מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה פו
בעזה"י חוסט אור ליום ב' י"ב תשרי תרל"ו לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט לאהובי הרב המופלא ומופלג בתורה ויראה שלשלת היוחסין מו"ה שמעון נ"י.
מכתבו קבלתי ובו נשאלתי על דבר א' שנשא אשה ולאחר איזה שנים מתה ונשארה לו בת ממנה והחותן אינו רוצה ליתן לו מכל מה שנשאר ואינו רוצה לציית דין תורה. וגם מה שעשה פשרה בינו לבין עצמו ונתן שטר על סך ממון וליתן להבת הנ"ל הנשארת כשתגיע לנישואין אינו רוצה ליתן הבטחה בטאבעלאציא"ן ואם יבואו הדברים בערכאות יהי' ח"ו חילול השם ולזאת מסתפק מעלתו אם יוצא ידי שמים במה שיניח לו את הכל או לא. והנה אם כבר בא הממון ליד הנושא את האשה מבואר באהע"ז סי' נ"ג דגם לדעת ר"ת הכל להבעל והמעכב מליתן הוא כשאר גזל ואם אינו רוצה לציית דיני ישראל מותר לבוא עמו בפלילים ובערכאות עפ"י רשות ב"ד כדאיתא בחו"מ סי' כ"ו וכל זה אם אין בו משום חילול השם:
אבל לפי מש"כ מעלתו שיהא בזה חילול השם דחמיר טובא כמ"ש הרמב"ם בפ"ה מה' יסודי התורה. ורמב"ם במנין המצות מצוה ל"ג כ' דאפילו דבר היתר אלא שהעולם מחזיקים אותו לאיסור וירננו על העושה עובר בלאו משום לא תחללו את שם קדשי. ומי שאונסים אותו לעבור על ל"ת קי"ל ביו"ד רס"י קנ"ז ובאו"ח סי' תר"מ דצריך למסור כל ממונו ואל יעבור על ל"ת וא"כ כ"ש בלאו דחלול השם. ומעלתו כ' שבנידון הנ"ל אם יבוא בערכאות בוודאי יהי' חילול השם. והנה אם הי' ספק יש לדון אם גם בספק ל"ת צריך למסור או לוותר על ממונו. ולפי הנראה מלשון הרמ"א בריש סי' קנ"ז ביו"ד ומלשון תבת גמא המובא שם בפ"ת ס"ק ה' נראה דגם בספק ל"ת הדין כן כמו בכל ספק איסור דאורייתא:
והנה כל זה בממון שמגיע להבעל דהיינו כל מה שנשאר וכיון שהבעל אינו רשאי לבוא בערכאות מטעם הנ"ל א"א לו ליתן לאחרים דבר שאין לו זכות ואינו רשאי לעשות בעצמו אבל בנידון הנ"ל שכבר נתפשרו והחותן נתן שטר והתחייב עצמו ליתן לבת הנשארת סך ידוע ומסתמא נכתב החיוב כדינו ויתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו בוודאי רשות ליתן טאבעליציא"ן ולדעתי גם הכתב שכבר נתן אע"ג שנכתב בלשון הקודש לא נתבטל כוחו אם יניחנו להעתיק אותו עם נאט"ער הנאמן שיחתום שהעתיקו כראוי גם בדיניהם לו הכח כאלו נכתב מעיקרא בלשוניהם וזה יוכל לשאול אצל יודעי דיניהם ואם הכתב ההוא אינו מועיל בדיניהם כיון שמועיל בדינינו יוכל להכריחו כפי האפשר דהאב הוא אפטרופס שלה וצריך להשתדל בתקנתה ואחתום בברכה יהי ד' עמו ויברך אותו ואת כל אשר לו דברי ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע.