אור ברסלב
מהרם לובלין שאלה קטז

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה קטז

שאלה קטו

כבוד איש חי ורב פעלים עדן העצני מקבציאל האלוף המרומם ר"מ ר"ג נ"י פ"ה מהר"ר אבא יצ"ו ולכל המסתופפים בצל מעלתו שלום. מפני טרדת יומא דשוקא אבא בקצרה ע"ד אשר נדרשתי ממעלת כ"ת על המעשה זר ותמוה אשר בא לידך באשה שנבעלה לרוח או לשד שקורין טרכ"ט ובא אליה בתחלה כדמות בעלה ובשנייה כדמות פריץ והוא אשה בעולת בעל אם היא נאסרת לבעלה אפילו ישראל דשמא סופה היתה ברצון כאשר קצת יש דברים ניכרים. או לכל הפחות לבעלה כהן אפילו יהא באונס. או אם יש לדמות זה לנרבעת לבהמה שמותרת אף לבעלה כהן. או לא דכיון שבא אליה כדמות איש ופרים ורבים כבני אדם.:

תשובה הנה אהו' לפי המושכל נראה בעיני לדמותו לנרבעת לבהמה דאין הענין תלוי בפרין ורבין אלא באישות תלה רחמנא דכתיב ושכב איש אותה. ובהמה ורוח לא מקרי איש. ביאור שיטת המשנה דמס' סוטה ריש פ' ארוסה ע"י כל העריות מקנאין וכו') וכן נראה משיטת המשנה דמסכת סוטה פרק ארוסה דתנן התם בסוף מתניתין דריש פרק הנ"ל ע"י כל העריות מקנאין חוץ מן הקטן וממי שאינו איש ואתמר עלה בגמרא חוץ מן הקטן איש אמר רחמנא ולא קטן. ושאינו איש למעוטי מאי. ומסיק למעוטי בהמה דאין זנות בבהמה וכו' ויליף לה התם מדכתיב אתנן זונה ומחיר כלב. ומשמע מלשון המשנה דקתני חוץ מן הקטן וממי שאינו איש דתרווייהו אימעוט מאיש דקרא דאם לא כן למה נקט האי לישנא ולא קתני בהדיא וחוץ מן הבהמה. ואם יעלה על לב להקשות אדרבא משם משמע דלא ילפינן ליה מאיש. דאם לא כן למה לה להגמרא ילפותא מדכתיב אתנן זונה ומחיר כלב תיפוק ליה מדכתיב איש ולא בהמה. אף אתה אמור לו דלהכי יליף לה מאתנן זונה דלא ליתסר לכהן משום זונה דאי הוי יליף לה מאיש דכתיב גבי סוטה. הוה אמינא משום איסור דאשת איש אינה נאסרת. אבל מ"מ אסור לכהן משום איסור זונה לכך יליף לה מדכתי' אתנן זונה וגומר דאפי' משום איסור זונה אינה נאסרת ישוב על קושיות התוספות שהקשו שם בסוגיי' הגמרא דפ' ארוסה אהא דמשני שם למעוטי בהמה) ובזה מתורץ ג"כ קושיית התוספות ד"ה למעוטי בהמה שהקשו שם וז"ל תימא דהכא משמע דבזנות תליא מילתא א"כ רבא דאמר בפרק הבא על יבמתו דיש זנות לבהמה מתניתין למעוטי מאי וכו' עכ"ל. אבל לדידן אתי שפיר דלעולם לרבא נמי מתניתין אתי למעוטי בהמה דאין בה משום קינוי וסתירה דאשת איש משום דאיש כתיב ולא בהמה אע"ג דיש זנות בבהמה דלרבא לא בזנות תליא מילתא אלא במי שנקרא איש. והא דקאמר דיש זנות לבהמה לא לענין איסור אשת איש קאמר לה אלא לענין איסור זונה וכהונה דתלוי בזנות אבל לענין איסור אשת איש מודה. וכן משמע בפרק הבא על יבמתו דאמר התם אמר רב שימי בר חייא נבעלה לבהמה כשרה לכהונה. תניא נמי הכי נבעלה למי שאינו איש אע"פ שבסקילה כשרה לכהונה וכו' ופרש"י למי שאינו איש בהמה. כשרה לכהונה. לכהן גדול. דמוכת עץ בעלמא היא. ומאן דשרי מוכת עץ שרי בה. ומייתי נמי עלה ההיא דאין זנות לבהמה דכתיב אתנן זונה ומחיר כלב. שמע מינה דעיקר ילפותא דאתנן זונה ומחיר כלב אתא לענין דלא ליאסר לכהונה משום זונה אבל דלא מתסרא משום איסור דאשת איש נראה דבלא זה מפקינן ליה מדכתיב ושכב איש אותה. וכן משמע מדברי הרמב"ם פרק א' מהלכות סוטה דמושכב איש אותה ילפינן נמי בהמה וז"ל שם אמר לה אל תסתרי עם איש פלוני והיה קטן פחות מבן תשע שנים ויום אחד או שאמר לה אל תסתרי עם בהמה זו אין זה קינוי שנאמר ושכב איש אותה פרט לקטן ולבהמה שאין אוסרין אותה עליו עכ"ל וכיון שכן הוא דמאיש ילפינן לה אם כן ממילא ממועט גם כן רוח ושד דהאי נמי לא מקרי איש ואם כן מכל הלין נראה דלבעלה ישראל מותרת אליבא דכ"ע דאין בה איסור אשת איש אפילו לרבא אבל עדין צריכים אנו לעיין אם אינה נאסרת משום איסור זונה לכהן דהא לרבא יש זנות לבהמה. ואפילו לדידן דקיימא לן דאין זנות לבהמה והנבעלת לבהמה מותרת לכהן. שמא דוקא בהמה אין בה זנות דילפינן מקרא דאתנן זונה ומחיר כלב דגבי בהמה לא שייך אתנן. אבל גבי רוח ושד דלית לן שום מיעוט אימא לך דנאסרה משום זונה אבל נראה לי דגם בשביל זה אין בו שום בית מיחוש משום דכיון דהוכחנו דברוח ושד אין בו איסור דאשת איש א"כ מהיכי תיתי לן לומר דאקרי זונה דהא לא אקרי זונה אלא הנבעלת ביאת איסור וברוח ושד לא אשכחן איסור בקרא דבשלמא גבי בהמה דיש בה דין סקילה הוה סלקא דעתך לומר דיש זנות לבהמה לכך אצטריך לן למילף מקרא דאתנן זונה וגו' דאין זנות לבהמה. אבל שד ורוח מהיכי תיתי לן לומר דיש זנות ברוח וא"כ אפילו לרבא דסבירא ליה דיש זנות לבהמה מודה ברוח ואפשר דמשום הכי נקט בברייתא דפרק הבא על יבמתו דלעיל נבעלה למי שאינו איש כשרה לכהונה ולא נקט נבעלה לבהמה אלא נקט האי לישנא כדי לכלול בזה ג"כ נבעלה לרוח דכל זה בכלל שאינו איש וכן הרמב"ם פ' י"ח מהלכות איסורי ביאה כתב וז"ל מפי השמועה למדנו שהזונה האמורה בתורה וכו' שנבעלה לאדם שאסורה לו וכו' לפיכך הנרבע' לבהמה אף על פי שהוא בסקילה לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי לא נבעלה לאדם עכ"ל דקדק ג"כ בלשונו וכתב בכל דוכתיה אדם לומר דוקא אדם וכל שאינו אדם יהיה מי שיהיה הן בהמה הן רוח לא נעשית זונה. והנראה לעניות דעתי כתבתי בקוצר מופלג מפני רוב הטרדה. נאם הטרוד מאיר בן מהר"ר גדלי"ה ז"ל ה"ה וכו'

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה