אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה ס

תשובה נט

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי האברך המופלג בתורה מוה' יעקב כ"ץ פישער ני':

מכתבך קבלתי וכו' ומה ששאלתני בעיר שאין בה אלא כהן אחד אי רשאי הכהן למחול על החיוב שחייבים לקרותו ראשון לתורה כדי שלא להכביד על הקהלה ואם סגי שיאמר הקורא במחילת הכהן. או צריך דווקא לצאת. והנה בוודאי מ"ע על הקהל לקרוא כהן ראשון כדאיתא בגיטין דף נ"ט ע"ב והוא מ"ע כשאר מ"ע וכבר ביארתי במקום אחר (בתשובה הקודמת) דאפילו הקונה המצות. מ"ע וחיוב עליו לקרוא לכהן ראשון ומבואר שם בגמרא דמדינא הי' רשאי הכהן ליתן רשות לאחר אלא שחכז"ל תיקנו מפני ד"ש אסור ליתן רשות דלא ליתי לאנצויי מהו זה שייך בנותן רשות ליחיד. אבל אם מוחל נגד הקהל לציבור משום צורכם וכיוצא לא שייך אתי לאנצויי כנראה מדברי רש"י בגיטין שם וכן מבואר בתשובת מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חאו"ח סי' כ"ה:

מיהו היינו אם מוחל לציבור לזמנים מיוחדים כדי שיוכלו בימי החול למכור או כשיש חיובים ולא מיעקר המ"ע לגמרי אז יוכל הכהן וראוי' לו למחול. אבל לעשות תקנה שלא יקרא הכהן ראשון בשום פעם כבר כ' מרן זצ"ל שם בחת"ס סי' כ"ד דמאן ספין ומאן חשיב למיעקר מ"ע דאורייתא ובלא רשות הכהן פשיטא דמבטלין מ"ע. אלא אפילו ברשות הכהן אינו ראוי' ואין יכולין לבטל וכבר כ' הטו"ז באו"ח סי' תקפ"ט דאין רשות לב"ד לבטל מ"ע לגמרי. אפילו לעשות סייג לתורה ועל גוף הדין של המחילה כתבתי אני (כתשובה הקודמת) דצ"ע לי האיך רשאין הכהנים למחול הרי כתב רמב"ם במנין המצות מ"ע ל"ב דהחיוב לקדש הכהנים היינו לפארם ולנשאם ולשום מדרגתם מדרגה קודמת ואפי' ימאנו לא ישמע להם וזה הגדולה לה' שבחר בם וקרבם לעבודתו שנאמר וקדשתו ואמרו בספרי וקדשתו אפי' בע"כ והיו קודש אפילו בעלי מומין וכ"כ החינוך וכו' ולכאורה קשה עליו מהא דאמרינן בגיטין דף נ"ט ע"ב דרשאי ליתן רשות ואיכא למימר רשות שאני. וכעין שכ' התבו"ש דהוי כשלוחו. וכבודו הוא כבוד הכהן אבל למחול איכא למימר כהרמב"ם דאינו יכול למחול:

ואע"ג דמצינו בנדרים דף כ"ט ע"א דיכול לומר אפילו בנדר או שאר תנאי כלום אמרת אלא בשביל כבודי זהו כבודי או הרני כאלו התקבלתי וכן פסק ביו"ד סי' רל"ב סעי' כ' מכל מקום הכא שאני לפימ"ש הרמב"ם כאן משום כבוד שמים אתאינין עלה ולפענ"ד דמשום טעם זה דעת מהרי"ק בתשובה סי' ט' דרק למחול ולצאת חוץ רשאי והפר"ח בסי' קל"ה השיג עליו בזה ולפי ענ"ד טעמו משום דברי הרמב"ם הנ"ל. דזה וודאי ברשותו לעשות לצאת חוצה אבל להיות שם ולמחול מעיקרא המצוה ועיקר התקנה שתיקנו צריכה להיות בהיתר כמ"ש מרן בתשובות הנ"ל ולא היתה אלא באופן זה שיקבלו עליהם לצאת חוץ אמנם מדברי האחרונים משמע שיכולין למחול. וכן בתשוב' מרן הנ"ל וצריך עיון מהרמב"ם: אמנם אמרתי לישב עפ"י מה ששמעתי בימי חרפי מפי מרן הגאון זצ"ל לישב מה שהקשו על ר"ת המובא בהגהמ"ר ומובא ג"כ בטו"ז סוסי' קכ"ח ס"ק ל"ט שהקשה על ר"ת איך שימש בכהן ותי' שבזמן הזה שאין בגדיהן עליהן אין כהונתם וכו' והקשו לו דא"כ יהיו מותר בגרושה ושתק ר"ת והשיב ר' פטר דשאני מחילה וביאר מר"ן זצ"ל דכונת הר"ת עם תי' רבינו פטר חדא דוודאי בזמן המקדש אין מועיל מחילה דהכבוד לד' אבל בזמן הזה מועיל מחילה וא"כ א"ש הרמב"ם קאי על זמן המקדש אבל בזמן הזה שפיר יש לומר כדמשמע מדברי האחרונים ושוב ראיתי בתשובת מהר"מ מרוטנבורג סי' ק"ז והובא בא"ר סוסי' קכ"ח שהביא שהאריך בזה והעלה דלענין מידי דתליא בכבוד או ריווח יכולין למחול מה שאין כן במידי דתליא באיסור עיי"ש שביאר היטב:

וזה נראה דעת הרמ"א סוסי' קכ"ח. וא"כ בעובדא דידי' אם מבקשין ממנו למחול לציבור באופן שלא תעקר המצוה לגמרי ויש בזה משום ד"ש טוב וראוי לו שהוא מזרעו דאהרן להיות אוהב שלום וכו' וכבר כתבתי שממהרי"ק נראה דסובר שאין יכולין למחול ולכך כ' שיצא וכ"כ הרמ"א מהיות טוב וכו' שיצא ואם קשה לו יוכל לסמוך על הסכמת האחרונים וכמ"ש המר"מ מרוטנבורג וכמ"ש הרמ"א לעיל סוסי' קכ"ח דמהני מחילה ובפרט לפי מה שכ' אפשר דהרמב"ם וסייעתו מודים. ומשום חשש פגם מועיל לומר במחילת הכהן כן נראה לפענ"ד נכון הכ"ד רבך: הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה