אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה לד

תשובה לג

נשאלתי אם מקצת הקהל קבלו עליהם קאנשטאטירונג של ארטאדאקסען ורוצים להפרד משאר הקהל אם רשאין להפרד עפ"י דין תורה ואם הרב דמתא עשה איסור על הרוצים להפרד אם האיסור חל מדינא. ונראה לפענ"ד דבח"מ סי' קס"ג מבואר דקהלה אחת מקרי כשותפין ולענין שותפין קי"ל בחו"מ סי' קע"ו דאם קבעו זמן אין רשאין לחלק ואם לא קבעו זמן רשאין לחלק עיי"ש סעי' ט"ו ובשותפין דקהלה לכאורה הוי כלא קבעו זמן ויהיו רשאין לחלוק מיהו עיין באו"ח סוסי' נ"ה דנראה משם לכאור' דאין רשאין לחלק אפילו אם רוצים לצאת בימים נוראים. וכן לענין שכירות חזן צריכין ג"כ המופרדים ליתן חלק לזה ובסוס"י קנ"ד הביא המג"א בשם הר"ש הלוי דאין רשאין לעשות מקצת הקהל ביהכ"נ בפני עצמן עיי"ש הטעם. ואף דהריב"ש המובא שם מתיר מטעם אחר עיי"ש. מ"מ נראה כיון דהם משועבדים זה לזה אין יכולים לחלק. והטעם נ"ל דנהי דלא קבעו זמן מכל מקום כמו דאמרינן בעלמא כל הנודר ע"ד המנהג נודר והוי כאלו הותנו. ועיין במג"א סי' קנ"א. ה"נ כיון דכל קהל שנשתתפו מסתמא ע"ד המנהג נשתתפו שיש להם כל הזכיות. ודין ב"ב של אותו עיר הוי לי' כאלו הותנו כאשר הוא המנהג כל זמן שהם בעיר צריכין להיות כמו שאר אנשי העיר כמו דמשמע הטעם באו"ח סוסי' נ"ה וכמבואר כ"ז בתשובת מהרי"ק סי' קי"ג עוי"ש. א"כ הוי כאלו קבעו זמן וא"כ אין רשאין לחלק אלא א"כ נוסע לגמרי למקום אחר והרי בשותפין מבואר בחו"מ סי' קע"ו סעי' ג' די"א דאפילו בדיבור בעלמא נקנה ואם הם רבים נ"ל דלכ"ע אין צריך קנין דדבר הנעשה ברבים מהני דיבור בעלמא. כמ"ש בגליון חו"מ שלי בסי' הנ"ל ראי' מן המשמורת שהותנו טול אתה שבתך וכו' והכתוב פ' שופטים קרא זה מלבד ממכריו על האבות משמע דהוי כמוכר בדיבור ותנאי בעלמא ועוד נראה מטעם אחר דהרי קי"ל באו"ח סוסי' קנ"ג ושם בסי' שס"ו סעי' ג' דבית שזכה הן לביהכ"נ הן לעירוב אין רשאין לשנות כדאיתא בגיטין דף ס' דאין משנין מפני דרכי שלום ומסיק שם דהאיש הזה זכה מצד הרבה טעמים ולדעת הרמב"ם בפי' המשנה משום דאית לי' הנאה מזה דהבית שניתן בו העירוב א"צ ליתן להשתתף או לפירוש ר"ת משום חשדא דיאמרו דבני ביתו אינם טובים או משום הכבוד ולכך אין רשאין לשנות וכבר זכו בו בחזקה ממה שנהגו בו עד עכשו ובירושלמי ג"כ אמרינן קרש שזכה בצפון אין משנין ליתן אותו בדרום. עיין סו"פ הניזקין דמשמע דחזקה דאורייתא הוא וא"כ ה"נ הקהל יש להם הנאה זה מזה בכמה ענינים דיש להם ריוח ע"י השותפות ויש חשש חשד הנ"ל ויש משום כבוד א"כ לכאורה אין רשאין להפרד כנ"ל:

מיהו כבר הביא שם המג"א דנהי דמהרי"ק בסי' קי"ג כ' דאפילו יש טעם קצת אין רשאין להפרד ולשנות. מכל מקום באיכא טעמא רבא להשנות או להפרד מותר להפרד ולשנות. א"כ ה"ה נידון שאנו דנין עליו דהקאנשטאט"רונג נעשה בהסכמת חכמי ישראל כדי לחזק הדת וחיוב המצוה להתחבר ולקבל התקנות האלו כמו דקו"ל ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ג דהנשבע שלא לכנוס בתקנות הקהל הוי שבועות שוא עיי"ש בטו"ז דהיינו בתקנות שהם למיגדר מילתא וסייג לתורה. דמה"ת חייבים לעשות סייג כמו דדרשינן מקרא ושמרתם את משמרתי ובמרדכי ר"פ שבועות העדות שממנו מקור הדין נובע כתב ג"כ דאנו מושבעין לקיים תקנות שהם לסייג מקרא ארור אשר לא יקום וכו' עיי"ש. וא"כ התקנות הנ"ל שהם לסייג ומחוייבי' כל הקהל לקיימם בוודאי מקרי טעמא רבה ומותר להפרד. וזה כתבתי לטעם השני:

אבל גם לטעם הראשון שכתבתי דהוי כאלו הותנה דלא לחלק כדלעיל מכל מקום מבואר שם ברמ"א דאם שינה אחד מהשותפין ופשע יש פלוגתא אם רשאין לחלק ואף דרמ"א הכריע דאפילו בכה"ג לא יחלקו. רק הפושע ישלם מה שהזיק היינו במידי דממונא דאיתא בתשלומין אבל באם שינה במידי דאיסורא ובדברים שא"א לתקן נראה דלכ"ע מותר להפרד ולחלק דע"כ לא פליגו המרדכי ומאן דפליג עלי' אלא דהמרדכי סובר כיון דשינה פעם אחד חיישינן שמא עוד ישנה ויפשע ודיעה הראשונה סוברת. דלא חיישינן לזה דאוקי' אחזקתי' וזה שייך שם. אבל בדבר שאי אפשר לתקן נראה לי דלכ"ע אדעתא דהכי לא נשתתפו ורשאין לחלק ולהפרד לכ"ע ומיהו וודאי הא דקיי"ל בחו"מ סי' קס"ג היכא דנתעשר אחד או העני שצריך ליתן אם כבר התחילו לגבות הסכום ההוא כפי המבואר בהג"ה שם דנקרא חוב עליו וה"נ כל כיוצא בזה המבואר שם שייך גם הכא) וה"ה בנידון דידן דצד אחד רוצה לעשות כמצוה וצד שכנגדו אינם רוצים רשאין להחלק ולהפרד לכ"ע כנלפע"ד:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה