אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה קכ

תשובה קיט

בעזה"י חוסט פ' וארא שנת תרל"ו לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט להרב המאוה"ג המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' ישראל אפרים פישל שרייבער נ"י האבדק"ק נאנאש יע"א.

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי על דבר איש אחד שגירש אשתו בק"ק קאלו"ב ואמר לכתוב שמו בגט צבי ארי' המכונה הירש ליב בן קלונימוס המכונה קלמן ואחר איזה שבועות כ' הבעל המגרש מעיר קרעסטיר להמסדר הגט כי שמע מאחיו כי שם אביו הי' קלונימוס אבא ואחר החקירה במקום שדר אבי המגרש ההוא העיד אחד מן האחים הזקן שבהם שהוא בן שבעים שנה שלא שמע מעולם שהי' לאביו שם אחר ואחיו הצעיר ממנו שמע ששם אביו הי' גם אבא ולזה קרא בשם לאחד מבניו בשם קלמן אבא. ועוד זקן אחד העיד שהי' דר במקום מושב אבי המגרש הנ"ל וזוכר שהי' קורין את אבי המגרש בשני שמות אבל אינו יודע איזה שמות קראו לו. והמגרש הנ"ל אינו רוצה לגרש האשה שנית והאשה אינה רוצית לחזור אליו בשום אופן ושאלתו אם היא מותרת להנשא לאיש אחר ע"י הגט שקבלה מבעלה ע"כ תורף דבריו:

והנה מבואר בש"ע בסי' קכ"ט סעיף ט' דאם לא הזכיר שם אבותיהם של המגרש והמגורשת בגט הגט כשר. ואם שינה שם אבותיהם פסק שם בסעי' שלאח"ז דהגט פסול ובנוב"י מהדו"ת סי' קי"ט כ' דאם לא כתב שם האבות כלל ג"כ אינו כשר אלא א"כ כבר ניתן ואפילו לא נישאת עדיין אבל לכתחילה בוודאי צריכין לכ' שם אבותיהם משום דבעי' מוכח מתוכו כמו שהאריך וביאר בב"ש סי' קל"ו סק"ד עיי"ש שהאריך וכ' דע"י שליח אפשר דאפילו בדיעבד פסול. ולי צ"ע אם יש להמגרש ב' שמות וכינויים אם י"ל דחשיב כאלו פי' וחשיב מוכח מתוכו כשם דאמרי' בב' יוסף ב"ש. ואפשר דגם שם האשה מועיל להחשב למוכח מתוכו דהרי שני שמות דהיינו אם נכתב בשטר יוסף ב"ש לא חיישינן לב' יוסף ב"ש משום דלא חיישינן שיתרמה שם האב ושם הבן שיהי' גם באחר כן כל זמן שלא הוחזקו ה"נ לא חיישינן שיתרמה שם הבעל והאשה באחר ג"כ כן ואם כן הוי מוכח מתוכו:

ועכ"פ אם כבר ניתן הגט ולא נכתבו שם האבות כלל אנן קי"ל דכשר לפי שאנו קי"ל דעדי מסירה כרתי כר"א ואם שינה שם האב לדעת הנוב"י הנ"ל ג"כ אפשר לפוסלו משום דאינו מוכח מתוכו והב"ש בס"ק י"ז כתב דאם לא כתב כלל כשר ואם שינה פסול הוא משום דחיישינן ללעז שיאמרו דאין זה המגרש וע"כ הא דצריך הטעם הזה הוא דמיירי דהמגרש החזיק לאב שם אחר ונודע מי הוא לכך כ' דפסול משום לעז וכ"כ בס' ג"פ סי' קכ"ט בס"ק מ"ג הנ"ל דאפילו אם החזיק עצמו לקרוא לתורה בשם ההוא ששינה פסול והביא בשם תשובת הרא"ש כלל י"ז סי' י"ב דאין יכול לשנות שם אביו אף דשמו יכול לשנות כדאמרי' ג' דברים מבטלין כו' אבל שם אביו בוודאי א"י לשנות:

ומטעם זה ג"כ נראה מה שכ' מעלתו דנחשב שם אביו בנשתקע לא נראה לי דכשם שא"א לבן לשנות כך א"א לבן להשתקע שם אביו השם שהי' לאביו הוא נשאר לו אע"ג שהבנים אינם קוראים על שם ההוא כנ"ל. וא"כ בנידון הנ"ל צריכין אנו לדון אי נחשב זה שכ' רק שם אחד מאביו קלונימוס ושם האחר לא כתב אי הוי כלא כ' כלל או דהוי כשינוי דאם הוי כלא כ' כלל כשר. אבל אם נאמר דהוי כשינוי הרי פסול:

ומצד הסברא הי' נראה לומר דהוי כאלו לא כ' והוי מוכח מתוכו שהרי שם אחד של אביו כתב וגם ללעז ליכא למיחוש כולי האי דהרי קי"ל באהע"ז סי' קכ"ט סעי' א' ברמ"א דאפילו במגרש עצמו אם לא כתב אלא שם הטפל כשר אך דהב"ש שם בס"ק ג' השיג על זה אבל בשם העיקר גם הב"ש וגם שאר האחרוני' מכשירין ועכר"ח משום דבכה"ג אין לחוש ללעז וא"כ כ"ש בשם אביו. אלא דאפילו אם נימא דחשיב כשינוי השם. ונימא דהרמ"א וב"ש מיירי דרובא קרו לי' באותו השם שנכתב בהגט ומיעוטא קורין בשם אחר ואין חשש אלא משום דלא כתבו לו כל השמות ובזה הוא דהכשירו הם. משא"כ אדם שנקרא בב' שמות דאפשר לומר דהב' שמות הוי כחד שם וכמו שהובא בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"ד דאם נקרא בב' שמות. תרווייהו הוי כחד שם וקי"ל דצריך לכתוב אותן בחד שיטה ואם כותב רק אחד מהשמות הוי כשם חדש אלא דהפ"ת הקשה שם ע"ז ואני כתבתי בזה במקום אחר (עיין לקמן תשובה קכ"ו) לישב וא"כ לפי"ז י"ל דהוי כשינוי השם יש לדון עדיין אם הוא כשר:

ולפי הנראה אם המגרש נקרא בב' שמות ביחד כגון משה אהרן וכ' בגט רק שם אחד משה או אהרן לחודא הוי כשינוי השם וא"כ ה"נ גט זה בנ"ד פסול. אמנם לפי ענ"ד נראה דבשם אביו כה"ג כשר דהרי הט"ג בליקוטי שמות אות ב' כ' דמי שיש לו ב' שמות ביחד והעולם קורין אותו רק בחד הוי כקיצור השם עיי"ש ונהי דהגאון נ"י מסאנ"ז נ"י בספרו דברי חיים חולק עליו שם אפי"ה לפי הנראה לפי מנהגו של עולם דמי שיש לו ב' שמות יחד קוראין אותו בשם אחד אע"ג שיודעין שיש לו ב' שמות ואינם רוצים ואין כוונתם לשנות שמו אלא למינקט בקצרה ניחא להו ומקצרין שמו (עיין לעיל סי' ק"ז ולקמן סי' קכ"ו) ובמקו"א כתבתי ראיות לזה. ובוודאי במגרש עצמו אם כ' רק שם הקיצור פסול וגרע משם הטפל ועיין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ"ח ובליקוטי שמות של הט"ג אות ט"ו:

אבל כל זה במגרש עצמו אבל באבותיהם דמדינא א"צ לכותבן אלא שכ' הב"ש הנ"ל דלכך השינוי בהם פסול משום דיש לחוש ללעז העולם וא"כ בכה"ג אם כ' שם אחד מהם שוב אין לחוש ללעז שהרי העולה רגילין לקצר השם ולקרות למי שיש לו ב' שמות רק בשם א' וא"כ אין כאן חשש לעז ולכך אפשר לומר דבאבות כה"ג כשר. ואדרבה בזה מדוייק לשון המשנה שדקדקו הראשונים והובא בס' גט פשוט סי' קכ"ט אות מ"ג בשם בעל העיטור שדקדק דלמה תנן במתני' שינה שמו ושמה ואמאי לא תנא ג"כ דשינה בשם האבות דפסול וכן יש לדקדק במתני' דהכותב טופסי גיטין דתנא דצריך להניח מקום שם האיש והאשה ולמה לא תנא ג"כ שם אבותיהם:

ולהנ"ל א"ש דיש חילוק בין שנוי שמם לשינוי בשם אבותיהם וכדלעיל דבשם אבותיהם. סגי אפילו בקיצור השם. וכן נראה מהאי טעמא דשם אבותיהם אינו בכלל תורף הגט ואין לשמה מעכב בהם דלא בעי' למיכתבינהו אלא להיכירא ולכך אין קפידא אם לא שייר בטופס מקום לשם אבותיהם. וכן הוא מסודר בסדר הגט של מהר"מ במה דמצווין את הסופר ואת העדי' לכתוב לשמו ולשמם ואין מזכירין גם שם אבותיהם. וכוונה זו יש לכוון בדברי בעל העיטור שהביא בג"פ הנ"ל דמעיקרא התחיל בעל העיטור וכ' דא"צ לכתוב כלל שם האבות ואע"ג דהיו רגילין לכתוב כדמוכח בכמה דוכתי שהיו כותבין גם שם האבות מ"מ אין להם דמיון לשם המגרש והמגורשת ולכך נקט במתני' רק שינה שמו ושמה כנ"ל:

ועוד נ"ל מטעם אחר דהגט הזה כשר דהנה בס' ג"פ שם ס"ק נ' הביא דהא דאם שינה שם האבות פסול היינו דווקא אם וודאי שינה אבל אם יש ספק אם שינה אפילו למאן דס"ל דתצא אם שינה בכה"ג לא תצא. ולי נראה כוונתו דאין הטעם משום דהוי ספק ומספק לא תצא אלא משום דבכה"ג דהוי ספק אין כאן חשש כלל ואין כאן שום פסול דהא אמרי' בנדרי' דף י"ח דלא נחית אינש לספיקא ואפילו למ"ד דנחית אינש נפשי' לספיקא אבל היכא דהספק חמיר מהוודאי בוודאי לא נחית אינש נפשי' לספיקא:

ובנידון שלפנינו נראה דספיקא חמיר מוודאי דעל שם הוודאי סגי בגט אחד אבל אם ניחוש לספק צריכין לכתוב הרבה גיטין דלא מבעי' לעדות הזקן שהעיד ואמר שיודע שהי' לו ב' שמות ואינו יודע איזהו שמות הי' לו בוודאי אין יכולין לכתוב כלל. אלא דאפילו למה שאמר הבן שיודע שנקרא גם בשם אבא מכל מקום עדיין לא נודע האיך נקרא לתורה אם בשם קלונימוס אברהם ובכינוי קלמן אבא או אבא קלמן כו' והיו צריכין לכתוב כמה גיטין וא"כ ספיקא חמיר מהוודאי בכה"ג וודאי לא נחית נפשי' לספיקא וא"כ ליכא לעז כלל משום דהכל יודעין דלא נחית אינש נפשי' לספיקא וכותבין רק שם הוודאי. וזה אפשר טעמו של מהריב"ל המובא בס' ג"פ הנ"ל:

ולכן נראה לפי ענ"ד דבדיעבד דכבר ניתן וגם קשה לצאת כל הספיקות אפילו אם נכתוב גט מחדש. ע"כ לפי ענ"ד יש להכשיר בגט הזה אם יסכימו עמי בעלי הוראה. וגדולה מזו התיר בס' אנשי שם להגאון מו"ה שלמה קלוגר זצלה"ה בהרבה תשובות שם וכ' באם הי' השינוי בשם שעלה בו לתורה אין קפידא כל כך שאין אדם נקרא וניכר בשם שעולה בו לתורה עיי"ש בסי' קע"ד וסי' קע"ה. וגם כיון שהחזיק עצמו בשמו לקרוא עצמו לתורה בשם בן קלונימוס לדעתי דאפילו לדעת הפוסקי' דא"י לשנות שם אביו אבל זה יכול לעשות להחזיק עצמו להקרא על שם אחד מב' שמות שיש לאביו וא"כ לא מקרי כה"ג שינוי השם כן נראה לפי ענ"ד ואחתום בברכה דברי ידידו הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה