אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה צח

תשובה צז

שיל"ת חוס"ט יום עש"ק כ"א מרחשון תרל"ג לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט להרב המאוה"ג המופלג כש"ת מו"ה שלום אולמאן נ"י אבדק"ק וואציען יע"א.

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי לחוות דעתי בענין כתיבת שם עירו שעד עתה מנע מעלתו נ"י עצמו מלסדר שם גיטין לפי דמספקא לי' כתיבת שם עירו שנקראת בארבע שמות וואץ וואצן וואיטען ווייצען וקודם בואו שמה ניתן שם מרבנים שהיו לפניו ב' גיטין בשם ווייצען דמתקרי וואץ משום דהועד לפניהם דהאשכנזים הראשוני' קראו לה בשם ווייצען ולכך כתבו ווייצען דמתקרי וואץ ויש להסתפק דאולי ראו לקרות וואיטצען דמתקרי וואץ שכן קוראין כל השרים וכל האשכנזים והרבה מהיהודים בשם וואיטצע"ן או דלמא ראוי לכתוב וואצע דמתקרי וואץ דשם וואצן מוזכר בס' שמות לשם העיר ומכח זה מנע עצמו ועתה אירע שיש חשש עיגון אם לא יסדר שם גט ולזאת נפשו בשאלתו לחוות דעתי בזה. ומעלתו ני' האריך וגם ראיתי מ"ש הגאון מו"ה אהרן דוד דייטש האבדק"ק יארמוטה יע"א:

והנה לפי הנראה העיר נתיסדה מאנשי הגר ומהם נקרא העיר בשם וואץ וכך נקראת בלשון אונגארי"ן ובלשון השרים והדואר. והנה מהרש"ל כ' ביש"ש בפ' השולח דאזלינין בתר שם שנתייסדה העיר ונקבע בספר הערוך זה שם העיקר. ונראה דהיינו כעין מה שפסק מהרש"ל והאריך הב"ש בשמות נשים אות ב' דאזלינן בתר שם העריסה יעויי"ש כמה חילוקים. ובס' גט מקושר הקשה ע"ז דבפרק השולח גבי רובא מרים ופורתא שרה לא מחלקין כלל אם הוא שם העריסה. ולפי ענ"ד הא דיש לשם העריסה מעלה היינו היכא דלא נשתנה לגמרי אלא נתכנה ונשתנה מעט כגון משרה לשארקא או שעריל וכיוצא אבל אם נשתנה לגמרי ממרים לשרה מאי יועיל שם עריסה הרי אמרי' בסי' קכ"ט סעי' י"ח ובב"ש ס"ק ל"ג דאם נשתנה כו' דשם השני עיקר:

ובאמת בס' גט פשוט שם בס"ק צ"ב כ' דדווקא אם נשתנה מחמת סיבה חזקה כגון מחמת מרדון דהוי כעין מחמת חולי. השם השני אז הוא עיקר. אבל שינוי בלא סבה חזקה הראשון והשני שווין ואזלינן בתר רובא וכן מסתבר וזה בשם האדם. ובתשובת פמ"א ח"א סי' י"ט הביא בשם הגאון מו"ה גבריאל דצ"ל דשם יהודים עיקר הואיל והוא שם אחרון ולדברי הג"פ אינו שייך זה. ומיהו אפילו אי נימא כדעת הב"ש הנ"ל נראה דהיינו בשינוי גמור דוגמא משרה למרים אבל אם רק נשתנה במקצת הברת ולדוגמא ענין פראסטיץ לפראסניטץ וכיוצא איכ"ל דהוי כשם העריסה דשם הראשון עיקר ואין ראי' לזה מנחל אשכול שכ' שם. וא"כ בנידון שלנו ששם מקום וואץ לפי הנראה הוא הראשון שפיר איכ"ל דהוא עיקר שמה דאינך הם רק שינויים מועטים ובפ"ת באהע"ז סי' קכ"ח ס"ק י"ג הביא גם כן בשם תשובה אחת ששם הראשון עיקר ואין התשובה ההוא בידי:

אמנם כל זה נגד שם הגוים אבל נגד שם של ישראל הלכה פסוקה ברמ"א באהע"ז סי' קכ"ח כמהרי"ק ותה"ד דשם של ישראל עיקר וא"כ נראה בנידון שלנו השם וואצן המורגל מאז בלשון בני ישראל הוא עיקר מצד ג' טעמים א' משום דשם ישראל כבר כתב המהרי"ק ובתשובת פמ"א סי' י"ט דאזלינין בתר שם ישראל משום דגט מידי דשייכא רק לישראל ופרסום והבירור שייך רק לישראל ומורגל בפי הישראלים לקרוא שם העיר בשם וואצין. (ומ"ש מעלתו דוואצין ע"כ מלשון הגר דאל"כ למה לי הא' דפתח לא בעי' אלף אין זה כלל דהרבה שמות ישראלים שכותבין לצורך פת"ח א' ובנחלת שבעה בנוסח הגט אות י"ד כ' דקמץ בעי' לעולם א' אבל לפתח דווקא היכא דליכא למטעי כותבין להרחבת הלשון א' יעי"ש) ומרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל כ' בתשובותיו סי' י"א דנראה לו דבכוונה שינו הקדמונים לקרוא הדברים בשינוי מעט משום גזירת י"ח דבר. ונראה שזה הי' ספק ופלפול המהרי"ק סי' ק"ו אם יש להזכיר שם העיר בלשונות הגוים ומרן זצ"ל שם בסי' קי"ח עמד בזה דמאי ס"ד של המהרי"ק ולי נראה דס"ד דידי' משום הטעם שכ' מרן זצ"ל בסי' י"א הנ"ל וא"כ גם כאן השם וואצן עיקר. ונהי דגם מקצת היהודים קורין אותה בשם הגוים הרי גם בכה"ג שם. שם העברי עיקר ומרן זצ"ל בסי' כ"ד וכן הג"פ שם ובסי' קכ"ט סעי' י"ז מוקי הא דרמ"א דשם העברי הוא העיקר היינו בכה"ג דגם הישראלי' קורין אותו בשם הגוי' ואפי"ה שם העברי עיקר ושם וואצן עיקר:

ב) עוד מטעם שני שם זה עיקר דהרי בספר שמות הביא שם העיר בשם וואצן וכבר כ' מרן הגאון זצ"ל בתשו' סי' כ"ה דכל שם שנתפרסם ע"י שנדפסו בספרים שכן ראוי לכתוב שנקרא חנוכה הנקרא וניכר לכל. ושאין לשנות ממה שהחליט בספר וכ"כ בהרבה תשובות וסמך על זה וא"כ ה"נ בוואצי"ן. ג) טעם שלישי לפי מ"ש למעלה דלפי הנראה דשם וואץ הי' שם מקור ושורש לעיר ושם העברי הוא שוה לו בנקודותיו ואין בו רק תוספת מעט ושם הראשון הוא בקרבו ורק שמוסיפין ן' ליפות ולהרחיב נראה לפי ענ"ד דזה ראוי לעשותו עיקר: ובאמת בלשון התה"ד בפסקיו סי' קמ"ב ועוד שם כ' דאזלינין בתר צחות לשון הלעז יעוי"ש דקשה קצת. ועכ"פ אנן קי"ל וגרירן בתר הרמ"א שהכריע דלעולם אזלינין בתר שם העברי וכ"כ בס' דברי חיים להגאון מסאנץ בשער שינוי המקומות אות ח' דלא קיי"ל בזה בפסקי מהרא"י אלא כהרמ"א:

וא"כ כיון דלפענ"ד צריך לכתוב וואצן אינו צריך לכתוב דמקרי וואץ דכבר כ' והכריע הרמ"א שם דאם שינה השמות קרובים זה לזה ושם הישראל קיצור משם הגוים כגון שהישראלים קורין אותה רעדי"ש והגוים קורין הרעדי"ש א"צ לכתוב רק רעדי"ש שם הישראלי וכ"ש אם בשם ישראל מוסיף אות ונבלע בשם זה שם גוים מכ"ש דא"צ לכתוב וכ"כ שם בפ"ת ובספר דברי חיים שם והרבה טירחא טרחו הפוסקים להבין למה כותבין בפוזין פוזננא וכיוצא ואם נמצא כן בקיצור השם באריכות השם לא שמענו דשמו בקרבו וא"כ נראה לי פשוט דא"צ לכתוב דמתקרי וואץ:

ועתה נבוא לשם הג' וואיטצען. הנה השם הזה כיון דבתנועות והברתו הוא משונה משם וואץ או וואצן נראה דהוי שם אחר דבכל קיצור השם או אריכות השם כ' בספר שמות דאזלינין בתר הנקודות עיי"ש ומכ"ש כאן דאיכא נמי הברת הט' דחשבו הנוב"י בתשובה סי' פ"ז בשינוי שם וא"כ נראה דשם וואיטצען ראוי לכתוב וצריך לכתוב בט' ואפילו לדעת הבית מאיר והתו"ג שם דפקפקו על הנוב"י דכ' בסי' פ"ז דהוי שינוי השם נראה דאינו מוכרח וכיוצא בזה מצינו בשם אנשיל שהקשה הטיב גיטין שם באות א' דאם נקרא וחותם בט' למה לא יכתוב אנטשיל והניח בצ"ע. ומרן הגאון בחת"ס חאהע"ז סי' כ"ד האריך בזה ורצה לומר כיון דאומרין כן רק מכח כבדות הלשון הוי כקיצור השם ושוב דחה כיון דחותם עצמו כן ודווקא התם מקיל משום דתלינין דחותם בטעות דשם אנשיל ראוי להיות בלא ט'. אבל בשם עיר שנקרא ונחתם בט' נראה דהוי שינוי וא"כ צריך לכתוב בט':

והברת פתח חריף נהי דבלשונם כותבין ע' או בלשון א"י אבל בלשונינו כותבין פתח חריף בשני יודין וביאר בט"ג אות ס' בשמות אנשים ס"ק ה' דפתח לדידן אינו צריך א' וממילא נקרא בפתח והי' סגי בחד יו"ד אלא דלא למטעי לקרוא בחירק לכך צריך ב' יודי"ן ובספר דברי חיים בשער התנועות ביאר ג"כ זה היטיב ואם יכתוב וואי יש לטעות בקריאתה ולכל הפחות אינו מוכח מתוכה קריאתה ולכך נראה דיש לכתוב ווייטצע"ן ונראה דאם כותב ווייטצע"ן שוב א"צ לכתוב שם הרביעי ווייצען ואפשר דהוי רק קיצור השם ולמה נאמר דנקרא בב' שמות וזה כונת התו"ג שכ' דט' נבלע. ובלא"ה כיון דדמיא במקצת אין צריכין לכתוב יותר כמ"ש הנוב"י מהדו"ת סי' קי"ז וקי"ח בשם פרא"ג דנקרא שם פרה"י וא"כ לפי מאי שביארתי נראה לפי ענ"ד לכתוב שם העיר וואצין דמתקרי ווייטצען דוואצן הוא ונזכר בסדרי גיטין ובכללו שם הגר כמו רעדי"ש הרפעדי"ש ושוב על שם האשכנזים יכתוב דמתקרי וווייטצע"ן כן נראה לפי ענ"ד:

ומה שרצה מעלתו ני' לקבוע שם ווייטצען בהכרזה אינו מועיל לנידון שלנו חדא דגוף ההכרזה שהמציא הנוב"י פקפק הוא עצמו ע"ז דמה יעשה בגט ע"י שליח ועוד פקפוקים ומרן זצ"ל בחת"ס סי' ל"ג פקפק עליו וכ' דרק לרווחא דמילתא ני' יעויי"ש ובלא"ה לא הבנתי דאפילו אם משנין שם כבר הבאתי למעלה דעת המהרי"ק ושאר דיעות דאם לא נשתנה מחמת חולי או סבה גדולה נשאר שם הראשון עיקר ועוד דשם ישראל לפי מ"ש למעלה אין לעקור. ואם יכתבו וואצ"ן. דמתקרי ווייטצע"ן נראה דיוצאין לכתחילה לכ"ע ויעויין בתשו' מרדכי ס"פ המגרש אות תמ"ז תשובת הריצב"א בשם באורי"ש או בארוי"ש עיי"ש:

ואין בזה משום מוציא לעז על גיטין הראשונים דהרי הם עשו מה שעשו רק על צורך שעה ושעת הדחק ולא קבעו שם העיר דבדיעבד כ' בתשובת אנשי שם סי' ר' והובא גם בפ"ת סי' קכ"ח ס"ק י"ג דאפי' אם כ' שם הטפל בשם העיר בדיעבד כשר אבל לקבוע שם לכתחילה נראה לפי ענ"ד דצריך לכתוב כדלעיל זהו דעתי וכיון שמעלתו נ"י כ' ששלח שאלה זאת עוד לרבנים מובהקים כאשר יסכימו כן יעשה ובקשתי שימחול להודיעני ההסכמה ואחתום בברכה המשולשת ויהי' ד' עמו ויברכהו דברי ידידו הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה