אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה צז

תשובה צו

בעזה"י חוסט עש"ק פ' נשא תרל"ו לפ"ק. החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג מוה' מאיר נ"י האבק"ק בילקע והגליל יע"א:

גם מכתבו השני קבלתי ואם אמנם שאין מדרכי להשיב שנית על דברי כי אין אני אומר קבלו דעתי והבוחר יבחר וגם אין לי פנאי שאני מוטרד בכמה ענינים. אפי"ה כיון שהיא מלתא דאיסורא אמרתי להשיב שנית בקצירת אומר. הנה כבר כתבתי דא"א לומר בגט שנמצא לאחר הנתינה בשעה שנוהגין לקרוא את הגט שנית אם נמצא בו אז טשטוש באופן שכפי שהוא עתה הוא וודאי פסול. לסמוך ולומר כאן נמצא וכאן הי' לומר שאחר הנתינה נתטשטש. ומדברי הנמוק"י פ' האשה שלום שהביא מעלתו ני' יש ראי' להיפוך מדברי מעלתו ני' שהרי כתב דאע"ג לענין מומין לא סמכינן על כאן נמצא ולא קיי"ל כרבא להוציא ממון מן הבעל אפי"ה בעיגונא הקילו וא"כ וכי ס"ד דבממון החמירו יותר מבא"א ח"ו. וע"כ דכוונתו במ"ש דמשום עיגונא הקילו למאי דאמרי' בהאשה רבא דחזקה דאשה דייקא ומנסבא וכ' התוס' בכתובות דף כ"ב דהיכא דשייך דייקא ומנסבא אזדא לה חזקת א"א ולכך שפיר כ' הנמוק"י דהיכא דליכא חזקת א"א איכ"ל דסמכי' על סברת כ"נ וכ"ה:

אבל בנידון דידי' דאיכא חזקת א"א איך יעלה על הדעת לומר להנמוק"י דס"ל דלא קי"ל כרבא כאשר הוא באמת דעת רמ"א באהע"ז סי' קי"ב שם דלא סמכי' על כ"נ וכ"ה להוציא ממון ואיך ס"ד להתיר א"א שהיא בחזקת איסור א"א על סברא דכ"נ וכ"ה. ומ"ש מעלתו משום דיש מקום לתלות דע"י דחיקות הגט כשנתנו תחת הסרבל שלה נעשו הטשטושים יאמר נא היכן מצינו דעל רגלים לדבר מתירין איסור חזקת א"א:

ודווקא היכא דיש חזקת היתר כגון נשחטה הותרה ובהמה בחזקת שאינה טריפה עומדת מ"מ כיון שנמצא עתה בה ריעותא ואיתרע חזקתה האריכו הפר"ח ביו"ד סי' כ"ט והפמ"ג שם בפתיחה לטריפות דהיכא דיש ריעותא לא סמכינן לכל הפחות מדרבנן וע"ז האריך הש"ך ביו"ד סי' כ' דהיכא דיש מקום לתלות שפיר סמכינן על חזקת כשרות אבל במקום שיש חזקת איסור כגון בנמצאת הסכין פגומה אפילו נגע במפרקת ויש מקום לתלות אפי"ה קי"ל כר"ה דהוי ב' לריעותא והו או וודאי נבילה או ספק נבילה וכמו שפילפל הש"ך והפמ"ג ריש סי' י"ח ומטעם שכ' המקו"ח שכתבתי באגרת הראשון דאם יש ריעותא אפילו ממקום למקום לא מכשרינן דכשם דממקום למקום או מרשות לרשות לא מחזקינן ריעותא ה"נ לא מחזקינן חזקה דמעיקרא דבאותו מקום לא הי' מעולם חזקת היתר דמעיקרא וכיון דליכא חזקת היתר אין לנו סמיכה אלא על הסברא דכאן נמצא וסברא זו לא עדיף מחזקה ולי"א לא מקרי כלל חזקה ואפילו אי מקרי חזקה כבר כתבתי בשם האחרונים דהיכא דאיכא ריעותא לא סמכי' אחזקה וה"נ בגט ההוא כיון דחזקת היתר לאשה ליכא ורק לסמוך על כ"נ וכיון דאיכא ריעותא לפנינו לא סמכי' כדלעיל:

ודווקא גבי מומין למאן דפוסק כרבא אמרי' היכא דנמצאו ברשות הבעל מוציאין הכתובה משום דאית לה חזקת שלימה וגם הסברא דכאן נמצא ולכך בוודאי בנ"ד צריכה גט מחדש. ובלא"ה לפי מ"ש התוס' בחולין דף נ"א ד"ה המוציא כו' דדווקא אם נעשה הקנין בוודאי וע"י הריעותא אנו רוצין לבטל הקנין לא מחזיקינן ריעותא מרשות לרשות ולפי תי' הזה בנידון זה נהי דהנתינה הי' וודאי אבל אם נתן גט שהוא מטושטש באופן שהוא פסול לא נעשה המעשה בוודאי והספק על המעשה עצמו וא"כ אין זה דמיון לסוגיא דאין מחזיקין ריעותא מרשות לרשות שבא הריעותא ממקום אחר אפילו אם נעשה המעשה בוודאי ואפילו יש לו חזקה דמעיקרא כבר כתבנו דיש בזה ב' דיעות וא"כ בנ"ד בוודאי צריכה גט מחדש:

ומ"ש מעלתו לפקפק על מ"ש על הדיו ולפי דעת הג"פ אין לכתוב בדיו כזה וכ' מעלתו דהתם מיירי בדיו שקופצת לאחר איזה ימים. תמהני וכי יש חילוק בין אם הדיו קופץ לגמרי או שמתדבקין האותיות זה לזה דכיון דבעי' שתתקיים הכתיבה לא מקרי אלא א"כ אין בה דביקת וחיבורי אותיות וטשטוש וא"כ כיון דיש בה גוממ"א הרבה אשר עי"ז מתדבקים האותיות והתיבות א"כ אין מתקיים על ידה הכתיבה ואין לכתוב בה לדעת הג"פ. ומ"ש דגניבה מקרי חסר ואתאי תימה וכי לא ראה הסוגיא דריש פ"ק דנדה דחסר ואתאי לא הוי אלא דבר שדווקא אין רגיל שיבוא בפעם אחת ע"כ איתרע חזקתו לפרש"י שם כו' ואחתום בברכה המשולשת ידידו הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה