מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין
שאלה צז
ומה שבקשת ממני להודיעך על דבר הנשים שטבלו על השליבות של עץ שבמקוה גם על דבר המקוואות המתוקנים בנסרים למטה ועומדות על הנסרים וטובלות:
תשובה דע אהובי הגם שפירושו של הראב"ד שפי' דבמסקנא דגמרא קאי נמי גזירת מרחצאות כמו שהובאה כל הסוגיא בדברי הב"י בי"ד סי' קצ"ח הוא רחוק מ"מ מי לא יחוש לכתחלה לדבריו ולדברי רבינו ירוחם והרשב"א הנמשכים אחריו ואע"ג שמהר"ם פד"ו ומהרר"י כ"ץ בתשובותיהם שניהם הסכימו דבנסרים של מקוה המחוברים בבנין לא שייך בהן כלל טומאת מדרס ולא מקרי ראוים למדרס כלל וחלקו בין נסרים שכתבו הראב"ד והרשב"א ובין נסרים שלנו הקבועים בבנין המקוה וא"כ לפי דבריהם לא שייך נמי בהן גזירת מרחצאות דהא משמע מדברי הטור ודברי הר"ן בשם הראב"ד דאף לדברי הראב"ד לא שייכא גזירת מרחצאות אלא בדבר הראוי לקבל טומאה וראוי למדרס א"כ אף לדברי הראב"ד כשרה. אמנם מדברי הרשב"א בתשובה והביאה הב"י לא משמע כדברי מהר"ם פד"ו ומהר"י כ"ץ דהא כתב וז"ל אם טבלה על גב שליבות של עץ דברי הראב"ד לא עלתה לה טבילה אעפ"י שהן מחוברים וקבועים בכותלי המקוה עכ"ל. הלכך יש לחוש לדברי הראב"ד והרשב"א לכתחלה ומיום בואי לכאן עלה בדעתי לתקן כל המקוואות שבכאן באופן שיהיו מתוקנות אליבא דכ"ע והשבתי ידי אחור משום שלא להוציא לעז על הראשונים ח"ו דהא אשכחן שכתב התרומת הדשן שאפילו צורת הפתח של תיקון המבואות לא רצו לשנות כדי שלא להוציא לעז על הראשונים וכל שכן בענין כזה ואעפ"י כן בכל זמן שמזדמן לידי שמתקנים איזה מקוה או בונים חדשים אני מצוה תמיד לתקנה בדברים שאין ראוים למדרס כדי שתהא כשרה אליבא דכ"ע וכן הוריתי לאשר שאלוני מק"ק חעלמ"א כשבנו המקוה שלהם אמנם למי שחושש לזה אפי' בדיעבד אין שומעין לו כי כדאי הן הרמב"ם והרא"ש וגדולי האחרונים שנמשכו אחריהם והמתירים בנסרים הקבועים בבנין לדברי הכל לסמוך עליהם בדיעבד ואפשר הרשב"א גופיה לא קאמר אלא שיש לחוש לזה לכתחלה ולרווחא דמילתא וכן משמע מלשונו שכתב באותה התשובה ויש לחוש לזה ולעשות במקומו מדריגה של אבנים וכו':