אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה ו

תשובה ה

בעזהי"ת חוסט יום ו' עש"ק פ' נשא תרל"ו לפ"ק: החיים והשלום וכ"ט להבחור המופלא ומופלג בתורה מוה' דניאל פרוסטיץ ני' בק"ק פרעשבורג יע"א:

מכתבו קבלתי ובו נשאלתי לפי מאי דפסק בש"ע באהע"ז סי' ב' סעי' ח' דעם הארץ לא ישא כהנת ות"ח שנושא כהנת הרי זה נאה ומשובח ומסופק מעלתו אם גם בזה"ז רשאי ת"ח לישא כהנת כיון שמבואר בש"ע ביו"ד סי' רמ"ג סעי' ב' ובש"ך ביו"ד סי' י"ח ס"ק כ"ט דאין ת"ח בזה"ז ובפרט בחורים הלומדים שעדיין בוודאי לא הגיעו למדרגת ת"ח אם רשאין לישא כהנת דבגמרא אמרו שאין הזיווג עולה יפה וחמירא סכנתא וכו' או דנימא דבזה"ז אין לנו כהנים מיוחסים כמ"ש המג"א בסי' ר"א ס"ק כ"ד ועוד שהרי הרמ"א לא הגיה כלום באה"ע סי' ב' הנ"ל ונראה דס"ל דאעפ"י שאין דין ת"ח בזה"ז מ"מ מי שלומד נאה לזרעו של אהרן לדבק בו עכ"ל בקצרה:

הנה פשוט הוא בעיני אע"ג שכ' המהרי"א ומהרי"ל הובא ברמ"א שיו"ד סי' רמ"ג דאין ת"ח בזה"ז מ"מ בכלל ע"ה לא הוי וגדולה מזו כ' בשבו"י ח"א סי' קמ"ד דנהי דת"ח לא הוי מיהו צורבא מרבנן מקרי אפילו בזה"ז וכ' מקום שאמרו חכז"ל צורבא מרבנן גם האידנא הב"ת בכלל והביא ראי' מרש"י בתענית דף ד' שכ' רש"י שם צורבא מרבנן פירושו בחור חריף ומסתמא גם אלו שמנו חכמים בפסחים דף מ"ט שנשאו כהנות מסתמא נשאו אותם בימי בחרותם כדאמרינן בקידושין דף כ"ט ע"ב בפרש"י על הא לן דבבבל רשאין לישא אשה ואח"כ ללמוד תורה:

ועכ"פ לפי"ז כיון שאינו בכלל ע"ה אין בו איסור לישא כהנת אלא דנ"ל דגם מעליותא ג"כ איכא כמו בת"ח בכה"ג ואפילו לדעת הברכ"י בחו"מ סי' ט"ו דפליג על השבו"י הנ"ל מ"מ נ"ל דבוודאי בחור מופלג וירא שמים יוכל לישא כהנת וזיווגו עולה יפה ויתברך כמו דאמרינן שם בת"ח דהרי מבואר שם בפסחים דף מ"ט דדווקא ע"ה ישראל לא ישא כהנת אבל כהן אפילו ע"ה רשאי לישא כהנת ובאמת קשה לי על לשון הש"ע באה"ע סימן ב' דפסק דע"ה לא ישא כהנת דהוי לי' לפרש דדווקא ע"ה ישראל דהא מבואר בגמרא פסחים הנ"ל דדווקא ע"ה ישראל אסור לו לישא כהנת אבל ע"ה כהן מותר לו לישא כהנת:

ומבואר עכ"פ מזה כיון דכהן מותר לישא כהנת בכל אופן אף אם הוא ע"ה א"כ הרי קי"ל ביו"ד סי' רנ"א דאפילו ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה לענין להחיותו ולכסותו ומבואר שם בש"ך דדין זה דבש"ע קיים גם בזה"ז אלא דהש"ך דקדק דאם יש לע"ה פיק"נ ולת"ח בזה"ז צריך רק על כסות איכ"ל דלהחיות עדיף אפילו בע"ה ובס' יד אלי' סי' מ"ג הקשה וחולק עליו יעיי"ש ועכ"פ מזה מוכח דגם ת"ח או ב"ת בזה"ז עדיף מכה"ג ואם כן כיון דכהן ע"ה מותר לישא כהנת וזיווגם עולה יפה מכ"ש אם בחור ב"ח מופלג נושא כהנת דזיווגם עולה יפה:

ולכאורה הי' לי תימה בדברי הרשב"א המובאין ביו"ד סי' ר"ה שכ' דת"ח האידנא דינו כע"ה בנודר על אשתו שתהא אסורה עליו כמו אמו וזה לכאורה נגד דברי השבות יעקב הנ"ל שכ' דבוודאי אין דינו כע"ה. אמנם ברמ"א עצמו מבואר שכוונתו רק משום חשש דהרי מסיים שם דרובם הם ע"ה וא"א שכוונתו על בן תורה דרובם ח"ו כע"ה. ואלא ע"כ דכוונתו שרובא דעלמא הם ע"ה ושכיחים עם בני תורה ואפשר שישמעו מב"ת שינדור שתהא אשתו אסורה עליו כאמו ויראו בו שאינו מקיים את נדרו. עי"ז יקילו הם גם בשאר נדרים כן נ"ל כוונתו וצ"ע:

ועכ"פ לפי הנ"ל הוכחתי שפיר דוודאי מותר לבחור מופלג ירא שמים לישא כהנת. ועוד מטעם אחר נ"ל דשרי דזיל בתר טעמא דמבואר שם ברש"י בפסחים דף מ"ט משום דגנאי הוא לאהרן שידבק זרעו בע"ה ישראל אבל בבן תורה דאפילו בעודו בחור אם הוא מופלג וירא שמים הרי אנו חייבין לכבדו וכדקי"ל ביו"ד סי' רמ"ד דאפילו יניק וחכים אנו צריכין לקום מפניו ולהדרו וסתמא המצוה הוא גם בזה"ז וכמו שסתם שם וכיון שאנו חייבין לכבדו בוודאי אין גנאי לאהרן ואדרבה לכבוד יחשב:

ומטעם זה קשה לי על הש"ך ביו"ד סי' י"ח סקי"ט שכ' דלכך אין מראין סכין לת"ח בזה"ז משום דאין ת"ח בזה"ז וקשה וכי ס"ד דבזמן הזה אין חייבין בכבוד ב"ת והרי אמרו דמראין סכין לחכם מפני כבודו וכי ח"ו נתבטל המ"ע של והדרת פני זקן ודרשו חכז"ל זקן זה שקנה חכמה וכ"ש חכם שהוא רב בעירו. והתשב"ץ בח"א סי' ל"ג כ' על זה הא דאמרו רז"ל יפתח בדורו כשמואל בדורו וצ"ע. וכיו"ב כ' בס' ברכ"י בחאה"ע סי' ב' דוודאי הא דאמרינן דימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח דגם זה הוא בזמנינו אע"ג דאין ת"ח בזה"ז מ"מ הוא המעולה והטוב שבכולם ולכך נראה לפי ענ"ד פשוט דבוודאי הוא זיווג טוב וישר לפני אלקים ואדם:

ובלא"ה הא דאמרינן אין ת"ח בזה"ז לפי מאי שהאריך בברכ"י סי' ט"ו הוא רק משום דאיכא בזה"ז הרבה שלובשים בחלוקא דרבנן ואינם ראוים ומשום לא פלוג כו' וא"כ י"ל דווקא היכא דע"י המעלות של ת"ח נוציא ממון או עי"ז יגרע איזה זכות של ע"ה אז אמרינן דאין ת"ח בזה"ז אבל בנידון הנ"ל דאין מפקיעין שום זכות בוודאי י"ל כמ"ש וביארתי לעיל בזה:

ומה שכ' דיש לצדד לפי מ"ש המג"א בסי' ב' דהאידנא הכהנים הם רק כהני חזקה ע"כ קיל מעליותא דידהו ובאמת כבר פלפלו בזה הפוסקים והובא בפת"ש סי' שכ"ב סק"ג הרבה תשובות שחלקו על הרשד"ם שכתב כן עיי"ש. ולפי ענ"ד דדווקא לענין דבר שבממון איכ"ל כן דנהי דרובם כהנים ואית להו חזקה מכח רוב מ"מ הרי אין הולכין בממון אחר הרוב ולכך כ' היעב"ץ בתשובה והובא בפת"ש סי' ש"ה דהאידנא טוב לפדות בכור במתנה ע"מ להחזיר ועיי"ש שהאריך וכן המג"א בסי' ר' מיירי לענין ליטול מנה יפה אבל לענין שאר דברים הכהנים בחזקתייהו עד כי יבוא הגואל בב"א כן נראה לפי ענ"ד:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה