"ש היכא דזכות הוא להם דביהכ"נ הישנה הי' קטן מהכיל וזכין לאדם שלא בפניו ושותף יוכל למכור בלא חבירו אם הגיע זמנו למכור כדקי"ל בחו"מ סי' קע"ו ובסנהדרין בדברי אגדה דף ל"ט ע"א השיבה ברתא דר"ג לסטים באו הלילה ונטלו של כסף והניחו של זהב וכו' וה"נ כיון דבנו להם ביהכ"נ טובה ויפה מן הראשונה למה יעכבו אדרבה זכות הוא להם. איברא דהפרמ"ג שם בטו"ז סק"ו ובמג"א ס"קיו כתב דלהמג"א הטעם משום דביהכ"נ דרבים קדושתה אלים ואינה נפקעת וא"כ אין ראי' משותפין אך בירושלמי ר"פ בני העיר לא קאמר הטעם בביהכ"נ של כרכים אלא משום דאני אומר אחד בסוף העולם יש לו חלק וקנין בו. וכן הביאו הפוסקי' הראשונים. וכיון דמשום קנין אתינן עלה א"כ נראה כמ"ש לעיל כיון דזכות הוא להם. אין מעכב במה שיש להם קנין בו וראי' מהא דרשאי לסתור כדלעיל ומה שפירש המג"א שם בס"ק י"ו דהשלחן ערוך מיירי בכה"ג דבנו חדשה דאל"כ גם בכפרים אין למכור אלא מיירי בבנו חדשה. ואפי"ה אסור בכרכין כ"כ המג"א והמעיין בר"ן וברמב"ן בחי' ר"פ בני העיר יראה דלא כיוונו לזה שהרי דימו זה להפריש ז' אתרוגים לז' ימים. וא"כ מיירי בהיו מעיקר' ב' ביהכנ"ס כדי שיהא להם לעת הצורך. אבל אם אין צורך אלא לחד ביהכ"נ ובנו חדשה תחת הישנה לא נשמע שם יעוי"ש ואפי"ה אין ראי' מכאן למ"ש הטו"ז בסי' קנ"ב דהיכא דיש ביהכ"נ קבוע אחרת רשאין לסתור דהמעיין בר"ן יראה דהכא שאני הואיל וא"צ אלא לביהכ"נ אחת פעמים לזו ופעמים לזו ולא אקצי' אלא לשעתה. אבל בצריך לב' בתי הכנסיו' איכא למימר דאסור לסתור עכ"פ המעיין בר"ן וברמב"ן בחי' יראה דלא כיוונו לפירוש המג"א. וא"כ אין ראי' לדבריו. אדרבה נראה לפענ"ד ראי' כדלעיל לדברי הטו"ז. מכל מקום אין דעתי מכרעת: מכ"ש שרבותינו הגאונים האחרונים תשובת מהר"מ לובלין הנ"ל והנוב"י והחת"ס הנ"ל מכלם נראה דלא ס"ל כהטורי זהב ועלינו לשמוע בקולם ומכל מקום אם לא נתנו אחרים לביהכ"נ וגם לפי הדת של השררה ברוב הפעמים אין השר מניח להיות ב' בתי כנסיות בעיר אחת וא"כ הוי כאית בי' תיוהא וכמו"ש הנוב"י הנ"ל אפשר דיש להקל. אמנם כיון דההיתר דזכות הוא לכל מי שיש לו חלק בביהכ"נ היינו אם בונין כמו שהיתה בנוי' הישנה הבימה באמצע אבל אם רוצים לבנות כאשר רגילים עתה החדשים אשר חדשות יחפצו גם בעניני הדת בכה"ג ליכא למימר דמסתמא ניחא להו לכ"ע כמ"ש מרן זצ"ל בחת"ס חאו"ח בסי' כ"ח דבלא"ה יש לנו לעמוד בפרץ להקים מוסדי דור ודור והמקום יהיה בעזרו להעמיד הדבר על מכונו ועל מקומו יבוא בשלום. דברי ידידו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה