אור ברסלב

מהרם שיק אבן העזר· רבי משה שיק

סימן פג

סימן פב

בתשובת חכ"צ סי' ג' הרבה לחלוק ולדחות דברי הגאון מוהרא"ב ז"ל המובאים שם בסי' ב' ועיין בפנ"י שהאריך ג"כ בטעמא דר' מנחם ב"י והוכיח מיבמות דף פ"ח דר' מנחם ב"י מן התורה קאמר ועיי"ש מה שהקשה על הש"ס ב"ב דף ל"א ע"ב ועל דברי החכ"צ בתשובה ג' הנ"ל וגם אנכי כתבתי זה זמן רב בסגיית תרי ותרי מזה. אבל כעת נראה לפי ענ"ד דר' מנחם בר"י סובר דברי לי אינו מועיל נגד חזקה וכקושית התוס' בד"ה הבא עליה בא"ת קאי ולא ס"ל דמאי דאשה דייקא יהא מועיל לבטל החזקה. ולכך סובר דבעינין דווקא שתהא נישאת מעיקרא דעי"ז שנישאת כבר יצאה מחזקת איסור וכדעת הגאון מוה' א"ב ז"ל שהביא החכ"צ הנ"ל והובא ג"כ בפ"י הנ"ל אמנם מדסתם ר' מנחם בר"י למילתי' משמע אפילו אם לא הי' לה חזקת א"א פליג וכמ"ש הר"ן בשמעתין דברייתא סתמא תניא דאפילו באשה שהיינו מחזיקין אותה בחזקת פנוי' ועדים באו ואמרו דנתקדשה ומת המקדש וכת הב' אומרים דנתקדשה ונתגרשה ג"כ פליג ר"מ בר"י:

ובאמת לכאורה דברי הר"ן תמוהים ואינם מובנים לי וכבר הארכתי בזה בקונטרס המיוחד לסוגי' זאת דסוף סוף כיון דכלם מודים דנתקדשה א"כ הרי היא בחזקת אשת איש וצריך לומר דהר"ן סובר כיון דאנן לא היינו יודעים ולא היינו מחזיקין אותה לאשת איש לא מקרי חזקת אשת איש. ולכאורה משמע דהר"ן סובר כמ"ש הנוב"י מהד"ק חאהע"ז בתקע"ג סי' ל"א אליבא דב"ש דסובר דכל שלא הי' ניכר ונודע לנו הוי חזקה שאינה מבוררת עיי"ש והנוב"י השיג ע"ז וכ' דאע"ג דלא נודע לדידן מ"מ הרי שם במקומו נודע והוחזק בכך. וא"כ בנידון הזה דבשום מקום לא הוחזקה איכ"ל דגם הנוב"י מודה דלא חשיב חזקת א"א ואדרבה הרי אמרי' בכתובות דף כ"ד ע"ב גדולה חזקה כו' וביאר התב"ש סי' י"ח דאפילו אי לא ידעינין שורש החזקה ולא ידעינין אם אמת וברור הוא מה שהוחזק. מ"מ כיון דהוחזק הוחזק דגדולה חזקה וא"כ שפיר כ' הר"ן דהיכא דהיתה בחזקת פנוי' אפילו אם באו עדים ואמרו שנתקדשה ונתגרשה ועדים אחרים מכחישים ואומרים נתקדשה ומת המקדש לא חשבי' לה לתרווייהו בחזקת א"א זהו הנראה לי בכוונת הר"ן:

וכיון שכן דהברייתא מיירי אפילו בכה"ג וא"כ הרי בכה"ג אין כאן חזקת איסור א"א ואפי"ה סובר ר' מנחם בר"י דאינו מועיל ברי לי. וע"כ דס"ל דמדרבנן אינו מועיל ברי לי אפילו בלית חזקת איסור א"א וא"כ שוב קשיא אמאי אם היתה בחזקת א"א ובאו עדים ואמרו מת ונישאת ואח"כ באו עדים ואמרו לא מת דאמרנו למעלה דע"י הנישואין אזדא לה חזקת א"א וקשה אכתי אמאי מועיל ברי לי הרי כבר הוכחנו מדסתם מוכח דס"ל לר"מ ב"י אפילו בליכא חזקת איסור אינו מועיל ברי לי ואמאי מועיל בנישאת ואח"כ באו עדים וע"כ צ"ל חדא מתרתי או דלעולם היכא דאיכא חזקת א"א ס"ל דמן התורה אינו מועיל ברי לי ומזה הטעם אפי' בליכא חזקת א"א אינו מועיל מדרבנן ברי לי משום דגזרינין היכא דליכא חזקת א"א אטו היכא דאיכא חזקת א"א. ומ"מ בנישאת ואח"כ באו עדים ס"ל לרמב"י דלא תצא ואפילו בהי' לה חזקת א"א והיינו משום זילותא דבי דינא כן הוכיח הש"ס ב"ב דף ל"א:

אבל למסקנא דמסיק שם דאיכ"ל דלזילותא דבי דינא לא חיישינין צריך לומר דטעמא דר' מנחם בר"י הוא משום דסובר דאפילו באין כאן חזקת א"א תצא ואין מועיל ברי שלהם והטעם הוא משום קנס הואיל ועבר על דרבנן שאמרו לכתחילה לא תינשא ולכך ממילא בנישאת ואח"כ באו עדים דלא עבר אדרבנן ולכך לא תצא. ואפי"ה שפיר הוכיחו ביבמות דף פ"ח דר' מנחם ב"י סובר דמן התורה אינו מועיל ברי לי. והיינו בגוונא דאיכא חזקת אשת איש לפי מ"ש לעיל משום דחזינין דר' מנחם ב"י כפל דבריו והאריך בלשונו בהא דאמר תצא ושוב אמר אימתי והרי הי' יכול לקצר דבריו ולומר אם באו עדים ואח"כ ניסת תצא ומדסתם מעיקרא משמע אפילו אם לא עבר במזיד ולא שייך למקנסי' אפי"ה תצא והיינו ע"כ בכה"ג דאיכא חזקת א"א ומן התורה הדין דתצא כמבואר ביבמות פ"ח הנ"ל. כן נראה לפי ענ"ד הק' משה שיק מברעזאווע:

תוכן העניינים

מהרם שיק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה