אור ברסלב

מהרם שיק אורח חיים· רבי משה שיק

תשובה ה

תשובה ד

בעזה"י חוסט יום ה' י"ז אדר הראשון תרל"ב:

החיים והשלום וכ"ט להרב המאוה"ג כש"ת מוה' חיים צבי ווינקלער ני' אבד"ק ראצפערד יע"ח:

מה שכתב מעלתו ני' בענין חשש כלאים בטליתות של מצוה שאין לחוש דהוי רק כמוכרי כסות וכלאים בציצית דשרי רחמנא על כרחך לפי דברי מעלתו היינו בבגד גמור אבל במח"כ נעלם ממנו דברי התוס' בנדה דף ס"א ע"ב ד"ה אבל דבגד שלובשין רק כמוכרי כסות דאינו מתכוין להנאת לבישה פטור מן הציצית והובא במג"א ססי' י"ט ולהעביר המכס חייב להרמב"ם כמ"ש שם ומבואר במחהש"ק ומרן הגאון זצ"ל בחתם סופר חי"ד סי' ס"ט הקשה מצד מצוה לאו ליהנות ניתנו והוי לא אפשר ולא קא מכוין ודחק גם כן בזה ואם נימא כוונתו דהיכא דלובש רק למצוה כעין טליתות שלנו אינו עובר ולא מקרי לבישה א"כ גם עליו קושיא מדברי התוס' הנ"ל. דא"כ איך מברכין על טליתות שלנו כיון דהם אינם מלבוש ודוחק לומר דמברכין אע"ג דפטורין כמו נשים במצות עשה שהזמן גרמא. דלהמחבר גם נשים אינם רשאים לברך היכא דהוי מ"ע שהזמן גרמא וע"כ כיון שרוצה לקיים מצות ציצית והמצוה רק במלכוש שמכוין ליהנות מעשיו מוכיחין על מחשבתו דמתכוין למלבוש ולח מקרי כה"ג אינו מכוין למלבוש ואסור היכא דיש חשש כלאים וגם מ"ש מעלתו דאינו כלאים דאורייתא. לאו מילתא דפסיקא הוא דב"י בסי' ש' לדעת הר"ש רק שוע טוו וארוג איכא כלאים דאורייתא והיינו נוז ואפילו בדרבנן אם הוא ספק הרגיל חיישינן וגם אין עושין ספק דרבנן בידים לקנות זה לטלית לכך אם יש מקום לחוש וודאי ראוי לחוש לכל הפחות לכחחילה. ומה שהקשה מעלתו מנ"ל ללמוד קבוע דהוא חידוש מוארב לו. דלמא אין לך בו אלא חידושו בד"נ שאני. נראה פשוט כל רוב לא ידעינן אלא מקרא דאחרי רבים להטות דמיירי בדיני נפשות דבזה מיירי קרא כדאית' ריש סנהדרין. ושם דף ג' ע"ב ודי לבא מן הדין להיות כנידון. ואפילו אי רובא דליתא קמן הלמ"ס היינו שיהי' דינו כדאיתא קמן ולעולם מבואר בש"ס דאיתא קמן ילפינן מאחרי רבים ואמרינן דיו:

תוכן העניינים

מהרם שיק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה