מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה קיט
בעזה"י חוסט אור ליום ב' פ' נח תרל"ו לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט לידידי הרב הגדול המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' נפתלי סופר אבדק"ק פעטשי ניידארף יע"א:
מכתבו קבלתי בחוה"מ העבר וביקש ממני לחוות דעתי במעשה שבא לידו באשה שבאה להתגרש מבעלה והיתה נקראת בפי רוב העולם בשם צארטיל אבל אמה קראה אותה צארטיל נעכא ויש היו קורין אותה צארטיל נעכא וכ' שני גיטין בגט הראשון צארטיל לחודא ובשני צארטיל נעכא אלא שבגט הראשון חתם אחד מן העדים אות אחד משמו חוץ לשיטה וכתבו גט אחר אלא שמעלתו ביקש ממני חוות דעתי לדינא אם הי' צריך גט אחר דאע"ג דבסי' קכ"ה באהע"ז סעי' י"א פסקינין דאם יצא אות אחת חוץ לשיטה אין הגט כשר מ"מ דילמא גבי עדים קיל טפי ולא הי' צריך ליתן גט אחר. עוד אירע לו כי בגט השני לא הי' שיטה אחת מעורה וסידרו הב"ד הגט ההוא ונתנו הבעל ליד האשה בלי ידיעת מעלתו ואין שם מקום עיגון ולזאת ביקש ממני חוות דעתי:
והנה בגוף הגט אם יוצא אות אחת חוץ לשיטה קי"ל דהגט הוא פסול אלא א"כ הוא במקום עיגון וברמ"א סי' קכ"ה משמע דהיינו דווקא במקום רחוק ואין שיירות מצויות. וברדב"ז סי' ש"מ כ' דאפילו במקום קרוב יש לחוש לעיגון. והבית מאיר חולק עליו שם וס"ל לדינא דדווקא במקום שיש לחוש לעיגון ממש. ומ"מ הב"ש שם בס"ק י"ט כתב דמוכח מדברי הב"י והד"מ דבכל הסימן ההוא במקום שהתירו במקום עיגון דהה"ד אם כבר נתנו הגט להאשה הוי כמו עיגון וכשר וא"כ אם יצא אות אחת דמותר במקום עיגון הה"ד אם כבר ניתן דא"צ גט אחר וכן אם לא הי' מעורה דקי"ל שם בסעי' י"ח דפסול אם לא במקום עיגון ג"כ אם כבר ניתן דכשר ואינו צריך לחזור וליתן לה גט אחר. וכ"כ בספר בריכת המים בסדר הגט סוף אות צ"ד דאם כבר ניתן יש להורות להלכה למעשה אם לא הי' מעורה להכשיר וכן מצינו בכמה דוכתי דאם כבר ניתן הוי כמו שעת הדחק:
מיהו בפתחי תשובה בסי' קכ"ה אות ל"ד דייק מלשון הנוב"י ומתשובת שיבת ציון דדווקא במקום עיגון מותר אם אינו מעורה. ואפשר שאם ראה הנוב"י דברי הבריכת המים שהוא ממהר"מ בעל סדר הגט דזכה דהעולם עושין כדבריו גם הוא לא הי' מחמיר. ועכ"פ בנידון דמעלתו שבלא"ה ניתן ב' גיטין ובגט השני אתרמי דלא הי' מעורה קצת נראה דלכ"ע אם כבר ניתן הגט דכשר כיון שמדינא כשר בגט הראשון בדיעבד:
כל זה כתבתי בגוף הגט אבל בעדים בוודאי נהי דקי"ל בסי' ק"ל דלכתחילה יש להחמיר בעדים כל מה דמחמרינן בגוף הגט היינו דווקא לכתחילה אבל בדיעבד לא מחמרינן בעדים בכמה דברים כמו דמחמרי' בגוף הגט וכמ"ש בס' בריכת המים בסדר הגט אות קס"ד וקס"ה וכמ"ש באם חתם העד אות אחת חוץ לשיטה דאפילו בגט עצמו כתבו הפוסקים דרק חומרא בעלמא הוא או משום דנקרא ספר או משום דחיישינן דהאשה תזייף כמ"ש בס' ג"פ שם. וכל זה לא שייך בעדים דהרי העדים לא נקראו ספר. דזה ספר תולדת אדם כ' דמרומז בזה י"ב שיטין וא"כ אין העדים בכלל. ומצד זיוף אין לחוש דגדולה מזו כ' הב"ש סוסי' קכ"ה ס"ק י"א בשם הטו"ז דרשאין לכתוב אות אחת מן העדים על המחק אע"ג דבמחק יש לחוש לזיוף ועכר"ח דבעדים לא חיישינן דלא חציף לזיופי:
ובס' פ"ת בשם גט מקושר כ' בשם הפוסקים דגבי טופס יש להקל אם אות אחת יוצאת חוץ לשיטה. ואם כן בעדים דקי"ל דאפילו חתם רק על שם אביו בן יעקב עד ולא חתם שמו כלל כשר כדקי"ל בסי' ק"ל וא"כ יש לדמות זה לטופס דכשר אם יצא אות אחת חוץ לשיטה וכיון דלא אישתמיט אחד מן הפוסקי' לומר דדין זה דלא יצא חוץ לשיטה מעכב גם בעדים אלא דכתבו דלכתחילה יש ליזהר בעדים בכל מה שנזהרין בגוף הגט משמע דס"ל דבעדים בכה"ג כשר וכ"ש אם כבר ניתן כן נראה לפי ענ"ד והנני חותם בברכה המשולשת דברי ידידו הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע.