אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה ו

תשובה ה

עוד להנ"ל

מה שהקשה דנימא מוכר שדהו בזמן היובל הקנה לו גם הקרקע דניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני' לא קשיא הרי חיתא במג"א סי' י"ד דהיינו דווקא היכא דלא חסרי' ממון ואפילו למ"ד בסי' תל"ז במג"א דאפילו חסרי' בממוני' יעיי"ש ס"ק י' היינו במצוה דרמי' עלי' וכאן אי מקנה לי' גם הגוף אין המוכר רשאי למכור לאחר על אחר זמן היובל ולא ליתן משא"כ אם הלוקח קונה רק הפירות וקנין הגוף הוא שלו יוכל להוריש ולקנות ע"י אגב קרקע וכיוצא בזה וכיון דמפסיד ממוני' לא אמרינן ניחא לי' ובלא"ה נמי לא קשה הא דאמרינן ניחא לי' למיעבד מצוה. היינו אם המצוה נעשית בשלו ולו חלק במצוה דוגמת טלית וספרים. אבל ליתן לחברו דמים שחברו יעשה מצוה ואז המצוה לגמרי לחברו אלא שממונו גרם שיעשה חברו מצוה. כה"ג לא מצינו ניחא לי' כיון שבשעה שעושה המצוה שוב אין הממון שלו רח שהוא גרם. וגרמא בכל עניני תורה לאו מצוה הוא וא"כ כאן אם הוא מזכה לו קרקע שלו עתה ובשעה שמביא בכורים לא נעשה בממונו ואין לו שום חלק בה אלא גרמא. ובגרמא כה"ג לא אמרינן ניחא לי' ועוד יש לחלק ואין להאריך:

ומה שהקשה על תוס' בב"ב קל"ו וביבמות ל"ו דמאי שהבעל אוכל בתק"ח גרע משאר קנין פירות דקשה על זה מב"מ דף צ"ו כבר הקשו על זה. גם בב"ק דף צ"ד מדמה עבדי מלוג לשאר ק"פ ואני בחי' הארכתי בזה ועפ"י פשטות נראה כוונת התוס' דווקא אם אינו אוכל רק בתק"ח ז"ל והיא לא נתנה לו ולא זכתה לו בפירוש בכה"ג ר' כן אבל מסתמא האשה נותנת לו בפירוש אפילו בכתב כמ"ש בתוס' גיטין מ"ז ע"ב ד"ה לביתך שאפילו קודם תקנ"ח ז"ל הי' הדרך שיתנו ושישעבדו לבעליהן הפירות ובכה"ג מסתמא כל אשה מחייבת לבעלה הפירות ע"ד מנהג העולם אלא א"כ אינה רוצית ליתן הפירות דאינו מועיל כמ"ש תוס' כתובות מ"ז ע"ב ד"ה זמנין ואז אין לו רק בתק"ח ואז קיל משאר קנין פירות אבל מסתמא היא נישאת אדעתא דהכא כאלו הקנתה לו בפירוש וכשאר קנין פירות כן נראה לפענ"ד:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה