אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה לד

תשובה לג

בעזהי"ת יום ד' לסדר ויגש שנת תרל"ט לפ"ק חוסט יע"א. החיים והשלום וכל טוב להרב הגדול המופלג מוה' קאפל נ"י האבדק"ק וערבוי יע"א. מכתבו קבלתי ואם אמנם שאין אני בקו הבריאה ומוטל על ערש דוי ואין אני משיב בלא"ה. רק מפני הכבוד וגם מפני שהשאלה היא שאלה גדולה ודבר גדול ולזאת מפי יקרא ואחר כותב על הספר להשיב לו ולא להכריע בין הפוסקים אלא להציע דעתי ומעלתו ני' יעשה כחכמתו ודעתו:

הנה מעלתו ני' האריך והביא כל דיעות הפוסקים המתירין וגם דעת האוסרין ובגוף הדין שמתירין הפוסקים בזונה היא משום דל"ש או משום דעת ר"ש שמתיר בגרושה וע"ז כבר כ' מרן הגאון בעל חת"ס ז"ל בכמה תשובות ובס' בית מאיר בסופו בצלעות הבית בסי' ה' שהוא איסור דאורייתא משום מערופי"א של חברו דהיא אסור משום אל תסג גבול ובירושלמי אסרו מקרא דדברי קבלה דלא תסיג גבול עולם ואפילו נתנה למינקת. הרי כל נתינתה רק בכדי שתנשא וא"כ הנישואין גרמו שלא להניק ואיכא השגת גבול ומטעם זה נראה בזונה דנתנה בנה לפינדע"ל הוי"ז ומכ"ש בנידון דידי' שלא נתנה בשביל נשואין אלא משום גנאי וקלות. כה"ג אין איסור השגת גבול אלא משום לא פלוג ומטעם שנתנה בנה למינקת לא התירו חכז"ל אלא הנך דבי ר"ג דקי"ל כר"מ ול"פ רבנן כמבואר בכתובות דף ס' ע"ב:

אך בנידון דידי' איכ"ל דהנה המהרש"א הקשה בכתובות דף הנ"ל למה התיר הר"ש בגרושה הא קי"ל כר"מ דל"פ בהבחנה ותי' הפנ"י ושאר אחרונים דהיכא דמינכר מילתא גם ר"מ מודה דשרי וא"כ בנידון דידי' שנתנה הבן לפינדע"ל הוי"ז שהיא ג"כ דבר שהיא מלתא דתמוה וניכר וגם עוד כיון דהתיר הרמ"א במופקרת וכ' במקצת תשובות הטעם דאין במופקרת תועלת אם לא תנשא דיש לחוש דשוב תזנה ותתעבר ואין תועלת לוולד וא"כ. ה"נ לפי מ"ש מעלתו ני' דהיא עדיין קשורה בהנכרי שזינתה עמו ככלב יש לחוש שתזנה עמו:

וטעם שלישי דאפילו לדעת מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל דהיכא דהוא לטובת הוולד שרי ה"נ בנידון דידי' שנתעברה מגוי ונתנה הוולד שילדה לפינדע"ל הוי"ז כדי שלא תמיר גם היא וישתדלו אחיה לקושרה בשידוכין עם בר ישראל אבל א"א להמתין כ"ד חודש ואם תנשא לבר ישראל ההוא אפשר שהבר ישראל ההוא ואחיה ישתדלו להוציא את הוולד מהפינדע"ל הוי"ז כי כן חוקי הפינדפ"ל הוי"ז שהוולד הנולד מישראלית נכתב על שם יהודית ואפשר ליקח אותו משם ואם לא תנשא לב"י ההוא ישתקע בגוים והיכא דאיכא טובת הוולד גם מרן הגאון מודה דשרי:

אלא דהתועלת ההוא הוא רק חשש מיעוט שיהי' כן. אך גם עיקר תקנת מינקת כבר ביאר מרן הגאון בחת"ס זצ"ל וגם אני כתבתי בתשובות לעיל שהוא רק משום דחששו חכז"ל למיעוט הוולדות החלשים. וא"כ כיון דעיקר התקנה משום מיעוט ה"נ אי איכא תועלת לוולד אף דהוא מן המיעוט אתא האי מיעוט ודחי מיעוט הראשון. ובלא"ה הא כבר כתב הנוב"י מהדו"ת דהא דאין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך ולכך לא התירו איסור מינקת משום המרת הדת (וכמו שמסיק המג"א בסוס"י ש"ו מ"מ לענין וולד שלא פשע ואנו יודעין שאם יבוא לזה בקטנותו ישאר כן לעולם אפשר שאומרים לזה שרוצה לקחת אותה חטא כדי שיזכה הוולד ויהא ניצל מהמראה עיי"ש בנוב"י חאהע"ז מה"ת סי' לד) ולכאורה נהי דמשום עצמה דהיא פשעה לא התירו מ"מ על בניה שיהיו לה אח"כ שהם עפ"י דין ישראלים הי' לן לומר דמומר לחטוא כדי שיזכה כו' אלא כיון דעדיין לא באו לעולם ואיכא ספיקא אם יהי' לא התירו איסור וודאי משום ספק הצלה:

וא"כ בנידון מעלתו ני' לפי מ"ש דהיא קשורה בו עוד ככלב בגוי ההוא והוי כוודאי שישתקעו גם שאר בנים ובנות הי' נראה לכאורה לאמר חטא בשביל שיזכו הבאים אחריהם לעולם. כן הי' נ"ל לכאורה וכבר כתבתי שאין אני מכריע בזה כלל ושאני כותב כל זה בלי שום עיון בספר ומעלתו ני' יעשה כפי מה שנראה לו שע להתיר יש לו סמיכה להציל נפשות מישראל ומעלתו ני' הוא מבפנים לשום על לב אולי אפילו יתירו לבר ישראל המשודך יש חשש שט עוד תהא נשאר קשורה בו ככלב ואם ידורו בכפר ההוא יהי' עוד חשש גדול יותר ולזאת צריך לזה השגחה וזהירות ביותר וכ"ז כתבת לא להלכה ולמעשה אלא להעיר שדעתי כן נוטה ואם מעלתו מ מסתפק ישאל את פי גדולי הדור ואני הנראה לפי ענ"ד כתבתי דברי ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה