אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה סב

תשובה סא

שיל"ת יערגען יום ו' עש"ק ז' מנחם אב תרי"ט:

בין המצרים יתברך מהמאיר לארץ ולדרים האברך הרבני המופלא ומופלג בתורה החרוץ מוה' אהרן שמואל אסאד ני' יושב בשבת תחכמוני בק"ק ניקלשפורג יע"א:

מה ששאל ממני אם פרנס או מנהיג שיש לו עלי' לס"ת בשבת ויו"ט אם יכול למחול לאחר דהמג"א בסי' קל"ו הביא בשם מהר"מ מינץ דאינו יכול למחול לאחר אם נימא דלפרנס אחר רשאי או אפשר דיש חילוק בין פרנסים שלנו לשלהם הנה מסברא אין לחלק בזה וגוף תשובת מהר"מ מינץ אינו בידי. ומכל מקום המנהג בהרבה קהלות שהראש הקהל שיש לו עלי' לס"ת מכבד לטובי הקהל וגבאים או לת"ח ואפילו לרבנים ראיתי שמכבדין עלי' שלהם לרב הבא לעירם ואין פוצה פה ומצפצף. והנה לדינא לכאורה נראה לי ראי' להמנהג הזה וקשיא להמג"א בסי' קל"ו דמייתי ראי' דאינו יכול למחול לאחר. מסי' קנ"ג סעי' י"ב והוא מדברי המרדכי סו"פ החובל ולפי מ"ש הטו"ז בסי' קנ"ג ס"ק י"א נראה מבואר דאפילו להגון כמוהו אין לו רשות למכור או ליתן. ולפי הנראה מדברי המג"א ומראיותיו אין הטעם דאין יכול למחול משום דלאו כבוד דילי' הוא אלא כבוד הציבור ואין יכול למחול כבודם וא"כ אפילו אם רוצה למחול ולא ליתן לאחר אינו רשאי. וזה לא שמענו וגם הראי' שמביא מסי' קנ"ג הנ"ל ומדברי המהרי"ק בחתן בראשית מוכח דלאו משום כבוד ציבור הוא. דוודאי עלי' זו לכבוד הרב והפרנס הותקן שחייבים בכבוד הת"ח ובכבוד הפרנסי' העוסקים בצורכי ציבור שהרי בכבוד כל עוסקי מצוה חייבים. כמ"ש המהרי"ק בשורש ט' וא"כ כיון שלכבודם הוא יכולין למחול ולומר זהו כבודי כדאיתא בנדרי' דף כ"ד ע"א ופסקו בש"ע יו"ד סי' רל"ב סעי' כ'. אלא דקמ"ל דאין לו זכות ליתן לאחר דרק לו ניתן ולא ע"מ להקנות לאחר. וקשה מ"ש מכהן דאמרינן בגיטין נ"ט ע"ב דמן הדין יכול למחול לרבו או למי שגדול ממנו. והמרדכי הנ"ל מייתי ראי' לדינו מכהן וכו'. וקשה הא כהן יכול למחול לאחר מן הדין הא דקורא ראשון. וא"כ ה"נ מן הדין שרי ויש לזכות בזה:

אלא דאכתי יהי' אסור משום דאתי לאנצויי דהרי אמרו בגיטין נ"ט ע"ב דאסרו משום ד"ש ודלא לייתי לאנצויי עם הכהן המוחל לאחר. וא"כ גם לפרנס יהא אסור מהאי טעמא ואפשר דמהאי טעמא כ' מהר"מ מינץ דאינו יכול למחול לאחר. מיהו מדברי המג"א לא משמע דזה טעמו וא"כ קשה תיפוק לי' מכח אתי לאנצויי ומ"ש מכהן ואפשר בפרנס לא שייך זה. דהרי אפילו אם אין לו זכות ליתן לאחר. מ"מ כיון דהקהל העמידו לפקוח על עסקיהם ולעשות הטוב והישר בעיניו וא"כ כיון שנראה בעיניו שטוב לכבד לאיש הזה בעלי' זו יש לו רשות לזה והטוב בעיניו אא ואין חשש אנצויי וא"כ כיון דמשמע דאין איסור משום אנצויי א"כ נראה דמדינא יוכל לכבד לאחר. וכ"ש לפרנס אחר. דאז גם כבוד הציבור איכא ואין הציבור יכול למחות דלכאורה הוי כזה נהנה וזה לא חסר וקימ"ל בחו"מ סי' קע"ד סעי' א' דכופין על מדת סדום. מיהו בוודאי אם הקהל מקפידין על זה. ומוחין בו נהי דאפשר דמדינא אין יכולין למחות וכנ"ל מכל מקום הא איכא משום אנצויי וא"כ הוא בכלל התקנה דכהן קורא ראשון ואינו יכול למחול. משום אנצויי. וה"ה בכיוצא בזה אבל אם אין מוחין בידו נ"ל לקיים המנהג והנראה לפענ"ד כתבתי וא"כ דברי המרדכי והש"ע סי' קנ"ג סעי' י"ב דווקא אם הראשון אינו יכול לזכות בו מעתה. וא"כ יהי' נפ"מ לציבור בהא דאם לא יהא רשאי ליתן לאחר יזכו הן בו. אבל היכא דאין נפ"מ לציבור. שפיר איכא למימר דיוכל ליתן לאחר ולכך אמרו בגיטין שם דבכה"ג יכול הכהן ליתן מן הדין לאחר ולא קשיא על המרדכי והש"ע אבל לדברי המג"א צ"ע ואין לדחות דטעמא דמג"א דסובר דהכבוד הוא של הציבור ולכך אינו יכול למחול כבודם דכבר כתבתי דמלשון המג"א לא משמע כן ועכ"פ נראה לי לקיים המנהג: ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה