אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה סג

תשובה סב

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי האברך התורני המופלג בתורה כש"ת מוהרר וואלף כ"ץ יושב בשבת תחכמוני בישוב אודוואריבע יע"א:

מכתבך קבלתי וכו' ואשר שאלת טעם על פסק החיי אדם כלל ל"א אות ל"ד דס"ת שנמצא בו טעות וחומש אחד שקורין בו שלם נהי דבשחרית אם אין כאן ס"ת כשר רשאין להוציאו אבל למנחה בשבת לא ובש"ע משמע דגם למנחה בשבת מוציאין עכ"ל. ולפענ"ד טעמא ונימוקו עם החיי אדם ויפה הורה דהרי בא"ר שם בסי' קמ"ב מספקא לי' בכוונת רמ"א אם זה דבהיות חומש שלם מוציאין קאי דווקא על שעת הדחק דרישא דדברי הרמ"א וכן נראה דהרי בירושלמי ר"פ בני העיר איתא להדיא בין בחומשים ובין בס"ת חסר אין קורין בו ברבים משום כבוד התורה דע"י זה תהא נפשם עגומה עליהם וימהרו לתקן הס"ת וכן כ' הב"י בשם הראבי' שבמרדכי ומטעם ירושלמי הזה מוכח דאפי' בשעת הדחק אין קורין דטעם נפשם עגומה שייך דווקא באם אין שם ס"ת אחרת הואיל ולא יקראו כלל נפשם עגומה ואם אין שעת הדחק ס"ל להירושלמי כטעמא דש"ס דידן דחומשין משום כבוד הציבור ובס"ת חסר משום תורת ה' תמימה: וא"כ לפי"ז נראה דליכא מאן דפליג על הירושלמי ומנ"ל לרשב"א לחלוק עליו כיון דאינו מוכרח דש"ס דילן פליג עליו וצ"ע ובס' קרבן העדה שם בירושלמי דמגילה הקשה על המג"א בסי' קמ"ג שכ' דאם אין ס"ת יקרא בחומשין שלנו בלי ברכה הא בירושלמי מבואר דאסור ולפענ"ד כיון דקורין רק בלא ברכה הרי נפשם עגומה כנראה מדברי ראבי' שבמרדכי אבל לקרות בס"ת חסר עם ברכה זהו נגד הירושלמי דמבואר שם דאין קורין בציבור. וצ"ל דמשמע להו דבירושלמי עצמו יש פלוגתא בזה ובש"ס דידן משמע דקורין ומברכין וכמו שהאריך הר"מ בתשוב' שרשב"א המיוחסת להרמב"ן סי' רל"ט ובירושלמי עצמו מבואר דלית בי' משום חשש ברכה לבטלה אלא משום תקנה ומספק פסקו להקל:

ולדינא יש כאן ג' שיטות לדעת הרמב"ם בהלכות ס"ת פ"י כל שחסר בס"ת אות אחת אין בו קדושת ס"ת ואין קורין בו בציבור ולית לי' חילוק אם חומש אחד שלם דלעולם מקרי חסר במילתי' וזה כוונת הש"ס בגיטין דף ס"א וכן דעת המרדכי ושאר פוסקים המובאים בב"י ודעת הרמב"ם בתשובה וכן הוא דעת הר"מ בתשובה הנ"ל דאפי' חסר באותו חומש שרוצים לקרות בו מותר. וכמו שביאר הר"מ בתשובה הנ"ל ושיטה הג' הוא שיטת הרשב"א בחי' גיטין דף ס"א דאם יש חומש אחד שלם ובו קורין מותר לקרות בו. ובאמת בתשובותיו ובתשובת הרשב"א המובא בב"י לא משמע כן. אלא דס"ל כהרמב"ם בהלכות ס"ת וע"כ מ"ש בחידושי גיטין הוא רק להלכה ולא למעשה כמ"ש הר"ן בגיטין בשם רבו וכיון שהרשב"א כ' כן רק להלכה על כרחך הא דכתב רמ"א שיטת רשב"א בחי' היינו בשעת הדחק וקאי על ריש דבריו והנה המר"ם לובלין בתשובה סי' פ"ד כתב דקריאת מנחה אינו חובה כל כך ולא מקרי שעת הדחק ולכך כתב החיי אדם שפיר אפילו אם החומש ההוא שלם לא יוציאה במנחה כיון דלא התיר הרמ"א אלא בשעת הדחק:

ולי. נראה עוד מלתא בטעמא דהראשונות ישמיעוני דהרי אמרו בפרק מרובה דמשה רבינו וב"ד תיקנו להם אז כשהלכו שלשה ימים בלא מים לקרות בתורה וכל ימי משה רבינו ע"ה לא היתה התורה בשלימות ואז בתחילת התקנה הי' לכל היותר חומש בראשית א"כ הי' אז התקנה לקרוא אפילו בס"ת חסר ונהי דכשנשלם התורה נתנה תורה ונתחדשה הלכה או שהי' זה מתקנת עזרא (ובזה אפשר לישב קושית המג"א ריש סימן קל"ה מ"ש על התוס') מכל מקום תקנה ראשונה לא נעקרה ואם אי אפשר לקרות בס"ת שלם יקראו כשהוא לכל הפחות חומש שלם כמו תחלת התקנה אבל קריאת מנחה לא ניתקנה מעיקרא אלא בס"ת שלם ולכך אין מוציאין ס"ת חסר במנחה ודבר גדול דיבר המר"מ לובלין ובעל חיי אדם אלא יקראו בחומש בלא ברכה ובלא גברי. ומ"ש בס"ת ישן שיש שיטה שלימה פנוי'. הנה כבר כתב מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' רס"א דאם שיטה אחת פנוי' פסולה וצידד שם אם יש תקנה למחוק למעלה או למטה עיי"ש ובס' בני יונה כ' כלל בזה דאם מנין השיטין של אותו עמוד שווין לשירות של העמודים אחרים א"כ מוכח מתוכו דאין זה סימן של פרשה אבל אם באמת חסר ומיעוט השורה ההוא אז פסול ובפ"ת סי' רע"ג ס"קד הביא סברות הנ"ל ותקחנו משם דברי רבו הדוש"ת: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה