מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה קכז
בעזה"י פ' בא שנת תרל"ה חוסט.
ע"ד השאלה אם בחתימת העדים פוסלת נגיעה בדיעבד הנה באהע"ז סי' ק"ל סעי' י"א כ' דלכתחילה יש ליזהר בחתימת העדים בכל מה שצריך ליזהר בכתיבת הגט וכ"כ בסדר ממהר"מ יוזפע"ס אות קכ"ה ודייק שם בס' בריכת המים שחיבר מהר"מ עצמו דמזה הלשון משמע דווקא לכתחילה אבל אם כבר ניכתוב אפילו לא ניתן עדיין אינו מעכב. מיהו נ"ל דאין כל הדביקות שווין דהרי הב"ש בסי' קכ"ה כתב טעם דבעי' מוקף גויל בגט הוא או משום שיהא ניכר יפה או משום דבעי' הכתיבה כמו בס"ת דכתיב וכתב ובחתימת העדים נראה דלא שייך טעם הב' דהא קי"ל כר"א דעידי חתימה כרתי:
ובגט פשוט סימן קכ"ה הביא דבק"ק אזמי"ר נוהגין לחתום העדים שלא בכתב אשורית אלא בכתב רש"י כי היכא דיהא מצוי יותר לקיים חתימת העדים וא"כ ע"כ רק טעם הא' עיקר כדי שיהא ניכר יפה וע"כ אם הדביקות הוא רק כ"ש והאותיות ניכרים היטיב י"ל כנ"ל דכשר בדיעבד אפי' לב' הטעמים. אבל אם הדביקות עב וגדול וצריך לגרור הוי כחוק תוכות ועיין ב"ש בסי' ק"ל סוסעי"ק כ' דאין להקל אלא באותיות ע"ד שכבר נגמר שמו. ופעם אירע כזה אצלינו פה חוסט יע"א וכתבנו גט מחדש: