מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה קכו
פה חוסט שנת תרכ"ו לפ"ק:
עובדא בא לידינו פה חוסט שע"א חתם עצמו פה על איזה גיטין בשם שמשון בן מנחם שכך החזיק עצמו פה אם עלה איזה פעמים לתורה ואח"כ נודע שאביו הי' שמו מנחם צבי המכונה מענדיל וכבר ניתנו אותן הגיטין גם המגרשים והמתגרשיות אינם פה והמה רחוקים מכאן אבל לא נישאו עוד הנשים לאנשים וצריך לעיין אם צריכין גט מחדש וזה אשר עלה בידי בעזה"י:
הנה בש"ע אהע"ז סי' ק"ל סעי' י"א בהגה"ה הביא בשם תה"ד סי' רכ"ח דאם שינה העד בשם אביו אין לפסול וכ' הרמ"א שם דאין לסמוך ע"ז אלא בשעת הדחק ומקום עיגון ובתשובת שבו"י ח"ג סי' ק"ל כ' היכא דשלחו כבר הגט למקום אחר ואיכא זילותא דבי דינא הוי כשעת הדחק. ואע"ג דכאן לא נעשה הטעות ע"י ב"ד מ"מ איכא דמשמע בהא ולא שמע בהא מדוע הצריכו גט אחר ואיכא זילותא וא"כ אין להצריך לכתוב להם גט אחר. אמנם הב"ש שם בסי' ק"ל ס"ק כ"א כ' שמדברי הרשב"ץ המובא בב"ש ס"ק ג' לא משמע כן. וכ' שם הבית מאיר בכה"ג שכ' ושינה שם אביו לשם אחר גם התה"ד והרמ"א מודים דפסול דמזיוף מתוכו הוא והם לא מיירי אלא ששינה אות שאינו יוכל להקרא עיי"ש:
ותמהני עליו שהרי מבואר בפסקי מהרא"י בסי' קל"ח דגם בשינוי ממש באבי העד י"ל דכשר ומה שהביא הבית מאיר ראי' משם דירה או משינה שם אבי המגרש כבר כ' במהרא"י שם לחלק דבמגרש פסול משום דאיכא לעז דיאמרו דלא זה המגרש אבל בעד אפילו אם יאמרו שהוא אחר הכל כשרים עיי"ש וכן כ' בג"פ בסי' קכ"ט ס"ק נ"ו לחלק בין אבי המגרש לאבי העד אלא דשם אינו מבואר אלא דאם נישאת דלא תצא לכ"ע אבל בלא נישאת אינו מבואר שם דמכשיר. ואדרבה יש לדייק מדבריו דפוסל. מיהו שם בס"ק מ"ט הביא הרבה פוסקים המכשירין אפילו בשינה שם אביו של המגרש במקום עיגון היכא דהחזיק שם אביו בשם אחר:
וכאן לענין עדות היכא דהחזיק שם אביו בשם אחר וכך חתם בגט נראה דגם הרשב"ץ שהביא הב"ש בס"ק ג' הנ"ל מודה דמועיל דהרי שם כ' הטעם משום דחתימה זו אינו מצוי בעולם וא"א לקיימה כמבואר בלשון הב"י שהביא דברי רשב"ץ הנ"ל, וכן הטו"ז הביאו בלשונו וטעם זה שייך בלא החזיק אבל בהחזיק שם אביו בשם הזה שפיר איכא אפשרות לקיימו. וא"כ אדרבה מלשון שכ' דווקא בטעה מצד טעם הנ"ל משמע דס"ל דאם אירע הן בהחזיק שם אביו בשם אחר נהי דא"א לשנות שם אביו הרי כאן לא בעינן שם אביו אלא שהורגלו כן לסי' טפי דהרי עדות מדינא בסימן סגי אלא שתיקן רשב"ג לפרש שמו כדי שיהא בקל יותר לקיימו ואח"כ הרגילו לחתום גם שם אביו שיהא עוד בקלות יותר לקיים דשם אביו עוד סימן עליו וכיון שהחזיק שם זה לאביו אפילו בשקר מ"מ מועיל שיהא מצוי לקיימו ולכך לדעתי בעד מועיל מה שהחזיק שם אביו:
וזה נראה לי שהוא כוונת מהרא"י בפסקיו בסי' קצ"ז אלא שיש שם ט"ס והרי הרמ"א הכריע דווקא במקום עיגון או דחק הואיל דמהרא"י עצמו לא ברירא לי' בפסקיו ובהוחזק נראה דגם מהראי' בפסקיו שם מודה וכן נראה לי עפ"י טעם הרשב"ץ הנ"ל אמנם אכתי עומד לנגדי דמדברי הגט פשוט הנ"ל נראה דאפילו בהוחזק שם אביו בטעות אינו מכשיר אלא אם נישאת כדלעיל.
איברא בנידון שלנו נראה מטעם אחר י"ל דגם למהרא"י גם בפסקיו מהני החזיק דהרי כ' בסי' קל"ח בשם אבי המגרש דהיכא דדקדק מכח החניכא שם אביו איכ"ל דיוכל להחזיק שם אביו עיין שם בסופו בשם דן מדענזייל וא"כ הה"ד הכא דשם חניכתו מענדיל לחודא ולכך קרא אותו גם בשם הקודש רק מנחם ובפרט שע"י החניכא נעשה שם זה עיקר וכ' הג"פ בסי' קכ"ט ס"ק ך"א דאם יש לעד ב' שמות וחתם רק בשם המובהק לחוד כשר וא"כ גם כאן בשם אביו איכ"ל דגם הג"פ מודה:
ויותר נראה דכאן לא נקרא שינוי שם אביו כלל ואפי' בלא החזיק כשר דהנה אם יש לאדם ב' שמות י"ל דב' השמות הם כשם אחד ועיין בס' פ"ת באהע"ז סי' קכ"ט ס"ק כ"ד שהביא אריכות בזה בשם ספר גלי' מסכתא שכ' טעם זה ולכך אין כותבין אותם בב' שיטין והקשה עליו מתוספתא ופסקו בש"ע אהע"ז סי' ל"ח סעי' ל"ג באומר ע"מ ששמי יוסף ונמצא שמו הוא יוסף שמעון הרי זו מקודשת. ולפי ענ"ד לא קשה דהרי קי"ל ביש לאדם ב' שמות ובפי העולם לא נקרא אלא בשם אחד אמרי' דזה הוי קיצור השם ולדעת הט"ג בליקוטי שמות דין ב' לכתחילה יש לכתוב ולדעת הבית מאיר אפילו לכתחילה אין לכתוב. עכ"פ היינו קיצור השם:
וא"כ לכך שפיר אמרו בתוספתא ופסק בש"ע אם אמר דשמו יוסף אע"ג דשמו יוסף ושמעון אין זה שינוי אלא קיצור השם משא"כ אם כותב שניהם וכותב מתקרי ביניהם גרע טפי. וא"כ ה"נ בנידון שלנו הוי רק קיצור השם ואידך כאלו לא כתב והרי בשם אביו בעד אפילו לא כ' שם אביו כשר ואפילו לא ניתן עדיין ינתן כמ"ש בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק נ"ו וגם הוכיח שם בס"ק נ' דאם ספק שינה כשר עיי"ש עכ"פ נראה לי להלכה ולמעשה דאינם צריכין גיטין אחרים וחתמתי שמי ה"ק משה שיק מברעזאווע.