מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה צט
בעזה"י חוסט עש"ק פ' בלק תרל"ה לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט לאהובי חתני הרב המאוה"ג המופלג כש"ת מוהר"ר יעקב פראגיר נ"י האבדק"ק אדא יע"א.
מכתבך קבלתי וע"ד אשר שאלת ממני שרצונך לקבוע בעירך שיסדרו שם גיטין וכתבת כמה אמתלאות וטעמים מה שמכריחך לזה וגם שאלת וחקרת כמ"ש הגאון מרן ז"ל בחת"ס באהע"ז ח"ב סי' ל"ו הטעם למה לא נתנו שם עד עתה גיטין ושמעת מאת הרב המאוה"ג שהי' שם מכבר שיש חשש מצד שבזמן העבר הי' שם העיר ההיא אסטראווא וגם יש ספק דנהי דהעיר ההיא נקרא אצל השרים והגוים הדרים שם אדא אלא שבע"פ קורין אותה בחטיפה אדע כאלו הי' נכתב ע' בסופו ושם הראשון כבר נשתקע ואין שום אדם קורא בשם ההוא ורק לפעמים נמצא על איזה בהמה המארק של אוסטרווא ולזאת אתה מסופק אם לכתוב שם אוסטרווא או לא גם אם יש לכתוב אדא דמתקרי אדע או בהיפוך (ובאמת אפילו אם נימא דנקרא אדע לא ידענו עדיין אם לכתוב ע' בסוף או יו"ד לבסוף דהע' מורה על סגו"ל שנאמר בדיוק יותר או בי' בסוף דלפעמים מורה על ציירי עיין בסדר שמות נשים ב"ש באות פ'):
והנה בוודאי כבר כ' החת"ס דאי אפשר לעמוד בתקנות הנוב"י שלא ליתן גט בשום פעם במקום שלא נתנו מכבר וגם פה עירינו לא נתנו גט אלא בכפר הסמוך עד שתיקן הגאון המנוח מו"ה מנחם א"ש זצלה"ה שהי' מקדם אבדפק"ק ני' והאמת בכל מקום שרוצין לחדש לסדר שם גט צריך מתינות גדולה ועיון וחקירה רבה לחקור אחר שורש כל השמות והנהרות אם הם בתוך שבעים אמה ושיריים או רחוקים יותר דאז בעי' סיפוקי העיר מהם וגם אם יש לנהרות שמות משתנים כי נהר אחד לפעמים נשתנה שמו בעיר זו מבעיר אחרת וגם אם שם הנהר היא בלשון נקיבה או בלשון זכר דנהי דהנוב"י כ' דבנהר לעולם כותבין דמתקרי דנהר לשון זכר כבר הסכים מרן הגאון זצ"ל ובטיב גיטין בשם נהרות הסכים עמו דאם שם הנהר לשון נקבה כמו די דונאי כותבין דמתקריא ובפ"ת סי' קכ"ח כ' כלל ע"ז דאם הוסיף בשווא וחטיף שהוא לשון זכר ולפי ענ"ד אין הכלל הזה אמיתי שגם בשמות שסופם בשווא וחטיף נקראים בשם נקבה והכלל דצ"ע וחקירה רבה על כל הענינים הנצרכים לזה. (ולפי הנראה מסדר הגט אות קי"א כ' ג"כ הנוסחא כמ"ש הנוב"י דמתקרי ולפי הנראה מדברי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל המובא בטי"ג בשמות הנהרות לפי מ"ש שם באות ל' נראה ג"כ דדמתקרי כשר לעולם וקאי על הנהר שהיא לשון זכר אלא שאם שם הפרטיי של הנהר הוא בלשון כגון טינא דמתקרי דונאי שפיר יוכל לכתוב דמתקריא דקאי על שם הפרטיי שהוא בלשון נקיבה כנ"ל):
ובגוף הדין נראה דלענין שם האיש והאשה קיי"ל באהע"ז בסי' קכ"ט דהשם שעולין בו לתורה או השם שחותם עצמו הוא יותר עיקר מהשם שקורין בני אדם אותו והג"פ פלפל שם אם שם החתימה יותר עיקר מן שם שעולה בו לתורה או שניהם שווין ונ"ל דהה"ד בשם העיר כיון דהיהודים בשטרות ובכתובות כותבין שם אדא בשני אלפי"ן הוא העיקר דהיא שם היהודים וגם של נכרים וגם שבע"פ קורין אותו בלשון דמשתמע אדע בסגול הרי נראה מדלעיל דשם הכתובה הוא העיקר מדדייקינין בה טפי והשם שקורין בע"פ אין אדם מקפיד עליו וקורין אותו רק בחטיפה ובקיצור. ובלא"ה נראה דאפילו שם שקורין בע"פ אינו מכריח שהיא נקראת בע' ואפילו שם של רב אדא הנזכר בגמרא נקרא בפי כל כאלו נכתב בע' בסוף שאין מרגישין הפתח תחת הא' בדיוק וגם הסגול אין מרגישין בדיוק והוי לישנא המשתמע בב' אנפין או בפתח שאינה נמשכת או בע' שאינה נדחקת:
וראי' ברורה נראה לי בזה מדברי מהר"מ בסדר הגט אות ק"ט שכ' דלכך כותבין בפוזנא בפוזנין דמתקרי פוזנא ואע"ג דכל ישראל קורין אותו בשם פוזנא מ"מ כיון דבשטרות כותבין פוזנין ועיי"ש בבריכת המים שהביא בשם הלבוש דאם לא כתב פוזנא אין לפסול משום דהוי רק כקיצור השם ומהר"מ השיג באם לא ניתן עדיין ועכ"פ מבואר מדבריו כי היכא דבשטרות כותבין ע"ד אחר מעט ממה שקורין אותו בע"פ והשמות קרובין זה לזה אלא שינוי מעט אין צריך לכתוב אלא השם שכותבין בשטרות ובכתובות וא"כ ה"נ:
וזה נראה טעמו של מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חאהע"ז סי' ל"ג בשם פאלאט"ע בע' דהוא לשון נלעג ואע"ג דנוב"י מהדו"ת סי' קט"ו כ' שאין טעם זה מכריע מה שאין היהודים בקיאין בלשון ודמ"מ אין לנו אלא השם שקורין היהודי' הוא העיקר לנו ואע"ג דהתה"ד בפסקים ובכתבים סי' קמ"ג כ' דאזלינין בתר צחות הלשון עיי"ש. וצריך לחלק להנוב"י בין עובדא דתה"ד לעובדא דידי' דיש שינוי אות משא"כ בעובדא דתה"ד. מיהו יותר נראה לי דעיקר טעמו של מרן הגאון זצ"ל הוא ג"כ כנ"ל דהלשון עצמו אינו מכריע אם בפתח או בסגול. ועכ"פ נראה בנ"ד דג"כ א"צ לכתוב בגט רק שם שכותבין בשטרות וכתובות להוציא מכל החששות אפשר למיעבד כמ"ש מרן גבי שם פאלאטע להכריז שלשים יום ערב ובוקר. איך יהי' עיקר השם מכאן ואילך כן נראה לפי ענ"ד:
ועל הספק השני אם כותבין שם שנשתקע הנה כ' מהר"מ סי' ק"י דאין לכתוב שם שנשתקע ואע"ג דבד"מ כ' דאין צריכין לכתוב מ"מ סידר הוא דאין לכתוב דנראה קצת כשינוי השם. מיהו בדיעבד אם כתב גם שם שנשתקע הסכים בבריכת המים דבדיעבד כשר. ומ"ש הנוב"י בסי' קי"ז בשם אויסטרלי"ץ והטיב גיטין בשם פראנקפורט דאע"ג דנשתקע כותבין אותו נראה ג"כ לי כמ"ש דהתם שאני כיון דכבר סידרו שם גיטין בשם ההוא. אבל במקום שכבר נשתקע ורוצין להתחיל לסדר גיטין שם נראה כמ"ש הסדר מהר"מ ובפרט אם מכריזין כמ"ש למעלה כנ"ל:
והנה בשם הנהר כבר כתבתי לעיל על עיקר שמה וגם לידע אם היא בתוך עיבורה ואם לאו צריך שיספיקו רוב יסיפוקי העיר וכמ"ש הכל בסדר מהר"מ סי' קי"א אלא על הא דכותבין מי מעינות יש לי ספק בגוף הדין דהנה בפ"ת בסי' קכ"ח ס"ק ל"א הביא בשם הגאון מהר"מ מבריסק דאם קובעין מחדש מקום לסדר בו גיטין יש לקבוע לכתוב במקום ועל מי מעינות לכתוב ועל מי בארות עיי"ש טעמו ונימוקו וגם הנוב"י פקפק על גוף הדין מה שכותבין מעינות על בארות שלנו וכמו שהביא שם בפ"ת:
ואנכי אמרתי דיש ראי' דגם הבארות נקראים מעינות דהרי בפ' חיי שרה כתיב ותרץ עוד אל הבאר וכן גבי הגר כתיב גבה אל עין המים וקראה אותו באר לחי רואי נראה דבאר ומעין אחד הוא. אלא שמהרי"ק בשורש נ"ו כ' דנהי דחדא נינהו מ"מ בלשון בני אדם הם חלוקים ומטעם זה כ' הפ"ת שם דכיון דהשינוי הוא רק בלשון בני אדם בדיעבד כשר אלא דקשה לי עפ"י מ"ש בספר התורה והמצוה (על ספר תורת כהנים מהגאון מו"ה מאיר ליבוש מלב"ם בפ' שמיני) על קרא אך מעין ובור מקוה מים שם באות קמ"ד כ' דעין המים ומעין תרתי נינהו דעין מקרי אם המים הוא בעומק אבל מעין נקרא דווקא אם נתפשט בחוץ עיי"ש ביתר ביאור:
וכן נראה לי מס' בריכת המים שביאר כן וא"כ מה"ת יש חילוק בין באר למעין וא"כ עמדה הקושיא איך אנו כותבין על בארות לשון מי מעינות. ובאמת מלשון הג"פ סוס"י קכ"ח לא נראה לי דסובר כחילוק הנ"ל ועכ"פ קשה למה הכניסו א"ע לדוחק ולכתוב תחת בארות מעיינות. ועוד קשה לי (וכן מצאתי שם בפ"ת) לפי מה שביארו הפוסקים ביו"ד סי' ר"א וביתר ביאור ראיתי בספר גידולי טהרה תשובה ב' דהרבה פעמים מי בארות הם מי תמצית הבאים לתוכם מן הנהרות הסמוכים וא"כ איך כותבין מעינות:
ולזה נראה לפי ענ"ד דקושיא חדא מתורצת בחברתה ולפי הנראה לי אע"ג דשכיחא מי בארות ממי התמצית מ"מ הרוב מהם הם מעיונות ונהי דהכל תליא במקום שהם אם הם סמוכים לנהר ואם האדמה רפוי' והרבה כללים נאמרו בס' גידולי טהרה הנ"ל ע"ז מ"מ לפי הנראה דרוב הפעמים במקום שאינם סמוכים לנהר הם מי מעיינות ולכאורה הי' ראי' לזה מתוספתא פ"ח דפרה דס"ל לרבנן שם דחופר מעין א"צ לברר. מיהו הגידולי טהרה שם כתב דרבנן מיירי לענין אם הם מכזבין. ובלא"ה התם לענין ליטהר אפילו הוי רוב איכ"ל סמוך מיעוטא לחזקה ועוד אפשר דחשבי' לי' כקבוע וכפלגא ופלגא וזה נראה דלא נקרא מעין אלא בהתגלותו ע"פ חוץ דאיך נקרא לו בשם פרטיי מעין אולי מי תמצית הוא ולכך לא נקרא שם בבירור שם מעין אלא אם נובע על שטח הארץ מלמטה שאז בוודאי הוא מעין כמו דנובע מלמטה וכמ"ש ג"כ בגידולי טהרה הנ"ל:
וכל זה אם נחליט על באר פרטיי לקרותו בשם מעין בעינין שיתגלה על פני הארץ אבל מ"מ ידעינן מצד דרך העולם שהרבה הם מעינות ונובעים מתחתיו ולכך נראה דשפיר כותבין מי מעינות דהרי קי"ל באהע"ז סי' קכ"א דאנו כותבין כל סיפוקי העיר וביניהם הם ג"כ סיפוקי מי מעינות ולהכי נראה שהנהיגו שלא לכתוב מי בארות שהרי מקצת מן הבארות הם מי תמצית הבאים מן הנהר וכבר כתבו דיתבא על נהר. ואיך יכפלו שוב על מי בארות והרמב"ן כ' בפ' תולדת שרועי גרר טענו לנו המים אע"ג דהיא הי' באר טענו שהמים באו מן הנהר של גרר ולכך במי בארות אינו מבורר שאינו מן הנהר ואיך יכתבו שניהם ולכך הנהיגו לכתוב רק מי מעינות דוודאי הרבה מהם מעינות ולכך אם כתבו שם הנהר ג"כ. א"ש המנהג דלא לכתוב עוד מי בארות אבל אי ליכא נהר הי' ראוי לכתוב על מי בארות ואפשר משום ל"פ לא חילקו (אבל בוודאי ראוי לכתוב בכה"ג מי בארות כמ"ש הנוב"י וכן האריך בזה מרן הגאון בחת"ס בחלק ב' לאהע"ז סי' ל' ועיין עוד בתשובת אמרי אש חאהע"ז סי' ע"א):
וגם עפ"י הרוב יש נהר דהרי כ' הב"ש בשם הד"מ דבמקום שאין ב' נהרות המנהג שאין מסדרין גט שם ונהי דלפי הנראה מדברי התשובות שאין קפידא בזה ובפרט אם כותבין מלבד הנהר גם מי מעינות דהוי ב' סימנים אבל אי ליכא נהר כלל מלבד שלפי הב"ש המנהג דאין מסדרין שם גט. עכ"פ אם מסדרין ראוי לכתוב מי בארות כמ"ש הנוב"י ועכ"פ בנידון שלך אם תרצה לקבוע במקומך לסדר שם גיטין צריך עיון וחקירה רבה בכל הענינים וגם. אם יסכימו שני רבנים גדולים לסדר שם גט גם אני אצרף עמהם ויהי' ד' עמך ויצילך מכל מכשול ויברך אותך ואת ביתך דברי חמיך הדור"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע: