אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

תשובה ה

תשובה ד

בעזה"י יום ה' פ' נצבים תרל"ח לפ"ק. כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר הרב המאור הגדול המופלג שלשלת היוחסין מוה' ישראל יעקב יוקל טייטעלבוים ני'. אבדק"ק בארבעשט יע"א:

מכתבו קבלתי בשבוע העבר ושם ביקש ממני להצטרף להתיר לאיש לישא אשה על אשתו שנשתטית. בצירוף מאה רבנים וגופא דעובדא הוא איש אחד ושמו ר' מאיר בן ר' אברהם מבארבעשט שנשא אשה ודר עמה לערך עשר שנים וילדה לו בן ובת וזה חמש שנים אשר יצאתה מדעתה ונשתנעה למאוד והולכת ערומה בשווקים ורחובות והרופאים לא מצאו מזור ותרופה למכתה והבעל הוא גלמוד ונע ונד וגם הוא עני ואינו יכול להשליש לה הכתובה ושאר דברים הנצרכים כפי מה שמבואר בנוב"י מהדו"ק סי' ג' וד' ובתשובת מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחלק אהע"ז סי' ד' וי"א ובשאר ספרים ומעלתו ני' השתדל למצוא היתר עפ"י מ"ש הצ"צ בסי' ס"ו למכור הכתובה להבעל בטובת הנאה ולהשליש שיעור זה ליד ב"ד וגם להמציא לה מזונותי' וכסות ולשמרה שלא תהי' מופקרת ואופנים שכבר פסקו הפוסקים ההם ולזה גם אני מסכים אם יהא נעשה הכל בתוקפו כמבואר במכתבו ובשאר ספרים אז יכולין לצרף גם דעתי:

אבל מה דחזיתא לדעתי' דס"ל דאפילו אם רק ישליש חילוף כתב על הכתובה ושאר ת"ק סגי. זה אינו לדעתי וכן מבואר ג"כ בספר שואל ומשיב מהדו"ק סי' ק"ך וגם אין אני יודע מה מוסיף בטחון בזה הרי כבר הכתובה בידה וכבר כ' הצ"צ בתשובה הנ"ל שרק באופן שישליש הכתובה התירו ואין לנו כח לשנות וכן מסתבר דהרי עיקר תקנת ר"ג מ"ה הי' לפי מה דמבואר בפוסקים לטובת האשה ואם לא ישליש הכתובה לפעמים יבוא תקלה והפסד להאשה הנשתטית שאם תשתפה ולבעל כבר יהי' אשה אחרת ולא יהא לו מעות לגרשה וליתן לה כתובתה וחזקה לחבר שא"מ דבר שא"מ מתח"י:

ואפילו אם משליש משכון אפשר להסתפק כמו דפליגו הפוסקים בחו"מ סי' פ"ח אי משכון חשיב כהילך ובנמוק"י בסוגיא דהילך הביא בשם הרמב"ר דאינו קונה משכון שלא בשעת הלוואתו ועיי"ש. ומיהו לדינא בוודאי נראה דישכון מהני דשוה כסף ככסף וגם אפילו אם משליש מעות לא קנתה הוא והוי משכון כמשליש מעות ממש ואינו נגד התקנה אבל לשנות מהתקנה ולהשליש רק ח"כ זה לא שמענו:

ובאמת לפי מ"ש המהרש"ל בתשובה סי' ס"ה באשה שנשתטית דאסורה לבעל משום אשה נדה הי' אפשר להקל קצת כמו דקי"ל בנכפה באה"ע סי' קי"ז אלא שכבר תמהו עליו דהרי אמרינן בנדה דף י"ג דנשים פקחות מתקנות אותה ואני אמרתי לישב דברי המהרש"ל עפ"י מ"ש התוס' בגיטין דף ב' ע"ב דאיכ"ל דנדה לבעלה הוי כמו דבר שבערוה והרמב"ן בחידושיו שם כתב דלכך כתיב וספרה לה לעצמה דהיינו כיון שהדבר נוגע לה לכך הוא נאמנת יותר מן נאמנות דעלמא ומאה נשים כחד דמי וא"כ שפיר איכ"ל דדוקא לענין טהרות נשים אחרות מתקנות אותה אבל לבעלה דהוי דבר שבערוה אינם נאמנות כן י"ל לדעתי:

ובזה הי' אפשר לישב קושית המהר"מ לובלין שהקשה שם דלמה לי גז"ש דדבר דבר אי ע"א בעלמא אינו נאמן. ולהנ"ל איכ"ל דצריך קרא דכיון דהדין הוא דהיכא דשייכא לעצמה נאמנת הו"א דגם בשאר דבר שבערוה תהי' נאמנת ולכך אני צריך למילוף מגז"ש דדבר דבר. מ"מ הא אנן לא קי"ל דנדה מקרי דבר שבערוה וא"כ לא קי"ל כמהרש"ל הנ"ל ואין לנו שום סמיכה אלא על ההיתר של הצ"צ ועל הפוסקים שהסכימו עמו וממילא אין לנו רשות לשנות אלא לעשות דווקא כמו שכ' הוא דטובת הנאה של הכתובה הוא כמו כתובה עצמה מהטעם שכ' שם יעויי"ש:

וראיתי בתשובות אמרי אש ח"ב סי' ב' שהביא שם בשם השואל לפקפק שם על הצ"צ הנ"ל דהרי הטוה"נ של הכתובה שייך להאשה ואיך יפרנסו אותה ממנה ובדרך שכ' מעלתו ני' בעובדא דידי' אבל גם פקפוק זה אינו דבלא"ה לדעתי דברי הצ"צ נכונים וברורים דהרי אנן קי"ל כתובה דרבנן שתיקנו חכמים משום שלא יהא קלה בעיניו להוציאה וכל זמן שהיא נשתטית בלא"ה אין אפשר לו להוציאה ולא שייך התיקון כלל ואינה צריכה להיות לה כתובה אלא כשתשתפה ואז יגרשנה וכדלעיל ולכך שפיר כ' הצ"צ דאז בזמן שהיא שוטה הפירות של הטוה"נ אינו שלה. ובס' שואל ומשיב הקשה ג"כ על הצ"צ ונהי דהסכים לדבריו מ"מ קשה לו הר"י הצ"צ הי' יכול להביא ראי' ממס' סוכה דף נ"ו דאמרינן ביצונא טב מקרא:

ולפי ענ"ד האשה דעיקר הכתובה שלה שתיקנו רבנן הוא משום כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וכל שכתובה שלה עולה יותר התקנה טובה וחזקה ביותר. ואולי בעת שתשתפה לא יהא לבעל אשה אחרת והיא תהי' נשאר אצל הבעל יהי' לה זה במה שנתקטן ונתמעט שיווי הכתובה ע"י הטוה"נ הפסד. ואדרבה קשה לי דאם הטוה"נ אינה עולה כ"כ כשיעור כתובה דאורייתא לבתולה מאתיים דאם פוחת לבתולה ממאתיים הוא בעילת זנות וא"כ אם תשתפה תהי' תחת בעלה בלא כתובה ויהי' כפוחת לבתולה כנ"ל. מיהו לפי הנראה מדברי הצ"צ דלא חילק בזה מטעם שכ' שם דהוי כמה ספיקות וספיקא ספיקות עיי"ש:

ובלא"ה קשה לי לפי מ"ש ההגהות מרדכי בפ"ק דב"מ דשם הקשה האיך אפשר למכור הכתובה בטוה"נ הא הוי כמו דשלב"ל וכמו דקי"ל באומר מאי שאירש מאבא אני מוכר לך דלא הוי מכירה דהוי דשלב"ל ותי' דגם בחי' יש לה שיעבוד עיי"ש וא"כ בנשתטית דהוי כמה ספיקות דכל זמן שלא נשתפה פקע השיעבוד הנ"ל וא"כ לא תהני מכירה כלל לפי דעת השיטה דס"ל בחו"מ סי' רי"ג דאם מקנה דבר דלא שייך בי' הקנין ההוא עם דבר דשייך בי' הקנין ההוא אינו מועיל כלל ובדבר שלב"ל פליגו הפוסקים בכה"ג אי ג"כ אמרינן כזה וא"כ מאי מועיל בנשתטית המכירה של הכתובה כיון דבאותה זמן היא נשתטית ויש כמה ספיקות ופקע גם השיעבוד:

ואפשר לישב דבריו לפי מה דאיתא בחו"מ ס' ר"ט דבדשלב"ל מועיל תפיסה אם הוא תפיס ונהי דשם מיירי באופן אחר מ"מ איכ"ל דגם כאן מועיל תפיסת הב"ד בטוה"נ וצ"ע. ומכל מקום כיון דגוף הדין דצריך להשליש הכתובה אינו דבר ברור אלא שהכל בו הביא זה והסכימו עמו האחרונים וגם לדברי הצ"צ הסכימו האחרונים יש לסמוך על דבריהם על אופן שכ' הצ"צ שצריך לעשות הבטחה יפה וטובה כמ"ש ג"כ מעלתו ני' שצריך לעשות השטר בערכאות שיהא מועיל ג"כ בדיניהם על הבטחת המזונות ושאר חיובים ואז אני מסכים להתיר את האיש הנ"ל לישא אשה על אשתו עפ"י דיני התורה אם אין עיכוב מצד חוקי המדינה והשרים יר"ה והנראה בעיני כתבתי ואחתום בברכה בברכת השנים בכתיבה וחתימה טובה דברי הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה