אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה נו

תשובה נה

בענין הנ"ל שיל"ת אור ליום ו' עש"ק לסדר וישלח תרל"ח לפ"ק:

החיים והשלום וכל טוב להרב המאור הגדול המופלג מוה' מאיר רייך הארט ני' אבדק"ק קאטה יע"א:

מכתבו קבלתי ושאל שנית בענין התקנה שתקנו אנשי קהלתו שלא לקרוא לכהן ראשון כי אם בימים טובי' וכיוצא. ועתה נתרבה מחלוקת על ידי זה. ורוצים לשנות אם רשאים לשנות וגם נכלל במכתבו שנראה מדבריו דכהנים שאינם טובים ועוברי עבירה אינו צריכים לקרוא אותם ראשון. ולדעתי כבר רמזתי במכתבי הראשון דעתי בזה. והנה כיון ששאל עוד הפעם באתי לברר הענין. כבר כתבו התוס' בשבועות דף כ"ט ע"ב בד"ה כי היכא דלא וכו' והקשו איך יכולין להתיר תקנות אפילו יש בהן חרמות ע"ד המקום וע"ד הקהל נמי מתירין ותירצו התוספת דמעיקרא הכי הוי דעתם שאם ירצו רוב הקהל להתי' יהיו יכולין להתיר וכן מפורש בשאר ראשונים וקימ"ל כן ביו"ד סי' רכ"ט סעי' כ"ה כ"ו ממילא ילפינן מהתם דכל תקנות הציבור הם רק על תנאי עד הזמן שירצו הקהל לשנות. וממילא לא שייך אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין כיון דהראשונים עצמם ביטלו ואמרו שאם ירצו להתיר יהא מותר. וכ"כ התויו"ט פ"ה ממעשר שני משנה ה' דלכך תנן התם ותנאי הי' בדבר עיי"ש וה"ה בתקנות כל הקהל וגם בנידן דידן:

ואדרבה בנ"ד עדיף טפי דהרי אין רוצים לתקן תקנה אחרת אלא למעט העקירה מדין תורה שהתורה חייבה אותנו וקדשתו: והב"ד הראשון שתיקנו שלא לקרוא הכהנים רק ביו"ט עקרו טובא. ועכשיו רוצים למעט העקירה. ובכה"ג וודאי מותר. וכעין סברא זו הביא שם התויו"ט עכ"פ פשוט בעיני דוודאי יכולים הציבור עם הרב לשנות התקנות בענין הזה. ועכשו נבוא לענין אם חייבים לקרוא ראשון גם לכהן שהוא אינש דלא מעלי. ובזה כבר פלפל הפמ"ג ריש סי' קכ"ח עיי"ש ואני הבאתי ראי' דאפילו כהן שאינו נוהג כשורה חייבין אנו לקדשו דלכאורה קשה לי דבגיטין דף נ"ט ע"ב. פריך הגמרא על מה דתנן במתניתן דכהן קורא ראשון מפני דרכי שלום ופריך וכי מפני דרכי שלום הוא: והלא כתיב וקדשתו. ולכאור' קשה לי ב' קושיות חדא למה נקט הש"ס דילפינן מוקדשתו שכהן קורא ראשון הא איתא בת"כ והובא ברש"י בחומש פ' אמור דמן קדוש יהיה לך ילפינן דכהן קורא ראשון ולמה נקט הש"ס בכל מקום מוקדשתו ועוד לפי פלפול הפמ"ג הנ"ל די"ל דכהן דלא מעלי אינו חייבין לקדשו. א"כ מאי פריך הגמרא וכי מפני ד"ש הוא הלוא הוא מדאורייתא דלמא הפירוש בהמשנה דאפילו אם הכהן הוא אינש דלא מעלי מ"מ חייבין לקדשו מפני ד"ש דלא ליתי לאנצויי.

ונראה לי דקושיא חדא מתורצת בחברתה דביבמות דף פ"ח ע"ב ילפינן מן וקדשתו בע"כ דופנו היינו שאם נשא כהן אשה גרושה וכו' צריכין לכופו שיגרשנה וא"כ מוכח מוקדשתו דמיירי בכהן דלא מעלי דהרי צריכין לכופו לגרש אשה פסולה שנשא ואפי"ה מסיים הקרא קדוש יהי' לך ומשם משמע דאפילו כהן דלא מעלי חייבין לקדשו דסיפא דקרא קאי ארישא. וא"כ מוכח דאפילו כהן דלא מעלי וא"כ פריך שפיר אמאי אמרה המשנה מפני ד"ש דהלא וקדשתו כתיב. ואם לא הי' כתיב וקדשתו לא הוי קשיא דהו"א כקושיא שלי לעיל דצריך טעמא דדרכי שלום בכהן דלא מעלי ולכך הביא וקדשתו וכנ"ל. וכן מרומז ברש"י שם. ועכ"פ מבואר דכהן אע"ג דלא מעלי מחוייבין לקדשו כל זמן שאינו מומר דאז דינו כגוי:

ולכאורה לפי מ"ש התבואות שור סימן ב' אות י"ג דאם הוא מומר במצות עשה ג"כ מקרי מומר א"כ בכהן שהוא מומר שלא לברך ברכת כהנים לכאורה הוי מומר. מיהו זה אינו אלא דווקא באם הוא מומר להכעיס אבל באם אינו עושה להכעיס אפילו לאותו דבר לא הוי מומר. כמבואר בש"ע יו"ד סימן ב' דאם אינו עושה לא להכעיס ולא לתאבון הרי הוא כישראל לכל דבר וה"ה בכהן לענין וקדשתו אם אינו עושה להכעיס התורה אלא להכעיס את חברו זה מקרי לתיאבון וחייבין לקדשו:

ומה ששאל אותי אם רשאי לסדר גט בעירו שעד עתה לא סידרו שם גיטין מבואר בש"ע אה"ע סי' קכ"ח בב"ש בסופו דבעינין דווקא שיהי' שם נהרות אבל הנוב"י מקיל דאם יש להעיר ההוא ב' שמות או יותר הוי כנהרו' ובשעת הדחק מותר. או בקהלה גדולה שיש טורח גדול ליסע למקום אחר הובא בבית מאיר שם והעיקר שצריך חקירה רבה על שם המקומות והנהרות איך המה נקראים בערכאות שלהם ולכך נמנעו בדורות שלפנינו לקבוע מקום חדש לסדר גיטין כי צריך להיות בקי בהם ובשמותיהן ובדיניהן ועכ"פ צריך חקירה ודרישה בענינים ההם דברי החותם בברכה המשולשת ידידו הדורש שלומו. ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה