מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה ע
יתענג. על רוב שלום מעתה ועד עולם תלמידי הרב המופלג ומופלא בתורה וביראה החרוץ והשנון כש"ת מוה' וואלף סופר ני' אבדק"ק סנגרוט יע"א:
מכתבו קבלתי ושמחתי בו ובתורתו ושאלתו והנה ע"ד אשר נשאלתי ממנו ע"ד פסקי הדינים אשר נדפסו מחדש מאת הרב הצדיק המופלג מוה' הלל ל"ש ני' ואין ביכולתכם לאשרם ולקיימם שלא לדרוש בלשון אשכנ"ז שאצליכם אין שומע בענין אחר ועוד כמה דברים כאלו. הנה הפסקי דינים לא ראיתי אבל כבר נשאלתי מאת הרב הנ"ל על רוב או אפשר על כולם. ומקצתם הסכמתי עליהם עפ"י דין תוה"ק ומקצתם לא הסכמתי עליהם כאשר חנני ה' ית"ש והנה בנידון הג"ל אמת נכון הדבר לכל מי אשר יבחן קורות ומעמד דורינו עין בעין. יראה שמעת שנטו ישראל מדרך אבותינו וחשקו בידיעות נכריות וחכמות חיצוניות ובילדי נכרים יספיקו ולשונות לאומים יהגו נתמעט התורה מישראל ונשתכחה מהרבה נערי בחורי בני ישראל והמצות והיראת שמים פרחה מלבם והרבה פרעות בישראל אפיקורסם ותושעי ישראל ועבריינים ויצאו מהם מה שיצאו וכלם לא התחילו ברשעות ההם אלא בלשונות לאומים וחכמת נכרים להם הם גרמו את כל הרעה הזאת הם הם שחנקו ונטלו חיי התור' והמצות ואם אמרו חכז"ל סנהדרין דף מ"ה סודר שחונקו בו ואבן שהרגו בו אסור בהנאה וצריך קבורה ראוי שנקבל על עצמינו ועל בנינו אחרינו שכל הנ"ל שהרגו וחנקו התורה והמצות והיראת שמים שהם חיינו ואורך ימינו לאסור ולקבור אותם ולא יהא להם שארית בישראל אמנה לא זו בלבד מה שכבר הרסו הרי הנסיון מעיד שבכל יום ויום חללים רבים הפילו שהרוב מהחושקים והדבקים בידיעות נכריות אין בהם יראת שמים. והרא"ש כ' להחכם ר' ישראל מטילטולא על לימוד הפילוסופיא בריך רחמנא די שיזבן מינה. כי בא האות והמופת להסיר לב לומדיה מיראת שמים וכבר האריך הרא"ש בתשוב' כלל נ"ה איך הוא מרחקת האדם מתורה ויסודותיה ואם אנו מוזהרים שלא לילך במקום סכנת הגוף על גשר רעוע וקיר נטוי' שמזכירין עונותיו של אדם כ"ש שבכלל ושמרתם את נפשותיכם הוא שלא ללמוד דברים המרחקים האדם מן התורה ויסודותיה ומיראת שמים ומחיי נפשו ונשמתו ואל תביא ראי' שאנו רואין אנשים שלמדו ידיעות וחכמות אלו ונשארו באמונתם. המיעוט לא תכזב את הרוב. בוודאי הי' בהם י"ש הרבה. ואמונה גדולה ושמירה רבה מן הדברים המושכים לרעה ולאו כל מוחא סביל דא ומה אם ההולך בדרך הישר והפשוט תנן אל תאמין בעצמך וכו' וכ"ש להביא עצמו לידי נסיון ומקום סכנות הנפש. ועוד בה שלישית שאפילו הי' אדם מוחזק בעצמו ולא הי' לו מקום חשש בעצמו מכל מקום צריך לחוש שממנו יראו וכן יעשו גם אחרים אשר אין בידם להתגבר על יצרם. ולרובא דעלמא סכנה. וכ"ש לצעירי הצאן בחורי חמד שעדיין אין התורה ויראת שמים נטועה בלבם בחזקה ועדיין אין שכלם שלם ולהם הוא וודאי סכנה גדולה וא"כ ע"י מעשיו הוא גורם רעה לאחרים וכל שחברו חוטא על ידו הרי הוא אחד מהכ"ד דברים המעכבין את התשובה ומצד כל אלה הטעמים ראוי לנו שנגזר על עצמינו להרחיק מכל הענינים הנ"ל בכל מה דאפשר. כמאמר החכם אל תקרב אל פתח ביתה וכו' בדברים שהם רק פתחי ביתה וכמו שדרשו חכז"ל:
אכל אני קורא דברי חכז"ל ב"ב סוף פרק חזקת הבתים דף ס' ע"ב מיום שחרב ביהמ"ק דין הוא שנגזור על עצמינו שלא לאכול בשר וכו' אלא שאין גוזרין על הציבור אלא א"כ רוב הציבור יכולין לעמוד וכו' ושוב אמרו דין הוא שנגזור על עצמינו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרע של אברהם אבינו כלים מאליו אלא הנח להם לישראל וכו' ולשון זרעו של אברהם אבינו כלים הוא תמוה. וביאר מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל עפ"י מדרש פ' שמות כשגזר פרעה אותו גזירה עמד עמרם וגירש אשתו עמדו כל הצדיקים וגרשו את נשותיהם אמרה לו מרים גזרתך קשה משל פרעה שפרעה גזר רק על הזכרים וכו' ואמר מרן זצ"ל דהנה הקב"ה כרת ברית עם אבותינו לקיים זרעם אחריהם ולתת להם נחלת ארץ ישראל. והנה אם ישראל יגזרו על עצמן שלא להוליד בנים ודור הולך. ואין דור אחר בא ויש לחוש שח"ו דכלה זרעו של א"א ויהי' השי"ת מוכרח להושיע ישראל ולהשיב בנים לגבולם: אלא שכל זה אם כל הקהל יעשו כן אבל אם רק הצדיקים והכשרים יעשו כן והרשעים ישאו להם נשים א"כ שוב אין הקב"ה מוכרח שהרי גם הרשעים זרע אברהם. ואם כן רק זרע הצדיקים יכלו ויתמו. וזרע הרשעים ישארו ויעמדו ואז יהי' הרע בכפליים וזה כוונת הגמרא דין הוא שנגזור על עצמינו שלא נשא וכו' וא"כ זרעו של א"א כלים. וזה א"א ויהי' הקב"ה מוכרח להושיע לנו אלא הנח וכו' משום דהפושעים והקלים לא ישמענו לנו וישאר זרע ישראל מהם וזה הי' כוונת עמרם כשגירש את אשתו כדי שכלם יגרשו. וכנ"ל וממילא יהי' גאולה לישראל אמנם רק הצדיקים גרשו ושאר דלות העם קיימו נשותיהם לזה אמרה גזרתך קשה משל פרעה כיון שרק הצדיקים גרשו נשותיהם. ויוכלה ח"ו זרע צדיקים ורשעים יתרבו. ולכך צעקה ואמרה גזרתך קשה משל פרעה ודפח"ח:
ואף בנידן דידן יש לחוש לזה שהצדיקים יקבלו הגזירות והתקנות ככתוב והבינונים והרשעים ישארו על עמדם במעשיהם. והרשעים יתאמצו ולשונם תגבר בארץ אצל השרים ובשאר פותויים פרעדי"גען וכן בצייטונגע"ן שלהם שרבו להסית ולהדיח ואין איש מהצדיקים שיהא יכול לעמוד נגדם להוכיח על פשעם וחטאתם ברבים אצל השרים. כי סתם עליהם המדבר ובוודאי אם אכשר דרא. הקב"ה ברוב רחמיו מעמיד גואלים כמו שעשה לנו ולאבותינו בכל עת צרה וצוקה אבל עתה שבעו"ה כבר הרבה יותר מדאי נמצא בבני ישראל הפוסחים על שתי הסעיפים וכבר פשתה הרעה הגדולה התשוקה הזרה לידיעת הנכריות ובילדי נכרים יספיקו ילדי בני ישראל במקומות רבים ואם ירחיקום מעל גבול ישראל יבדלו מקהל הגולה ונהי שכל האמתלאות האלו אין בהם כדאי להתיר לאדם ללמוד דברים הנ"ל להכניס עצמו לסכן את נפשו וחייך קודמין קיימ"ל ומי יודע אם יציל אחרים אולי יעלה חרס בידו. או ח"ו ילכד ויאבד לגמרי ולכך בוודאי אין להתיר ללמוד דברים שיש בהם חשש מכמה קלקולים הנ"ל אפי' אם יהי' כוונתו רצוי' מכל מקום אם נמצא אדם צדיק שהכניס עצמו לזה דקים לי' בנפשי' שלא יכשל אפילו עבר והכניס עצמו לסכנה ויצא בשלום ומוחזקין אנו בו שהוא ת"ח וירא ה' מרבים ודורש בלשון לאומים וכל כוונתו להרחיב גבול הקדושה ולהמשיך קלי הדעת לתורת ה' ויראתו וללחום מלחמות ה' נגד הרשעים לסתום פי דוברי שקר ועתק על תוה"ק ורצונו ומאויו לזכות הרבים. וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו לחוש ח"ו שיחטאו אחרים על ידו. אם מעשיו באמת ואמונה וכוונתו רצוי' לא מצאתי מקום לאסור לו במקום שאין רוצין לשמוע כי אם בל"א ואם לא ידרוש בל"א יקבלו אחר אינו הגון וכו' לא מצאתי איסור לירא ה' לדרוש בל"א וזה לשון השיטה מקובצת בב"ק פ"ג בשם המאירי והחכמים השלימים שכבר מלאו כרסם בשר ויין רצ"ל התורה והתלמוד ויסודות מצותיה אין לך קרוב למלכות יותר מהם ומותר להם ללמוד כדי להשיב עליהם ולחזק הדת במסמרים לא ימוט לעולם עכ"ל. זה הי' דעתי בענין דרשות בל"א אבל חברי רבו עלי והסכימו שלא כדבר וצריך ומוכרח אני לקבל דבריהם באימה וביראה וחלילה לסור מדבריהם וגדולה מזו הביאו תוס' ע"ז דף ל"ו ע"א ד"ה אשר לא יתגאל וכו' בשם הירושלמי דא"ל שמואל לרב או אכול או אכתוב עלך זקן ממרא וטרח עלי' ואכל עיי"ש וגזירה ותקנה שתיקנו לעשות סייג לתורה החיוב הוא לאשרה ולקיימה מן התורה כדאית' ביו"ד סי' רכ"ח ועיין רמב"ם פ"ב מממרים כל פרטי דינים אלו וחלילה להרבות מחלוקת בישראל ואמרינן ביבמות דף י"ד ע"ב אעפ"י שאלו אוסרים ואלו מתירים היו מחבבין אלו את אלו לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו וד' ישלח את מלאכו לקרב את הלבבות במהרה ויבוא הגואל צדק ותחז בציון עינינו דברי רבו הדוש"ת: הק' משה שיק מברעזאווע: