מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק
תשובה כז
עוד. שאל ממני לפי מ"ש האחרונים באו"ח סימן ר"מ דיש ב' דיעות אם מברכין הגומל גם על שאר ניסים או דווקא על הארבעה הנאמרים בקרא וסימנים ח'י'י'ב ופסקו שם דיש לברך בלי שם ומלכות. והאחרונים כתבו דיש לצדד לברך בשם ומלכות. האם גם מי שנמלט ונשתחרר. מן האסענטירונג בנס אם רשאי לברך ולפי עו"ד בכה"ג אין לברך מתרי טעמי'. חדא דלשון הברכה ההוא הגומל לחייבים טובות קשה שלא נמצא בכה"ג בברכות אחרות. וחכז"ל אמרו במקום אחר אל תהי רשע בפני עצמך ולמה קורא בברכה זו עצמו חייב ונראה דיסוד הברכה הזאת מיוסד על הא דאמרינן בשבת דף ק"ה דאין יסורין בלא חטא וכיון שחלה או נתיסר בשאר יסורין ואפילו בהילוך במדבר או בספינה שהי' מוכרח להכניס עצמו בסכנה להחיות את נפשו דזה ג"כ מצד חטאיו כדאמרינן סוף קידושין אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי. וכן נראה לי מתשובת מהר"מ מינץ תשובה י"ד שסובר כן וא"כ היסורים מודיעם שהוא איש חוטא ואפי"ה גמל ה' חסדו עמו ונתרפא והצילו מן הסכנה שהי' בה. ולכך אמרו חכז"ל שצריך לברך בלשון הזה. אבל חיוב הנ"ל שהוא על כל אדם על חוק ומשפט. על זה אין אפשר לברך הגומל לחייבים. ולהניח תיבות לחייבים ולברך רק הגומל חסדים טובים. כבר כתב מהר"ם מינץ בתשובה הנ"ל והובא במג"א סי' רי"ט דאין לשנות מטבע שטבעו חכז"ל בברכות:
והטעם השני נראה לי ע"ד שכ' הלבוש ריש ה' חנוכה דהא דלא קבעו בחנוכה משתה ושמחה כמו בפורים משום דבחנוכה לא היו רוצים להרוג רק להעבירם על חוקיו ית"ש מש"אכ בפורי' שגזרו עליהם להרוג ולאבד והי' הצלת גופות והטו"ז תמה על זה הא אמרינין דהמחטיא את חברו גרע יותר מהורגו ולפענ"ד כוונת הלבוש דוודאי מחטיא גרע מכל מקום הנס מה שהקב"ה מציל את האדם מן החטא הוא קל יותר ממה שמצילו מהמות שהשי"ת עושה למען שמו ולמען תורתו הקדושה וא"כ אין ניכר כל כך ההצלה בשבילינו: אבל נס דנעשה בהצלת הגופות זה הנס גדול יותר ומראה חשיבות עמו בני ישראל גם בגופן ע"כ ישמח הגוף ג"כ כמו בפורים משא"כ בחנוכה וכן אני אומר בברכת הגומל כי ניתן על הצלת הגופות מפגעים רעים אבל בנידון שהוא שאל עליו העיקר בזה הצלת הנפש שירחם ה' על עמו בני ישראל למען יוכלו עבוד את ה' ולעסוק בתורתו הקדושה ועל הצלת הנפשות לא מצינו שתיקנו חכז"ל ברכה לכך נראה דבכה"ג יברך בלי שם ומלכות והפמ"ג שם חקר במי שאינו עוד בן עשרים אם רשאי לברך כיון דאין ב"ד שלמעלה מעניש עד עשרים ובמקום אחר כ' מזה (עיין לקמן סי' פ"ו) ואין כאן מקומו. והנראה לפענ"ד כתבתי: