אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה קב

תשובה קא

עוד להנ"ל.

ומה ששאל מעלתו ני' להודיע דעתו אם אירע דצריכין להשהות המת ואין רשאין לקבור אותו ביום המיתה עפ"י פקודת השרים איך ינהגו האבלים ביום המיתה בענין תפילה ותפילין ושאר מצות אם דינם כאוננים. הנה דבר זה כבר מבואר בנוב"י מהדו"ת חלק יו"ד סי' רי"א דלהמג"א סי' תקמ"ח אינו פטור ממצות אבל הוא חולק עליו שם יעויי"ש באריכות והובא שם גם בדגול מרבבה בסי' תקמ"ח בקצרה ובס' לשון חכמים לא ראה דברי הנוב"י וכ' דיש לחלק בין יום אד דמיירי בי' המג"א לפקודת המלכות. אבל בנוב"י ביאר דבריו שכ' בדגול מרבבה ושאין חילוק. ולכאורה דברי הנוב"י סותרין למאי שכ' בנוב"י בחאו"ח סי' כ"ז שכ' שם דהא דכה"ג ונזיר צריך לשחוט פסחו ולמול בנו הוא משום דאין רשאי לטמא את עצמו. וקשה הא עדיין צריך ליטרוח לעשות תכריכין וכן מבואר בהדיא בירושלמי בריש פרק מי שמתו ומבואר דאונן פטור מכל המצוות משום טרדת ארון ותכריכין וע"כ לא מסתפק לן אלא כאן בפקודת המלך והשרים כיון דהיום ארוכה לקברו כי עד למחר יש שהות הרבה לעשות ארון ותכריכין לכך אפשר לומר דחייב בכה"ג במצוות אבל כה"ג ונזיר דנהי דאינו רשאי לטמא עצמו אבל הרי מצוה עליו שישתדל ע"י אחרים לקברו מיד והוא מוטרד לעשות ארון ותכריכין לכ"ע הוי אונן ובמקום אחר הארכתי בענין הזה (ועיין בחיו"ד סי' ש"מ) ובכאן לא באתי אלא לכתוב להודיע דעתי שכן שמעתי מאת מרן הגאון זצ"ל בעל חת"ס דנראה דביום הראשון חייב במצות:

וכל זה לענין שאר מצות אבל לענין תפילין דהוא פטור ביום הראשון אין הטעם רק מפני שהוא אונן אלא דאית לן ילפותא דאסור בתפילין משום דתפילין נקראים פאר וכתיב ואחריתה כיום מר וכיון דהוא יום מר ומעולל בעפר קרנו אין רשאי להניח תפילין ואפילו לאחר הקבורה וכן מבואר בירושלמי בריש פ' מי שמתו דפריך על מתני' דמי שמתו מוטל לפניו דפטור מן התפלה ומן התפילין והקשה דלר"י בלא"ה אסור להניח תפילין אפילו ביום השני דלר"י אבל אסור אפילו ביום השני עיי"ש ולכן נראה בוודאי דאפילו בכה"ג דאינו רשאי לקבור באותו יום מ"מ בתפילין אסור דעיקר מרירות ביום המיתה וכדאיתא בזבחים דף צ"ט ע"ב דאסור באכילת קדשים וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מה' ביאת מקדש:

ונראה לי ראי' מדברי המג"א בסי' תרצ"ו שכ' שם דבפורים אע"ג דמצות קריאת מגילה קדים וחייב במצות כיון דא"י לקברו אז. מ"מ בתפילין אסור וצריך טעם על זה וע"כ דהטעם כדלעיל דתפילין אינם אסורים לו רק משום דטריד לקברו ורק משום הכתוב ואחריתה כיום מר ואפילו לדעת האלי' רבא דפליג שם עלי' דהמג"א הוא רק כמ"ש שם כיון דהוא יום שמחה לא מקרי מעולל בעפר קרנו וצריך לאתיובי' דעתי' ואין לחוש להיסח דעת וכמו דקי"ל באו"ח בסי' תקמ"ח בה' חוה"מ שצריך להניח תפילין אבל נידון שלנו אם כי אינו יכול לקברו מ"מ יום מר הוא לו ואפילו ביום שמיני ביו"ד סי' שפ"ח קיי"ל דאינו מניח. ומצאתי כן בס' לשון חכמים שכ' כן בקצרה ולא כ' טעם בזה ועל כרחך דהטעם כנ"ל. וביום קבורה שאינו יום המיתה הביא הדוגמ"ר ביו"ד סי' שפ"ח בשם מהריט"ץ דחייב בתפילין וכן הביא הא"ר דברי מהריט"ץ בסי' ל"ח. והם השיגו על המהריט"ץ ביום השמיעה ומכל מקום מהטעמים הנ"ל נראה דאין להניח תפילין בנידון הנ"ל וכבר הארכתי במקו"א בענין הנ"ל (עיין חיו"ד סי' ש"מ) ועכשיו לא באתי אלא להודיעו דעתי בקצרה ויהא בילע המות לנצח וששון ושמחה ישיגו אנחנו וכל עם בני ישראל דברי הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה