אור ברסלב
מהרם לובלין שאלה צו

מהרם לובלין· רבי מאיר מלובלין

שאלה צו

שאלה צה

ומה ששאלת בדין כוליא שהקטינה בדקה עד כפול ובגסה עד כעינבא שפסקו הפוסקים דפול ועינבא בכלל טריפה יתר מכן כשרה. וכתב הר"ן כתב בעל הלכות גדולות דכפול ועינבא כשרה ופחות מכאן טרפה והוא תימא דבגמרא אמרי' דכל שיעורי חכמים להחמיר וכו' וכתבת דלפי דעתך נראה שגם הרי"ף כהאי גוונא סבירא ליה שהרי הביא ההיא דרב נחמן כסלע כיתר מכסלע כאיסור כיתר מכאיסור אלמא קסבר עד ולא עד בכלל עכ"ל וכתבת וז"ל דמההיא לישנא שמעינן דבכל מקום אפילו להקל אמרינן עד ולא עד בכלל גם מטעם שלא הביא הרי"ף ההיא דאמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן כל שיעורי חכמים להחמיר ובקשת ממני להודיעך למה זה ועל מה זה תמה על בה"ג ולא תמהו על הרי"ף:

(ביאור על דברי הרי"ף בדין כוליא.):

תשובה דע אהובי דמסתבר לי לומר שאין כאן שום מקום לתמוה על הרי"ף דזה לשון הרי"ף בדין הכוליא. כוליא שהקטינה עד כמה. בדקה עד כפול בגסא עד כעינבא ופירושו ברור לי שאין כוונתו ופירושו שהוא אינו חושב לא ממטה למעלה וגם לא ממעלה למטה אלא הכי הוא פירוש דבריו שאמר בדקה עד כפול וכו' פי' שהקטינה כל כך עד שלא נשאר כי אם כשיעור פול בדקה ובגסה הקטינה כל כך עד שלא נשאר כ"א כעינבא בינונית טרפה וזהו משמעות לישנא דעד כעינבא ועד כפול שחוזר על תיבת שהקטינה שאמר לעיל והוי כאלו אמר שהקטינה עד כפול דר"ל שהקטינה כל כך עד שעמדה על שיעור פול ועינבא וכן משמע מדברי הרמב"ם פ"ח מהלכות שחיטה והסמ"ג עשין ס"ג שכתבו כמעט בלשון אחד וז"ל אעפ"י שהכוליא שניטלה או חסירה מותרת אם נמצאת קטנה ביותר והקטינה בדקה עד כפול ובגסה עד כעינבא טרפה וכתב בעל שלטי גבורים שנראה דבריהם כדעת הרא"ש שכתב שכשיעור פול ועינבא בכלל טרפה אם כן על כרחך צריך לומר שפי' דבריהם הוא כפירוש שכתבתי בדברי הרי"ף. ומעתה אעפ"י שהביא הרי"ף ההיא דרב נחמן ולא הביא ההיא דרבי יוחנן דכל שיעורי חכמים להחמיר אעפ"כ לא משתמע מדבריו שיסבור גבי כוליא כשהקטינה ועמדה על שיעור כפול בדקה ועינבא בגסה שיהא כשרה משום דשם גבי כוליא לא שייך כלל לומר עד ועד לא בכלל או עד ועד בכלל משום דלא חשיב הרי"ף לא ממטה למעלה ולא מלמעלה למטה כדפרישית ופירוש זה בדברי הרי"ף אין לי בו שום ספק. ועוד אף את"ל דגם הרי"ף מעלות מעלות קא חשיב גבי כוליא מ"מ מסתבר טפי דממעלה למטה קא חשיב דהא לא כתב כוליא שהקטינה טרפה עד כמה וכו' אלא כתב וז"ל כוליא שהקטינה עד כמה בדקה עד כפול וכו' וא"כ יותר מסתבר לפרש דבריו דהכי קאמר עד כמה כשרה בדקה עד כפול היא כשרה ולא עד בכלל וכפול היא טרפה וכן בגסה עד כעינבא היא כשרה וכעינבא טרפה דהא על מתניתין דאלו כשרות בבהמה מיתניא. (טעם על דברי הרי"ף שהביא בדין כוליא ההיא דר"נ כסלע וכו' ולא הביא ההיא דב' יוחנן כל שיעורי חכמים וכו'.) וא"כ השתא אתי שפיר דהביא ההיא דרב נחמן דגבי כוליא נמי הכי] אמרינן עד ולא עד בכלל לחומרא וטרפה ולכך לא אצטריך ג"כ להביא ההיא דר' א"ר יוחנן כל שיעורי חכמים להחמיר דלא אתמר בגמרא אלא אהא דאותיב שם לרב נחמן ממשניות דטומאה דתנן הדקים שבכלי חרס וכו' דשם אמרינן עד ועד בכלל ומשני התם לחומרא דאמר ר' אבהו כל שיעורי חכמים להחמיר וכמרש"י שם. אבל הרי"ף דלא איירי כלל בדין טומאה אלא בדין איסור וטרפות ובטרפות לא אשכחן דאתמר בהו לישנא דעד כי אם בהנהו תרי מילי דהיינו בחסרון הגרגרת ובכוליא שהקטינה ובתרוייהו כי אמרינן עד ועד לא בכלל הוי לחומרא כפי מה שפירשנו דברי הרי"ף א"כ מכיון שהביא ההיא דרב נחמן דקסבר עד ועד לא בכלל לא אצטריך תו להביא ההיא דר' אבהו א"ר יוחנן דכל שיעורי חכמים להחמיר. אבל בעל הלכות גדולות שהכשיר בהדיא כפול ועינב' ואוסר בבציר מהכי א"כ ממה נפשך אי מפרש הא דקאמר' הגמרא עד כפול דממטה למעלה קא חשיב א"כ ס"ל דעד ועד לא בכלל לקולא ואי מפרש דממעלה למטה קא חשיב א"כ ס"ל דעד ועד בכלל לקולא ולכך תמהו על דבריו ולא תמהו על דברי הרי"ף וק"ל:

תוכן העניינים

מהרם לובלין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה