אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה קכה

תשובה קכד

בעזהי"ת אור ליום ג' פ' שופטים תרל"ד לפ"ק פה חוסט יע"א: כשמוע קול שופר. לחיים טובים יוחק בספר הרב הגדול המופלג כש"ת מוה' בנימין זאב מאנדילבוים ני' אבדק"ק סאטמאר והגליל יע"א:

הנה כבוד מעלתו ני' ביקש ממני בע"פ ובכתב לחוות דעתי בעובדא שאירע לו שסידר גט לאיש אחד והם והסופר והעדים נסעו לכפר טערבע"ש כי שם מסדרין הגיטין וחקר ודרש כפי האפשר כל הדברים הצריכין דרישה בענין זה וניתן הגט כדת משה וישראל ולאחר זמן הנתינה נודע שעד אחד הי' קרוב להסופר בקורבא הפוסלת מדינא שהוא בן גיסו והאיש המגרש הוא עני מאוד ואין לה ולו להוצאת גט אחר וביקש מעלתו לכתוב לו חוות דעתי בזה:

והנה בס' הגט של הב"י באהע"ז סי' קנ"ד סעי' ד' כ' דאם נוטל הסופר יותר משכר בטילה צריך שלא יהיו העדים קרובים אל הסופר ואינו מבואר אם בדיעבד מעכב. ובסדר גט של מהר"מ שאנו מסדרין ממנו הגיטין באות ו' כ' סתם והסופר לא יהי' קרוב להעדים. ובס' בריכת המים שנדפס מהמחבר סדר מהר"מ כתב שנראה שאפילו אם הסופר לוקח הרבה יותר משכר בטילה אפי"ה בשעת הדחק יש להכשיר אפילו בקורבא הפוסלת מדינא וכ' שם דאם אין כאן סופר אחר חשיב כשעת הדחק וכיון דמותר בשעת הדחק הה"ד אם כבר ניתן כמבואר בכמה מקומות ובליקוטי שמות בטיב גיטין אות ח' דאם כבר ניתן הוי כשעת הדחק ועיין בשבות יעקב ח"ג סי' ק"ל דאם כבר שלחו הוי כשעת הדחק וזילותא דבי דינא:

ולכאורה נראה ג"כ מסדר הגט של הש"ע שכ' שאם הרב והסופר לוקחים יותר הרבה משכר בטילה צריך שלא יהיו העדים קרובים אצל הרב ובוודאי בדיעבד אינו מעכב כמבואר ג"כ בבריכת המים א"כ משמע דגם בסופר אינו מעכב בדיעבד. אמנם הרב ב"י בסוסי' ק"ל הביא בשם הקונטרסים דיש ליזהר אם הסופר לוקח יותר משכר בטילה שלא יהיו העדים קרובים דאל"כ אין כאן עדות כלל ואין דבר שבערוה פחות מב' מלשון אין כאן עדות משמע דאפילו בדיעבד מעכב אלא שהב"י שם השיג על זה וכ' ואין הוראה זו נראה דעדים לאו אסופר קא מסהדי אלא על מה שציוה הבעל הם מעידים:

אמנם לכאורה דברי ב"י קשים דהרי קי"ל בחו"מ סי' ל"ב סעי' י"ו דאם יש על ההלוואה ערב והעדים קרובים אל הערב גם העדות ללוה אינו עדות ולא פלגי' דיבורייהו. וא"כ ה"נ כיון דהטעם של הקונטרסים הוא דאם הסופר נוטל הרבה הוי הסופר נוגע בדבר. הוי כאלו העידו גם להסופר ונימא כיון דבטל מקצת בטל כולו וצ"ע דהרי כששואלים את העדים אם שמעו מפי הסופר שאמר שכותב לשמה כו' וא"כ נימא דלא פלגי' דיבורייהו. אמנם בס' בריכת המים כ' טעם אחר דהשאלה היא רק להרווחה דמילתא דכיון שהבעל צוה אותו לכתוב מסתמא שליח עושה שליחותו. א"כ אפשר שגם לזה כיוון הב"י שעל הסופר אין צריכין עדות ואין העדות נוגע כלל לו ולא שייך לומר בטל כולו:

אלא דלכאורה קשה ע"ז ג"כ דהרי בעירובין דף ל"ב פליגו בזה ר"נ ור"ש אי סמכי' על חזקה שליח עושה שליחותו דסמכי' על דעת ר"ת. ולדעת ר"ת פסקינין כר"נ דרק בדרבנן סמכי' אהך חזקה והמל"מ פ"ד מבכורות הוכיח דהרמב"ם נמי פסק כר"נ וא"כ הכא קרובים דהוי איסור מן התורה לדעת הפוסקים הנ"ל לא סמכינין על החזקה א"כ עדיין צריך שוב עדות העדים על הסופר והם קרובים ופסולים. וזה אפשר דעת הקונטרסים הנ"ל. ואפשר דהב"י ס"ל כמ"ש הרא"ש במכות דף ז' דאנן קי"ל פלגי' דיבורא והתם פסול רק מדרבנן משום אחלופי ובפסול דרבנן סמכי' על שליח עושה שליחותו ושפיר כ' הב"י דא"צ עדות העדים להסופר. או אפשר דהב"י ס"ל כדעת הר"י דפסק כר"ש דאפילו בדאורייתא סמכי' על חזקת שליח עושה שליחותו ובאמת הנוב"י מהדו"ק חאהע"ז סי' ב' האריך בזה והוכיח דגם הרמב"ם פוסק כר"ש וא"כ לכאורה הדין תליא בפלוגתא דרבוותא:

ובאמת בש"ע אהע"ז סימן קל"א סעי' ח' פסק דהעדים צריכים להיות שם בתחילת הכתיבה שידעו שאמר הסופר שכותב לשמה וב"ש שם בסק"ט כתב דזה רק לכתחילה ובס' סדר הגט משמע דלא בעי' זה אלא בשליח יעיי"ש אבל הבית מאיר כ' שם דמדברי הרשב"א משמע דדווקא ע"י חתימת העדים סמכי' דוודאי עשה הכל כדין וכתב לשמה. ולכאורה תליא זה בפלוגתא הנ"ל שכתבתי ולהרשב"א בעי' דווקא עדות עדים ושייך שוב חשש שלא יהיו העדים קרובים וכדלעיל:

אמנם נראה לפי ענ"ד דבוודאי אם הסופר מעיד שאמר בתחילת הכתיבה שיכתוב לשמה ושכן עשה שכתב לשמה בוודאי מועיל כיון שבידו והיא מילתא דידי' בוודאי נאמן ואפילו בדבר שבערוה קי"ל אם הוא עתה בידו נאמן כמ"ש שב שמעתתא. שמעתתא וי"ו פ"ג בשם תשובות מיימוני הלכות אישות סי' ג' דהיכא דהוא השתא בידו נאמן ובעל שאמר יש לי בנים נאמן משום דבידו לגרשה ולדעת הר"ן וסייעתו בקדושין דף ס"ד אפילו מוחזק באחין משום דבידו לגרשה ומיגו כי האי עדיף כעדים ובש"ע אהע"ז סי' קנ"ו סעי' ו' ובב"ש סק"י פסק דווקא שלא כנגד החזקה נאמן במיגו וכן פסק בסי' קנ"ז סעי' ז' ובב"ש סק"ט והב"ש מביא שם דברי המגיד ביש לו בנים כיון דבדידי' תליא מילתא לכ"ע נימא אפילו נגד החזקה נאמן:

ועכ"פ בנידון שלנו שאין כאין חזקה שכ' שלא לשמה ואית לי' מיגו ובידו לכתוב גט מחדש אם נפסל לו זה. נראה דלכ"ע נאמן הסופר אפילו אם נוגע בעדות. ולא מבעי' לדעת הלבוש המובא בסמ"ע בחו"מ ריש סימן ל"ז דנוגע הוי כקרוב וכאן הא אמרינין דהאומר זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה א"כ אפילו קרוב נאמן. אלא אפילו אם הטעם דנוגע פסול משום דחשדינין לי' דמשקר הא בוודאי מיגו מועיל אפילו אם נוגע. כדמוכח בקדושין באמר יש לי בנים אע"ג דהוא נוגע נאמן במיגו וא"כ כיון דלפי סדר הגט שלנו שואלים לסופר אם אמר בתחילת הכתיבה שיכתוב לשמו ולשמה והוא מעיד שאמר כן וכן עשה אפילו אם הוא נוטל שכר הרבה בוודאי נאמן וא"צ לעדות עדים ע"ז אלא לרווחא דמילתא ואין עדותם מועיל כלל להסופר הקרוב להם וא"כ א"ש דברי הב"י לכ"ע אפילו למאן דלא ס"ל דסמכינין אחזקה דשליח עושה שליחותו באיסור דאורייתא. אפי"ה אין הסופר צריך לעדות העדים. ועיקר עדותם הוא רק על ציווי הבעל. אבל לא על הסופר. דכיון דהוא עושה שליחותו חייב הבעל לשלם לו. ואין עדות העדים נוגע כלל להסופר ושפיר כ' הב"י ושפיר פליג על הקונטרסים כן נראה לי אמת וברור:

וא"כ בנדון שלנו נראה כי שפיר כ' בספר בריכת המים דאין זה אלא לכתחילה אבל בדיעבד כשר אם היו העדים קרובים אל הסופר ואין לפקפק על דברי ולומר דאפילו יש להסופר מיגו דנאמן מ"מ הא קי"ל בחו"מ סי' ל"ד סעי' י"ח ברמ"א דנוטל שכר להעיד עדותו בטלה מטעם קנס כמו שהאריך בזה הנוב"י במהדו"ק בתקע"ג בסי' כ"ז ובסי' כ"ט דהרי הכא אין הסופר נוטל השכר על עדותו אלא על כתיבתו. ועוד דהרי כ' שם הרמ"א בשם הרשב"א דאם הבע"ד רוצה שילכו העדים למקום שיראו שם שום עדות למען יוכל להעידו. רשאים ליטול שכר עבור ההליכה. וכאן הרי נסעו למקום אחר לכתוב שם הגט:

ועוד יש טעם להתיר כמ"ש בס' גט פשוט בסי' ק"כ אות ט' דאפילו באומר בפני נכתב רשאי ליטול שכר ואין בו משום נוגע בעדות דלא גרע מחמש נשים דחשודים לשקר ואפי"ה אמרי' דנאמנים להביא גט ולומר בפני נכתב משום דהכתב מוכיח וה"נ על עדות שנכתב לשמה הכתב מוכיח ונאמן הסופר אפילו אם נוטל שכר לפי דברי הגט פשוט. ועכ"פ נראה לפי ענ"ד בנדון הנ"ל אפילו אם חשבי' השכר שנטל הסופר שכ' מעלתו שנטל ד' זהובים לשכר הרבה יותר מדאי אפי"ה כשר מטעם הנ"ל וכמו שכ' בג"פ שם. וכן מלשון הש"ע שם משמע דווקא בשכר הרבה יש לחוש:

ועוד דלפי הנראה דמסתמא גם הב"ד שהיו אצל סידור הגט שמעו אמירת הסופר קודם הכתיבה שאמר ואני כותב אותו לשמו ולשמה וא"כ אינו צריך הסופר לעדות העדים לענין זה וגם הא קי"ל בתרי גופים פלגי' דיבורא ואפילו בחד גופא ועיין באהע"ז סי' קנ"ב ובב"ש שם. ומכל הלין טעמי נראה לפי ענ"ד דרק לכתחילה כ' הש"ע דיש להזהר וכמ"ש המהר"מ בס' בריכת המים ובמ"ש נראה כן גם מהש"ע וכדלעיל. כן נראה לפי ענ"ד ואין אני אומר קבלו דעתי ואם רצון מעלתו נ"י לישאל עוד לרב מובהק מה טוב ונמטי' שיבא מכשורא דברי החותם בברכה משולשת וד"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה