אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה כ

תשובה יט

בעזה"י יום עש"ק פ' ואתחנן תרל"ה לפ"ק פה חוסט יע"א. החיים והשלום וכ"ט להרב המופלג בתורה החרוץ והשנון כש"ת מוה' יצחק יעקב קרימקע נ"י היושב בבהמ"ד בק"ק הנובר יע"א:

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי לחוו"ד בענין בן הנולד מגוי שנשא בת ישראל עפ"י חקותיהם מאי דינו של הבן לענין מילה ושאר דברים והביא מעלתו דברי מהרי"ט אלגז"י שכ' דהא דאמרינן דנכרי הבא על ב"י הולד כשר היינו אם אין הגוי מגדל אותו אבל אם הגוי מגדלו ולוקחו לעצמו כמו שהוא בדיניהם איגלאי מלת' למפרע דלאו ישראל הוא ועוד האריך בענין הפלוגת' אי בעי גירות או לא:

והנה בגוף הדין אי בעי גירות או לא כבר האריך בשעה"מ פט"ו מאיס"ב דין ג' בזה ולדינא נראה מבואר בש"ע אה"ע סימן ז' ובסימן ד' דנכרי ועבד הבא על ב"י הולד כשר אלא שהוא פגום לכהונה והרמב"ן מסתפק ואומר דאסור מה"ת ודינו כחלל וכן אם היא בת חללה להי"א היא רק פגימה לכתחלה שראוי להרחיק מבנים כאלה וכמו שהאריך הב"ש בס' ד' בסק"ב ומבואר בש"ס דאפי' אם נישאת דרך חיתון במקום שהיא עוברת לכ"ע בלאו אפ"ה הולד כשר כדאית' בקדושין דף ס"ח ע"ב דמקר' דלא תתחתן עצמו ילפינן דנקר' בנך והולד כשר אע"ג דנוצר ונבר' בעבירה ובפ"ת ביו"ד בסי' רס"ו בשם תפארת למשה דבן הנולד מישראלית שנתעברה מגוי דמלין אותו בשבת וכבר הביא בפ"ת באה"ע בסימן ד' סק"א דתלי' בפלוגת' הנ"ל והבי' שם דעת היערת דבש ודעת הגאון מליס' שג"כ ס"ל דבעינן גירות ולדידהו אין מלין:

מיהו נראה דהש"ע ורוב הפוסקים פסקו דלא בעי' גירות והולד כשר לגמרי ומ"מ כתבתי במקום אחר (בחיו"ד סימן רמ"ט) דלדינ' נראה דבשבת אין רשאין למולו מכמה טעמים דאפילו בנולד ממומר ומומרת הסכימו האחרונים הש"ך והטו"ז (עיין ביו"ד סי' רס"ו ובמל"מ פ"א מה' מילה) ומ"ש דאין מלין אותו בשבת משום דמסתמ' גם הבן יהי' כמו מולידיו וגם כאן התורה העידה כי יסיר ולא כתיב פן יסיר משמע דודאי יסיר. ועוד מטעם אחר כיון דלדעת כמה פוסקים צריך גירות ונהי דאנן קי"ל כדעת רוב הפוסקים וכדסתם בש"ע דא"צ גירות מ"מ כתב בס' גט פשוט (בכללים שבסופו) בכלל ה' ובתומים בקיצור ת"כ ס"ק כ"ג דרוב זה דאנן אזלינן בתר רוב הפוסקים הוי רק רובא דלית' קמן דדוק' בב"ד וסנהדרין שהם יושבין ביחד ואחד שומע טענת חבירו וסתירתו זהו הוי רובא דאית' קמן אבל הא דסמכינן על רוב הפוסקים הוא רק סבר' והוא משום דהאמת מצוי אצל הרוב וא"כ שייך לומר סמיך מיעוט' לחזקה וכיון דבליל שבת קודם אור היום בודאי אסור למולו וכשהאיר היום אכתי איכ"ל סמוך מיעוט' דבעינן גירות לחזקה ולכך נראה דאסור למולו בשבת:

וכל זה בשבת אבל בחול כיון דקי"ל כדעת רוב הפוסקים דישראל ל הוא בלי גירות נראה דמדינ' צריכין אנו למולו אף על גב דיש אומדנא דכשיגדל ילך בדרכי מולידיו והראי' שהרי הש"ך והטו"ז בסי' רס"ו וכן המל"מ חלקו על הב"י במומר ומומרת וכתבו כיון שמן הסתם גם הבן יהא מומר אין רשאין למולו בשבת ואפ"ה בחול צריכין למלו והמל"מ שם הביא דיש מי שכ' דגם בחול אין למולו וכתב דלא נראה כן וא"כ גם בולד שנתעברה אמו מגוי דרך חיתון כיון שמדינ' הוא ישראל צריכין למולו:

אלא שלכאורה יש לפקפק על זה מדברי בדק הבית שם בסי' רס"ו שהבי' תשובת הרמב"ם וגם בש"ך שם הביא תשובת רבינו בצלאל שאם מנהיגים כו' ושונאים להחכמים אין מלין את בניהם אע"ג שבודאי מדינ' הם ישראלים. מיהו באמת גוף הדין קשה דהרי הב"י ביו"ד סי' קנ"ט סעיף ג' כתב דהקראים אין להם דין מומרים וכתב הב"י הטעם מדברי הרמב"ם בפי' המשנה שהם רק כתינוק הנשבה בין הגוים וכאנוסים דמי וכ' שם דה"ה דבן מומרת וא"כ למה כתב כאן דאין למול בן של הקראים מיהו אפשר דבזה גופא תליא מלת' דכיון שמלעיגים מוכח שהם עוברים לדעת ובמזיד ומכל מקום עדיין קשה הרי הבן הזה שאנו מחוייבים למולו אין אנו יודעין שיעבור במזיד וכ"ש לפי מ"ש הב"י שם בסי' רס"ו בבדהב"י דגם בן שנולד ממומר ומומרת ג"כ אנו חייבין למולו אפילו בשבת דאע"ג שחטא ישראל הוא וחייב במילה וא"כ האיך הביא אח"כ דין זה של הקראים דאין מולין את בניהם:

וע"כ צ"ל דהתם בקראים לאו מדינא קאמר רק מפני דהן עם בפ"ע ואין הב"ד שלנו נקרא ב"ד שלהן ולא קרי' בהו המול לכם דילפינן מיני' דהחיוב על הב"ד למול וכיון שטוב להתרחק מהם אין עלינו חיוב לתווך בזה להם והחיוב עליהן לבקש להן מוהל מכח שלהן דהיינו מבין הקראים. משא"כ בוולד שנולד ממומר ומומרת קאי הב"י לדינא דאם לא ימול אותו ישראל על כרחך ישארו מבלי להיות נימול ולכך ס"ל דחייבין למול אותו. וא"כ לפי"ז גם בנידון שלנו נראה לפי ענ"ד דבן הנולד מישראלית שנשאת לגוי דקיי"ל לדעת רוב הפוסקים דהוולד כשר בלי גירות וגם לא נהירא לי דברי הרי"ט אלגז"י הנ"ל ולא נראה כדבריו מדברי הפוסקים וגם מסברא הוא קשה ולכך,. מדינא חייבין למולו אפילו אם אין נקרא לכם ואין מחוייבין מצד ב"ד מ"מ אין אנו רשאין להביאם לזה שיעברו על מצות מילה כיון שרוצה למול וגרע מלאו דלפני עור:

וכל זה מדינא אבל משום גדר וסייג אם נראה לנו שע"י גדר זה ימנעו הפריצות מבנות ישראל מלהתחתן עם הנכרים בוודאי דרשאין אנו לעשות סייג לתורה כדקי"ל ביו"ד בסי' של"ד דאם הב"ד רואין בהמנודה שראוי להחמיר עליו שלא למול את בניו ג"כ רשאין להחמיר עליו עוד חומרא זו. אלא שסייג וגדר צריכין שיסכימו בו כמה רבנים ובלא"ה אפשר דבדור פרוץ הזה דבעוה"ר בפרוצים כאלו שמתחתנין עם הגוים גם מצות מילה אינה חשובה אצלם וחכמינו ז"ל דברו בישראלים שגדלה מתות וחשיבת מעלת המילה בעיניהם וע"י שימנעו למול את בניהם יחזרו בתשובה אבל האידנא בדור פרוץ כזה שפרוצים שלחו יד גם במצות מילה וניחא להם אם לא ימולו את בניהם ואין נודע שיפעול עליהם מניעת המיל' אדרב' ישמחו בזה צריך שיקול הדעת ועיון אם לעשות גדר הזה:

ועכ"פ דבר כזה צריך הסכמ' מחכמי המדינה הכשרים שעליהם לחוש לפרצה הנ"ל שלא יתחתנו בגויי הארצות ובודאי החיוב בכל קהלה וקהלה על הכשרים שבהקהל להיות נפרד מהכת הלזו וכמו שאמר משה בעדת קרח סורו נא מעל כו' פן תספו בכל חטאתם ועיין בע"ק שביאר שם שזה גודל החיוב ושורש הנידוי להיות בדיל מהרשעים וכן אנו מחוייבין בדור הזה להרחיק מהם בכל הענינים ולהיות כת היראים לקהל בפ"ע ויהי' ד' עמהם וחפץ ה' בידכם יצליח:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה