אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה כג

תשובה כב

בעזהי"ת חוסט יום ד' עש"ק פ' בהעלותך שנת תרל"ח לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט לידידי הרב המאוה"ג שלשלת היוחסין כש"ת מוה' שלמה סופר נ"י אבד"ק דערעטשקי יע"א:

שבוע זו קבלתי מכתבו וביקש ממני שאכתוב לו תשובה מיד ואני אינני בעל מלאכה אחת ובלא"ה אני מונע עצמי כל מאי דאפשר שלא להשיב אלא כיון שכ' שהשעה דחוקה באתי להשיב ע"ד מה שאירע בקהלתו שאשה אחת שהיא כעת יותר מבת שבעים שנה שכבר היו לה חמש אנשים שנים מהם גירשו אותה והשלישי בחוצבו אבן נתעלף בחולי שלא"ג רח"ל ומת ושוב נישאת לרביעי שנתפס עבור גניבה לתפיסה ושם בתפיסה שחט עצמו ואח"כ נישאת לחמישי שמת זקן מופלג לערך שמונים שנה ועתה היא רוצית להנשא לאיש הששי וכבר קבעו זמן החתונה על יום א' פ' בהעלותך ומעלתו נ"י לא ידע מזה עד לאותו היום ולזאת הוא ממהר עלי לכתוב דעתי אם רשאית להנשא להששי דלכאורה היא נקראת קטלנית ואסורה להנשא ואע"ג דבגירושין קי"ל באהע"ז סימן ט' דלא מקרי חשש ואינה קטלנית אבל האחרים שמחו מסופק מעלתו נ"י אם גם זה ששחט עצמו הוא בכלל או לא ואי גם החמישי שהי' לערך שמונים שנה הוא בכלל. שמרן הגאון זצוקלה"ה בחאהע"ז סי' כ"ג וכ"ד לא ביאר זאת עכ"ל בקיצור:

והנה כבר הובא בפוסקים תשובת נוב"י שרצה לומר בתשובה ס' בחאהע"ז מהדו"ק דאם האשה היא נושאת ונותנת בתוך הבית יש להקל ויעויי"ש טעמו ומרן הגאון בתשובה הנ"ל לא הסכים עמו יעויי"ש טעמו וגם אני בתשובה אחת (עיין מהר"מ שי"ק חאו"ח סי' פ"ז) שכתבתי קודם שנדפסה תשובת מרן הגאון תמהתי עליו דאיך אפשר שמכח מזל האשה שהיא תחי' בצער מת האיש הלא הי' די לו אם ה הי' נעשה עני ויחיו הוא והיא בצער ועוד הלא כ' התוס' בריש כתובות דהאשה שדה הבעל דהיא תלוי' במזלו אבל לא שהוא תלוי במזלה ועוד הארכתי שם וע"כ הפירוש מ"ש דמת מחמת מזלה ע"כ פירושו דמזלה היא שתחי' בצער דהיינו בלי בעל וטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו וכן מבואר בהדי' בשטמ"ק בריש כתובות בשם תוס' הרא"ש וא"כ כיון דאמרי' דמתו מצד מזלה היינו מזל נשיהם שישארו אלמנות א"כ מאי חילוק אם היא עני' או עשירה והלא בכל זה טב לה למיתב טן דו מלמיתב ארמלו:

וממילא בנדון שלנו בזה ששרט עצמו בתפיסה א"א לומר שהוא מצד מזלה דהרי גם כשהי' הוא בתפיסה היתה חיי' בצער כמו ארמלי בלא בעל וגרע לה מלאחר שחיטת בעלה לעצמו וזהו טעם האחד ובלא"ה פשוט דבזה לא שייך מזלה גרים כדאמרינן בתענית דף ט' דבכה"ג דאולת אדם יסלף דרכו וכו' ואמרינן שם על השבטים שאמרו כשנמצא הכסף בפי אמתחתם ויצא לבם ויחרדו כו' ויאמרו מה זאת עשה ד' לנו ולפי הפירוש שאמרו שם בגמ' שיצא מהם שכלם שתלו זאת באלקים וא"כ בנידון הנ"ל שוב לא נשארו לה רק ב' אנשים שמחו לה:

והנה אם מיתת הזקן ג"כ נחשב כבר יש בזה פלוגתא בין הפוסקים ובב"ש בסי' ט' כתב דזקן אין תולין בה ולפמ"ש מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בתשובה הנ"ל נראה ג"כ דבזקן מופלג קרוב לשמונים בודאי מצד השכל הוא מיתה טבעיית וכמאמר הכתוב ואם בגבורות שמונים שנה ויותר שכיח מדבר דקי"ל באהע"ז סי' ט' דלא תלי' בה ואע"ג דאמרי' בגיטין דף כ"ט דכיון דאפליג איפליג היינו דלא אמרינן שמא מת כבר ואיכא חזקה חזקת חי אבל בודאי הוא עומד למות מיתה טבעיית ונהי דבפ"ת שם סי' ט' הביא פלוגתא בזה אפשר דמיפלג בזקנה לכ"ע אמרינן דמת במיתה טבעיית: ועוד י"ל כיון דלדעת הרמב"ם המובא שם בסי' ט' הנ"ל אינו אוסר בזה וא"כ ואיכ"ל ס"ס חדא דלמא כהרמב"ם ואת"ל כהרא"ש דלמא במת בזקנה גם הרא"ש מודה:

מיהו אפשר לפקפק גם על זה דהרי להרא"ש שכ' דאם יש סכנה הוא איסור דאורייתא דכתיב ושמרתם לנפשותיכם וכתיב ג"כ וחי בהם כמו בפק"נ וקי"ל דאין הולכין בתר רוב ואפשר דכן לא מקילין בס"ס מיהו באו"ח סי' שכ"ט אמרינן דוקא באיקבע אבל בנידון דידן נראה דלא חשיב איקבע ועוד דלפי הנראה לי דגם זה שמת בחולי שלא"ג רח"ל שנראה שע"י עייפות שנכשל כחו ע"י חציבת האבן בא לו השלא"ג שמת בו כנשמע מפי הרופאים וגם היתה עמו ט"ו שנים בלא שום חולי וכבר כתב מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בתשובה הנ"ל דיש חילוק בין מאן דקפיד דקפדינן בהדי' ובין מאן דלא קפיד דלא קפדינן בהדי' וכיון דבנידון דידי' לא שאלו ולא קפדו כלל נראה לפענ"ד דנהי דאם שאלו אפשר דהי' מקום לומר להם שלא לעשות נשואין בכאלו אבל למחות להם אין צריך כן נראה לפענ"ד ואחתום בברכה המשולשת דברי ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה