אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה קלא

תשובה קל

שיל"ת חוסט ער"ח חשון תרל"ד לפ"ק. החיים והשלום וכל טוב להרב הגאון הגדול המפורס' מופת הדור נר ישראל עמה"י פטיש החזק כבוד שמו תפארתו מו"ה יוסף שאול נ"י האב"ד ור"מ דק"ק לבוב יע"א.

הנה ראשית דברי אבקש רצון מאת שוכן סנה לחזקו ולאמצו ולסמכו ולתמכו עוד ינוב בשיבה דשן ורענן יהא ויהי' ד' עמו אמן. ואחרי דרישת שלומו וטובו דהדר"ג ני' באתי בדברי אלה לעורר כי בא לנגד עיני בסוכות העבר קונטרס מאת הרב דמארטי"ן ע"ד הגט הידוע ואני לא אכניס עצמי בגוף הענין אלא בדבר אחד שכבר כתבתי להרב המסדר ששליח הגט פעלדבוי"א מחזיקים העולם אותו למין ואפיקורס והשיב לי ע"ז ג' תירוצים א' דאפילו להרמב"ם המובא באהע"ז סי' קמ"א סעי' ל"ג דפוסל. כתב הג"פ בסי' קכ"ג דהטעם משום חשש ביטול שליחות חייש הרמב"ם. ובעובדא דידי' לא זזה ידם מתוך ידו. והב' באותו שעה הי' בחזקת כשרות. והג' שאמרו הווידוי ועשו תשובה:

וכל הדברים האלו אינם מעלין בנ"ד. דהנה מין ואפיקורס כ' הרמב"ם בפ"ד מה' שחיטה ועוד בכמה דוכתי דהוא כגוי ומומר. ונהי דהרמ"א כתב דדינו כפסול מה"ת כבר הקשה המג"א בסי' קפ"ט עליו מדברי התוס' בסנהדרין וכ"כ הב"ש שם במקומו דמומר אינו כבן ברית ואינו בר שליחות ואע"ג דהאבן העוזר שם פליג על דברי התוס' אני מצאתי וראיתי בתורת כהנים ריש פ' ויקרא מבואר כדברי התוס' דלכך ממעט מכם מומר משום דאינו מקבל ברית והש"ך ביו"ד סי' ב' ס"ק י"ו האריך ג"כ דמומר אינו בר זביחה ולא קרי' בי' מה"ת וזבחת ואכלת. ובאמת קשה לי לשיטה זו למה חשבי' לי' לגוי בקדושין דף מ"ב ע"ב איתא בתרומה הואיל ובדיעבד תרומתו תרומה. הא אינו חושש לתרום ועכ"פ מדרבנן בוודאי אינו בר זביחה ובר קידושין ופסול לשליחות. ושוב באנו לפלפול האחרונים כיון דמגרש אדעתא דרבנן נפקעו גם מן התורה וכן משום דלתקוני שדרתיך ולא לעוותי שהרי הבעלים לא ידעו זה וכבר פלפלו האחרונים בזה וא"כ יש לחוש לביטול הגט:

ותירוץ שני שכ' שאז הי' בחזקת כשרות. מלבד תרעומות העולם שיודעין שאז הי' מה שהוא עתה שכ' הרב המסדר בקונטרס ההוא שהוא מין ואפיקורס. ואפילו אם הי' אז בחזקת כשרות הרי באנו לפלפול ומחלוקת הפוסקים אי מחזיקינין על למפרע. והקצה"ח בסי' ל"ד הקשה על הרמ"א בסעי' כ"ג ואפילו לפי מה שיישב קצת הנתיבות שם כאן לא שייך כל זה דחזקת א"א היא גמורה. ולמין ואפיקורס אין כאן מעשה חדש כמ"ש בשב שמעתתא דעיקר הטעם דלא מחזיקינין ריעותא למפרע דלמעשה חדש לא חיישינין ומינות ואפיקורסת בפעם אחד חיישינן על למפרע. איברא שמעתי ממרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל לישב קושית קצוה"ח דאיכ"ל דחזקת כשרות דאדם הוא ב' חזקות א' חזקה הבאה מכח רוב ישראל וב' חזקה דחזקת הגוף דמעיקרא. מיהו לענין עדות ושליחות זה קשה אלא א"כ ידעינין לי' שהי' מעיקרא כשר כשנעשה גדול דהא בקטנות הוא פסול לשליחות אבל בסתם אדם עדיין עמדה קושית הקצה"ח דהוי תרתי לריעותא:

גם התירוץ השלישי שעשה תשובה ז"א והוא דבר שאין בו ממש שאמירת ווידוי הוא תשובה. והרי בעי' כדאיתא בחו"מ סי' ל"ד וביו"ד סי' קי"ט. ובמין לא אדע אם אפילו ילך למקום שאין מכירין כו' אם מועיל. שהרי העידו חכז"ל דכל הפורש ממינות מייתי. והרי הרמב"ם בפ"ב מע"ז דין ה' כ' כן דאפיקורס כגוי ואין מקבלין אותן בתשובה וביאר הלח"מ הכוונה דאין אנו רשאין להאמין והיינו כמו שכתבתי וכמו שביאר הרמב"ם שם והנה בקונטרס הנ"ל כתב הרב המסדר שעשה הכל עפ"י הדר"ג כו' ומסתמא הדר"ג כו' לא ידע מטוב האיש ההוא ולכך מצאתי עצמי מחוייב להציע ולהציג דברי אלה לפני הדר"ג וד' יברך את הדר"ג כו' וכל אשר לו דברי הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה