מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה קג
שיל"ת יו"ד אייר תר"ב לפ"ק. יתענג על רוב שלום מעתה ועד עולם הרב המאוה"ג כו' מוה' ישראל דוד ני' אב"ד ור"מ דק"ק פעזונג יע"א:
בש"ק העבר קבלתי מכתב קדשו ובתוכו נאמר פלפול מענין גט אשה שהמגרשית אינה יודעת משם אביה כי אם השם החול אייזק ליב הלוי ואייזק הוא מכונה או ליצחק או לשלתואל ולאהרן ושם ליב הוא הכינוי או מיהודא או מארי' ועתה מסופק מע"כ האיך לכתוב הך גיטא והנה אם יכתבו רק בת אייזק ליב הלוי פשיטא דכשר בדיעבד דהרי קי"ל אם כ' חניכתו וחניכתה דכשר וכל הפלפול הוא רק איך לעשות לכתחילה והנה יש בזה ג' אופנים א) לכתוב רק בת אייזק ליב הלוי. ב) לכתוב ששה גיטין כדי לצאת כל החששות ג) לסמוך על רובא דעלמא וברוב הוי אייזק כינוי ליצחק וליב הוי כינוי ליהודה ועל כלם אענה חלקי בעזהי"ת:
הנה לפי ענ"ד הנכון לכתוב לכתחילה רק בת אייזק ליב הלוי ומעלתו כ' דאין ראי' מתה"ד סי' רל"ה דכ' בשם חזקיה דלא גרע מחניכתו וכשר לכתחילה דהתם שאני דקרוב לשם וכתי' הב' בתוס' גיטין ובאמת כדבריו כן הוא דהרי מבואר בפסקי מהרא"י סי' רנ"א בהדיא דסובר כתי' הב' להקל היכא דקרוב לשם אבל מ"מ נראה דכ"ש היכא דהחניכה ידועה ומפורסמת דמודה לתי' הראשון דהנה הרשב"א בחידושיו והרא"ש והטור מתירין לכתחילה לכתוב החניכה הידוע והמפורסמת והב"י כ' דס"ל לעיקר כתי' הראשון והב"ש בסי' קכ"ט סק"א ובטו"ז ס"ק ב' הביאו בשם הדרישה כן דגם הרמב"ם סובר דמותר בכה"ג אפילו לכתחילה והב"ש פסק כוותי' בס"ק ל"ה אמנם הט"ז שם תמה עליהם דאיך אפשר לומר דהרמב"ם סובר כן והרמב"ם מיירי בחניכה שאינו ידוע א"כ מדוע כשר הא בשם התפל פוסל אפילו בדיעבד:
ולפי ענ"ד אי משום הא לא ארי' דהנה לכאורה קשה האיך אפשר לומר דכשר אפילו להרמב"ם לכתחילה. הא הרמב"ם פוסק אפילו בשם עיקר ורגיל וידוע אם יש לו עוד שם צריך לכתוב לכתחילה וכל שום. וצ"ל או דכוונתו בחנוכה ידוע דכשר לכתחילה אם כותב וכל שום ולא משמע כן בב"ש סקל"ה אלא נראה הטעם כמ"ש המהרי"ק בשורש פ"ו והובא בב"י בסי' קכ"ט בקצרה דאם החניכה הוא ידוע שאין שום אדם נקרא כן בשם זה בלבד דוגמת שמות חול המצויין בינינו שידוע שכל אדם שיש לו שם החול יש לו מלבד זה שם הקודש לכך א"צ לכתוב וכל שום כו' שהרי ממילא ידוע שיש לו עוד שם ואין כאן חשש לעז וכיון שכן מתיר שפיר לכתחילה בחניכה ידוע ומפורסמת אפילו בלא וכל שום (ובזה מסולק נמי מה שמסתפק מעלתו דיש לחוש לכתוב דמתקרי אייזק ליב. או המכונה אייזק ליב כדי לגלות שיש לו עוד שם וכעין שכ' המהרי"ט בשם אבגל"י לכתוב דמתקריא אבגלי וע"ז פלפל הא כאן א"א לכתוב בת דמתקריא או בת המכונה משום דאפשר למטעי דקאי על שמה דהיא נקראת כן ובת פירושו כמו בת אל נכר ובאמת אין אנו צריכין לכל זה ומטעם הנ"ל דידוע הוא כל ששמו אייזק ליב בוודאי יש לו עוד שם הקודש וכסברת מהרי"ק:
ובאמת לפי זה תמוה לי על פסק הבית שמואל בסקל"ה שם שכ' להתיר אם נשתקע שם אחד מטעם חניכה ידוע ולהנ"ל כיון דאנן לא כתבינין וכל שום א"כ כיון דמהחניכה ההוא אינו מוכרח שמלבד השם הזה שנקרא בו יש לו עוד שם אחר א"כ מנ"ל להתיר לכתחילה וצ"ע. ועכ"פ לפי האמור יש לישב קושית הטו"ז דלעולם דהרמב"ם מיירי בחניכה שאינה מפורסמת ולא קשה מ"ש משם טפל דפוסל דשאני בשם טפל דאיך יעשה דאם יכתוב על שם העיקר וכל שום עושה העיקר טפל והטפל עיקר לא לכתוב וכל שום אם יחסיר שם העיקר יסברו כי שמו זה הוא עיקר ואין לו רק שם זה לבד משא"כ בחניכה כצ"ל דממילא נודע שיש לו עוד שם שפיר מכשיר בדיעבד וא"כ שפיר י"ל כדעת הדרישה דגם הרמב"ם מודה:
ועוד נראה בנ"ד דהוא בשם אביה דלכ"ע מותר לכתוב לכתחילה כן דהנה הקשו על הרמב"ם למה לא פסק כנקיי הדעת שבירושלים שהיו עושין כן לכתחילה ובס' גט פשוט שם בסי' הנ"ל הוכיח מהרמב"ם בפי' המשנה דגורס כגי' בה"ג. ונראה שי"ל דהא דאוסר הרמב"ם לכתוב שם חניכה ולפי הנ"ל אפילו אם ממילא נשמע דיש לו עוד שם אחר אפיה לא פלוג רבנן בתקנתן כיון דהתקין ר"ג שיכתוב וכל שום אפילו בכה"ג התקין וכל זה לאחר התקנה אבל נקיי הדעת שהיו עושין כן ס"ל להרמב"ם דזה הי' קודם התקנה שהתקין ר"ג לכתוב וכל שום וממילא לדידן לא ס"ל כוותיי' בזה ועכ"פ כיון דטעמי' דהרמב"ם משום וכל שום, א"כ בשם אבי המגרש והמגורשת דפסק מהרי"ק בסי' ק"ו דלא לכתוב הכינויים והובא כן בב"י. א"כ י"ל הה"ד בהיפוך בכינוי ידוע ומפורסם מותר לכתחילה שהרי הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סכ"ז כ' דשם אביהם הוא רק לסימנא משום ב' יוסף ב"ש והא דכ' הרא"ש בתשובה והובא בטור דאם כ' בשם. אביה הכינוי כשר משמע דווקא בדיעבד כ' הב"ח שם דשם מיירי בכינוי שאינו ידוע ומפורסם והו"א דחיישינן לשינוי השם קמ"ל דאעפי"כ כשר בדיעבד:
ועתה נבוא לעיין באופן השני. והנראה אפילו נימא דלכתחילה לא סגי בכינוי אפילו ידוע מ"מ כל כה"ג לכתוב ששה גיטין חשיב כמו דיעבד וכמ"ש מהרא"י בכתביו סי' קצ"ז דכל שאינו אפשר אלא בטורח חשיב כמו דיעבד. ותו דאפילו בששה גיטין לא סגי לפי ענ"ד דיש להסתפק בהני עוברי אורח ארחי ופרחי אפשר לעולם לא עלה לתורה ולא חתם בשם הקודש ואפשר דאצל אביה בעצמה נשתקע שם הקודש והדבר ספק אצלי אם בכה"ג צריך לכתוב השם הקודש מקודם וכעין דאיתא שם בסי' קכ"ז סעיף י"ח. ותו דהא אנן כתבינן לכתחילה גם בשם אביה כל השמות והכנויים כדי לסמן טפי ולהיות מוכח מתוכו טפי לחוש לדר"מ דע"ח כרתי דמשום לעז כבר אמרנו דבחניכה לבד אין כאן עוד לעז כמ"ש המהרי"ק בסי' פ"ו הנ"ל אלא וודאי דאנו עושין זה מטעם כדי שיהא מוכח מתוכו טפי. וכל זה אם אנו יודעין השמות:
אבל כאן בנ"ד שאין אנו יודעין השמות רק מכח החניכה ממילא אנו יודעין שיש לו גם שמות הקודש א"כ ממנ"פ אם אנו צריכין לכתוב שם אביה כדי להיות מוכח מתוכו א"כ צריכין העדים לחתום ולהעיד על זה כדמוכח מדברי הרא"ש בפרק הזורק סי' ט' והרי אין העדים יודעין אלא מן החניכה ומכח החניכה הם מכריחין על השמות שיש להם בקודש וא"כ שוב אין כאן עדות אלא על החניכה וא"כ מה יוסף ומה יתן לכתוב השמות שאינם נודעים לנו רק מן החניכה ועיי' בנוב"י מהד"ת סי' קי"ג:
והנה עתה נעיין באופן השלישי שכ' מעלתו ני' דלכאורה י"ל דאזלינן בתר הרוב וכיון דרוב השמות אייזק הוא כינוי ליצחק אזלי' אחר הרוב הנה במקום שיש איסור חזקת א"א לא אזלינן בתר רוב. ותו דכל כה"ג לא אזלינן בתר רובא וכמ"ש הרמב"ם בפ"ט מה' נדרים דין ד' וה' היכא דרוב קורין כך ומקצת כך והוי ספק נדרים והלח"מ שם הסביר וגם דבריו צריכין פירוש מיהו באמת קשה על הרמב"ם מב"ק ריש פרק המניח דאמרי' היכא דרובא קרו לכדא כדא כו' דאזלינן בתר רוב אי לאו משום דבממון לא אזלינן בתר רובא ועכ"פ מוכח דגם בכה"ג אזלינן בתר רובא וצ"ע:
ואפשר דשם בנדרים דלא אזלינן בתר רובא מטעם דשיל"מ אתאי' עלה לדעת המג"א בסי' תקי"ג דאפילו לא אתחזק איסורא כאן אזלינן בתרי' (מגומגם) וגם אפשר שם יש לדון מטעם קבוע עיין בפרמ"ג בסי' ק"י שם בשפתי דעת סקי"ד באפילו רק אחד יודע כו'.
ואין להביא ראי' מדברי הפוסקים והוא מתה"ד סי' רל"ג שכ' לכתוב אליהו משום דרוב אליהו בכתוב הם מלא א"כ משמע דגם בכה"ג אזלינן בתר רובא. זה ליתא דהתם שאני דידעי' שמו אלי' ע"ז אמרי' כיון דרובא נקראים כך. כן ראוי לכתוב ואפילו הוי מיעוטא כיון דראוי כך אזלינן בתרי' כעין שאמרו בפ"ד דפאה מ"א לזה שומעין שאמר כהלכה וכ"ש כאן ממנ"פ בדיעבד פשיטא דכשר ורק על לכתחילה אנו דנין ולכתחילה היכא דאפשר לברר לא סמכי' נמי על רוב ואי חשבי' זה לדיעבד א"כ בלא"ה כשר בחניכה:
ומכל הנ"ל נראה לי לכתוב רק החניכה בת אייזק ליב הלוי להלכה ולא למעשה עד אם יסכימו עמי הורים ומורים וכן נעשה מעשה בהסכמת מורי הוראות. ושוב מצאתי בכתבי אדמ"ו מרן הגאון חת"ס זצ"ל כי בשנת תקס"ט בשעת רעש מלחמה הי' מעשה כזה ממש בפרעשבורג ועשו ג"כ הלכה למעשה לכתוב בת אייזיק כנ"ל: