מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק
תשובה כב
עוד להנ"ל
מה שהעיר עוד בענין כל דתיקון רבנן כעין דאוריית' תיקון עם מה שאמרו עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה דמאי חילוק יש בין זה לזה נראה דבודאי הוא כמ"ש מעלתו אלא שאני מסביר דהרמב"ם כתב ריש הלכות ממרים דעובר אדרבנן עובר מה"ת על לא תסור וכ"כ בשרשיו למנין המצות שורש ב' וכבר האריך הרמב"ן להשיג על זה יעויין שם בלח"מ ועיין בקרית ספר מהמבי"ט בהקדמתו שכתב דהא דכתב רמב"ם דעובר מה"ת על לא תסור היינו אם רצה לזלזל בתקנת חכמים ולבטלם אבל אם רוצה לקיימם רק שיצרו תוקפו וכיו"ב בכה"ג הוי רק איסור דרבנן ע"ש:
וכונתו פשוטה דאם מתנה נגד דברי חכמים ורוצה לבטלם אע"ג שאינו מפקפק ועושה מצד זלזול וסובר דאינו מחוייב לשמוע דברי חכמים ע"ז אמרו חכז"ל עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה שלא יוכל לבטל אפי' ע"ד תנאי וכיו"ב כדי שלא יבואו לזלזל בדבריהם ויסבור שאין קפידא לשמוע ויהי' איסור דאוריית' מה שא"כ אם אינו בא לבטל דאז הוא רק איסורא דרבנן וסייג וגדר או לחזק האמונה וכיוצא בזה פליגי אי כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון או לא. ובזה אין כל אפין שוין וכמ"ש התוס' ר"פ כל הבשר דאין כל הגזירות שוין דלפעמים הקילו ולפעמים החמירו לפי צורך הגדר והסייג והחיזוק ומצינו כיוצא בזה בעירובין דף ל"ו דיש חילוק אם הוא דבר שיש לו עיקר בתורה או לא ועיין תשובת מרן חח"ס יו"ד סימן שי"ד מענין דרבנן יועיל לדאורייתא יעו"ש ואחתום בברכה יהא ד' עמו ויעלה מעלה מעלה ויחמול ד' על עמו ועינינו תחזינה בבנין ירושלים במהרה ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע: