אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה סט

תשובה סח

נשאלתי חדר שהוא סמוך לביהמ"ד ולא הוקבע להיות סניף להבהמ"ד אלא דלפעמים ברוב עם התפללו שם ועתה רוצים לעשות באותו חדר מקוה מעיין לטבול בו אנשים ונשים. ושאלו אותי אם רשאין לעשות שם מקוה דהרי בביהכ"נ או בבית המדרש אסור לעשות דבר בזוי כדאיתא באו"ח סי' ק"נ וסי' קנ"א ומכ"ש מרחץ דהוי דבר בזוי ואין מברכין במרחץ:

והנה בגוף הדין אי מקוואות שלנו הם חשובים כמרחץ או לא כבר פלפלו הראשונים והאחרונים בזה ומרן הגאון בעל חת"ס בחלק יו"ד סי' ר"ז כ' די"ל דבצונן לא הוי כמרחץ ואפי"ה פטורה מן המזוזה. משום שאסור לעמוד לפני ה' ערום. מיהו מרן הגאון מייתי שם עובדא דהי' מקוה בחדר שלמדו בו עיי"ש. ולפענ"ד כיון דסתם מקוה הוא עמוקה עשרה ורחבה ד' ואנן קי"ל גוד אסיק מחיצתא באו"ח סי' שמ"ה ומטעם זה גם בגג מקרי רשות היחיד אם אין הגג הולך על המחיצות עיי"ש וא"כ המקוה הוא רשות בפ"ע והחדר רשות בפ"ע. ונהי דביהמ"ד או ביהכ"נ נתקדש מכל מקום אפילו כבית המקדש המחילות לא נתקדשו והא דאמרינן שהי' הכהן טובל ביוה"כ בקודש. וא"כ ע"כ גם המקוואות נתקדשו וכמו שהאריך מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בתשובה שם מכל מקום י"ל דשאני התם משום דקיי"ל אפי' לשכות הבנויים בחול אם הם פתוחים לקודש הם נמי קודש וא"כ ה"נ הרי המקוה מסתמא בצד אחד יש שם מדריגות לעלות וא"כ לא אמרינן גוד אסיק אלא הוי פתוחה לקודש וא"כ שפיר הוי בקודש. אבל זה שייך רק בבית המקדש אבל ביהמ"ד או ביהכ"נ דקי"ל באו"ח ריש סימן קנ"ד דהחצרות הפתוחות לבית הכנסת אינם קדושים. וא"כ שפיר איכא למימר דמקום המקוה לא נתקדשה והוי חדר בפ"ע דגוד אסיק מחיצתא ובזה שפיר מיושב האי עובדא שהביא מרן חת"ס זצ"ל בתשובה שם:

מיהו אכתי אין הדבר מוכרח דנהי דהמקוה הוא חדר בפ"ע אבל הרי הוא בזיון שבבית הכנסת או בבית המדרש יהי' חדר אחד אשר הוא מבוזה וצ"ע. אמנם בנידן הנ"ל שלא הזמינו אותו להתפלל אלא שלפעמים התפללו שם. בזה לא נתקדש. דהרי קי"ל לענין תפילין דהכיס שמשימין בו התפילין הוא קדוש רק אם יש בו הני תרי תנאים צר בי' ואזמני' דהיינו דאזמני' מתחילה לשום בתוכו תפילין אבל הרי קי"ל דהזמנא לאו מלתא הוא ולכן צריך ג"כ דצר בי' היינו שהניח התפילין בתוך הכיס ואז הוא נתקדש כדאית' באו"ח סימן מ"ב סעי' ג' וכיון דלענין קדושת תפילין צריך צר בי' ואזמני' ה"ה לביהכ"נ צריך תרווייהו דאזמני' לעולם לביהכ"נ או לביהמ"ד וגם כבר התפללו בו או למדו בו וא"כ בחדר הנ"ל דלא אזמני' אפילו התפללו בו אין בו קדושה וזה מדויק היטב בלשון הש"ע באו"ח סי' קנ"ד דכתב בסעי' א' דאם התפללו בו רק באקראי אין בו שום קדושה. ואח"כ בסעי' ב' כתב דאם שכרו בית להתפלל אין לו דין ביהכ"נ ומזה מדקדקין האחרונים דרק דין ביהכ"נ אין לו. אבל דבר בזוי אסור ליתן שם. והנה בסעי' א' כתב דאם מתפללין שם רק באקראי אין בו משום קדושה דאפילו דבר בזוי ומאוס מותר ליתן לתוכו משום דאין בו שום קדושה. וממילא נבוא להנ"ל בחדר הנ"ל שלא התפללו בו אלא באקראי ובלא"ה לפי הנשמע היו מתפללין בני אדם שאין החדר שלהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו כדקי"ל ג"כ שם סימן מ"ב כנלע"ד: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה